seelinewoman
New member
בוקר טוב ליום חמישי
כבר שעתיים אני מנסה לכתוב פוסט בוקר טוב אבל לא מצליחה.
התחלתי בליין אפ מסוים, אבל מתפרסמות כל הזמן התפתחויות ולכן אני מפסיקה, קוראת וממשיכה.
התחלתי את הבוקר עם הרצון לכתוב על הגירעון ועל כך שמנסים סוף סוף לחקור ולהבין מי משקר למי,
אבל אז ראיתי את הידיעה על התפטרות שרון גל מערוץ 10 על קרקע חילוקי דעות כספיים.
ואז פתאום הודיעו שזה בגלל הליך בירור של התנהגות לא הולמת מצדו.
חשבתי בהתחלה שזה משום שיש ניגודי אינטרסים בינו ככתב כלכלי לבין השתתפותו בחתונת משפחת תשובה,
אבל אז כבר התחילו לדבר על הטרדה מינית.
לא הספקתי לקרוא, וכבר הדס שטייף פרסמה על כך פוסט, והיא צודקת גם אם נמאס לכם לשמוע על כך.
עמנואל רוזן, משה נסטלבאום, שרון גל – הם כולם לא קרבנות אלא חלק מתהליך ניקוי עמוק שעובר על התקשורת, והוא הכרחי.
אני מבינה למה זה דוחה ומרתיע אתכם, אבל בדיוק כמו שכל דבר חייב להיעשות בשקיפות מרבית כדי לדווח עליו לקהל,
גם התקשורת עושה בדק בית גלוי לעין כל.
גם משום שהיא תקשורת ויש לה יותר גישה למדיה, וגם משום שאין ברירה.
יש דברים שחייבים להיות פומביים כדי למשוך עוד אנשים לקבל אומץ לספר מה הם יודעים, וגם להוכיח שזה קורה באמת.
אגב, אני יכולה לנחש במידה גדולה של ודאות שדווקא רוב הבירורים וההליכים הם חשאיים ולא פומביים, גם אם אני לא יודעת על כולם.
אני צופה בזה מהצד, ויודעת שכל התהליך המבורך והמייסר הזה יבטיח שנשים ירגישו בטוחות יותר לעבוד.
דמיינו לכם עתיד עם יותר נשים בתקשורת, ותבינו למה התא מתעקש על כך.
זוכרים את הדחת כרמית גיא מהגשת מהדורת מבט בגלל רווח בין שיניה והדחתה מהרדיו בגלל "הבעת דעות פוליטיות"?
על זה בדיוק אני מדברת.
על הווה שבו נשים מוכשרות מתקדמות בהתאם לכישוריהן ולא בגלל סיבות אחרות.
כבר שעתיים אני מנסה לכתוב פוסט בוקר טוב אבל לא מצליחה.
התחלתי בליין אפ מסוים, אבל מתפרסמות כל הזמן התפתחויות ולכן אני מפסיקה, קוראת וממשיכה.
התחלתי את הבוקר עם הרצון לכתוב על הגירעון ועל כך שמנסים סוף סוף לחקור ולהבין מי משקר למי,
אבל אז ראיתי את הידיעה על התפטרות שרון גל מערוץ 10 על קרקע חילוקי דעות כספיים.
ואז פתאום הודיעו שזה בגלל הליך בירור של התנהגות לא הולמת מצדו.
חשבתי בהתחלה שזה משום שיש ניגודי אינטרסים בינו ככתב כלכלי לבין השתתפותו בחתונת משפחת תשובה,
אבל אז כבר התחילו לדבר על הטרדה מינית.
לא הספקתי לקרוא, וכבר הדס שטייף פרסמה על כך פוסט, והיא צודקת גם אם נמאס לכם לשמוע על כך.
עמנואל רוזן, משה נסטלבאום, שרון גל – הם כולם לא קרבנות אלא חלק מתהליך ניקוי עמוק שעובר על התקשורת, והוא הכרחי.
אני מבינה למה זה דוחה ומרתיע אתכם, אבל בדיוק כמו שכל דבר חייב להיעשות בשקיפות מרבית כדי לדווח עליו לקהל,
גם התקשורת עושה בדק בית גלוי לעין כל.
גם משום שהיא תקשורת ויש לה יותר גישה למדיה, וגם משום שאין ברירה.
יש דברים שחייבים להיות פומביים כדי למשוך עוד אנשים לקבל אומץ לספר מה הם יודעים, וגם להוכיח שזה קורה באמת.
אגב, אני יכולה לנחש במידה גדולה של ודאות שדווקא רוב הבירורים וההליכים הם חשאיים ולא פומביים, גם אם אני לא יודעת על כולם.
אני צופה בזה מהצד, ויודעת שכל התהליך המבורך והמייסר הזה יבטיח שנשים ירגישו בטוחות יותר לעבוד.
דמיינו לכם עתיד עם יותר נשים בתקשורת, ותבינו למה התא מתעקש על כך.
זוכרים את הדחת כרמית גיא מהגשת מהדורת מבט בגלל רווח בין שיניה והדחתה מהרדיו בגלל "הבעת דעות פוליטיות"?
על זה בדיוק אני מדברת.
על הווה שבו נשים מוכשרות מתקדמות בהתאם לכישוריהן ולא בגלל סיבות אחרות.