פרשנות לסיף 7ד לחוק הנכים תגמולים ושיקום

במילים פשוטת

עיקר רצונו של המחוקק של חוק הנכים תגמולים ושיקום היה לדאוג לעתידים הכלכלי של נכי המלחמה. ההוכחה לכך היא מספר הסעיפים העוסקים בתגמול. ובהגנה על התגמול. נכה שפרש פרישה מוקדמת צריך לקבל את התגמול גם אם הוא פרש מעבודתו לפני גיל 50 .
 
פרשנות לסיף 7ד לחוק הנכים תגמולים ושיקום

סיכומים
בהתאם להחלטת בית המשפט מיום, 1.1.18 מוגשים בזאת סיכומים לעניין פרשנות סעיף 7ד' לחוק הנכים תגמולים ושיקום.
ראשי פרקים בסיכומים אלו:
המחלוקת המשפטית.
תורת הפרשנות התכליתית.
פרשנות סובייקטיבית.
פרשנות אובייקטיבית.
הזיקה בין הפרשנות הסובייקטיבית לפרשנות האובייקטיבית.
סיכום.
התייחסות לכתב הטענות של ב"כ המדינה.
המחלוקת המשפטית
המחלוקת המשפטית היא, מה הוא הגיל אשר בו צריך לפרוש נכה צה"ל מעבודתו על מנת לזכות בתגמול פרישה מוקדמת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט 1959 [נוסח משולב], סעיף 7ד לחוק (להלן יקרא :" החוק").
מחלוקת זו יכולה להתברר , באמצעות פרשנות נכונה של סעיף 7ד ' לחוק.
תורת הפרשנות התכליתית
על מנת לפרש סעיף בחוק, יש לעשות שימוש בתורת הפרשנות התכליתית.
תורת הפרשנות התכליתית , הנה שיטת פרשנות אשר מטרתה לפרש את החוק על פי תכליתו.
תורת הפרשנות התכליתית מתחלקת לפרשנות אובייקטיבית ולפרשנות סובייקטיבית , באמצעותן לומד הפרשן על תכלית החקיקה.
תכלית החוק פרשנות סובייקטיבית
הפרשנות התכליתית הסובייקטיבית מבקשת לחשוף את כוונת המחוקק , בשעת יצירת החוק. ראה דברי המלומד אהרון ברק בספרו פרשנות תכליתית במשפט עמוד 400 " התכלית הסובייקטיבית של החוק " היא התכלית אשר יוצר החוק ביקש להגשים בשעת חקיקתו. זו כוונת המחוקק"
מקורות התכלית הסובייקטיבית
התכלית הסובייקטיבית נלמדת משני מקורות.
מקור פנימי:
לשונו של דבר החקיקה.
מקור חיצוני:
ההיסטוריה החקיקתית.
הרקע ההיסטורי.
והרקע החברתי והמשפטי.
כבוד השופט פרופסור אהרון ברק עמד על הדברים בספרו פרשנות במשפט כרך שני פרשנות החקיקה עמוד 202 , " על התכלית הסובייקטיבית לומד השופט , ממספר מקורות. החשובים שבהם הם לשונו של דבר החקיקה (מקור פנימי) ההיסטוריה החקיקתית , הרקע ההיסטורי והרקע החברתי והמשפטי (מקורות חיצוניים).
המקור הפנימי לשונו של דבר החקיקה
סעיף 7ד' לחוק הנכים תגמולים ושיקום קובע כדלקמן :
תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת
(תיקון מס' 13)
תשמ"ד-1984
צו תשע"ז-2017
7ד. נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג' ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הביטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 119.1% מן המשכורת המשולמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המנהלי, והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת".
המשמעות בלשון בני אדם של המונח בן 50
המשמעות הטבעית של המונח בן 50, הינה אדם בגיל 50 .
פרשנות זו לא מסייעת לנו הרבה ולכן נפנה לעבר הפרשנות של הסעיף, כפי שהגדיר זאת כבוד הנשיא אהרון ברק בספרו פרשנות במשפט בציטוט דברי השופט מ' חשין מע"א 3798/94 " פרושו של טקסט אינו אך פירוש המילים שבו , מילה אחר מילה . אותיות חוברות למילים. מילים מאוגדות עצמן לפסוקים. פסוקים מארגנים עצמם לטקסטים , והמשמעות של המילים של הפסוקים ושל הטקסט כולו – רעיון ותכלית – נגזרות מכל אלה".
משמעות הפסוק בו מופיעה המילה בן 50
פרשנות הפסוק: "נכה בן 50 או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7 ג' ואשר פרש כליל מעבודתו.
פרשנות הפסוק היא כי נכה שהגיע לגיל 50 או יותר (מעבר לגיל 50) אשר פרש מעבודתו. "
המילים או יותר הנם הגד בעל חשיבות. משמעותו ההגד בן 50 , היא כי הנכה יכול להיות בגיל 50 או מעל גיל חמישים, והוא זכאי לתגמול אם הוא פרש מעבדות , ואם הוא עומד ביתר תנאי הסעיף.
המונח נכה בן 50 או יותר , לא מלמד על גיל הפרישה זאת מכמה טעמים:
המחוקק לא ציין זאת במפורש , כי הנכה צריך לפרוש בגיל 50.
המילים או יותר בסעיף , מלמדות על גיל שהוא לא מוגדר , ובאין הגדרה של גיל פרישה ניתן להניח כי הגיל המצוין לא מתייחס לגיל הפרישה , אלה למועד התשלום.
יתרה מכך אם המחוקק היה רוצה לקבוע את גיל הפרישה בגיל 50 הוא היה צריך לכתוב בתוך הסעיף נכה שפרש מעבודתו בגיל 50 , או נכה שהגיע לגיל חמישים ופרש מעבודתו בגיל 50 .
המחוקק לא קבע זאת ולכן אין לקרוא בחוק מה שהמחוקק לא קבע בו.
בדיקה של מבנה סעיף 7ד' לחוק הנכים תגמולים ושיקום
בדיקה של מבנה הסעיף הנה בעניין הבא , בסעיף נקבע: נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הביטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה.
ניתוח מבנה הסעיף מראה כי המחוקק מציין קודם את המילים נכה בן 50 , ולאחריו את התנאים בהם תשולם התוספת.
ראשית התנאי של התקיימות הוראות סעיף 7ג לחוק.
שנית תנאי הפרישה מהעבודה באופן כלילי.
שלישית התנאי שרופא קבע שהנכה לא מסוגל לעבוד.
לבסוף נקבע התנאי של התשלום לפי גיל הפרישה.
הפסיק לאחר המילה יותר בסעיף 7ד' לחוק , ולאחר המילה כלשהוא
תשומת לב לפסיק אשר נמצא לאחר המילה יותר, ולאחר המילה כלשהוא , מבנה הסעיף הוא מבנה לשוני של תמורה. תמורה היא תוספת למשפט שמקשרת בין הנושא לנשוא , מה שמראה שבהורדת המלל שלאחר המילה יותר ועד המילה כלשהוא , הגיל בניסוח הסעיף מתקשר לתשלום , ולא למועד הפרישה.
התנאים המצטברים בסעיף 7 ד' לחוק
התנאים המופיעים בסעיף הם תנאים מצטברים , אשר הנכה צריך לעמוד בהם , והם מנותקים בפסיק מהמונח נכה בן 50 שנים או יותר , משמה הניתוק בין התנאים המצטברים לבין הגיל מלמד כי הפרישה לא קשורה למונח נכה בן 50 וכי המחוקק לא התכוון לקבוע כי התשלום ישולם לנכה אשר פרש בגיל 50 מעבודתו.
גיל הפרישה ומבנה סעיף 7ד'
הפרישה מהעבודה יכולה להיות גם לפני גיל 50 היות והיא קשורה למצב רפואי. התשלום לא יכול להיות לפני גיל 50.
גיל תשלום התוספת לתגמול
התשלום אשר מופיע לאחר כל התנאים קשור לגיל בו נמצא הנכה.
המילים תשולם לו תוספת בהתאם לגילו מלמדות על מנגנון התשלום אשר משולם לנכה מהגיעו לגיל 50 , ללא קשר לגיל הפרישה.
משמה נכה בגיל 50 מקבל סכום מסוים בעוד נכה בן 51 שפרש מעבודתו מקבל סכום אחר פחות מזה שמקבל נכה בן 50. יכול להיות מצב שלגבי נכים בני 51 המחוקק התכוון לחבר בין גיל הפרישה לבין התשלום.
אולם לגבי נכים בני 50 אין המחוקק מחבר בין גיל הפרישה לבין התשלום , שכן הוא מכליל תחת אותה קבוצה גם נכים אשר פרשו בגיל 49 או 46 אולם משלם להם על חלק מאובדן ההכנסה החל מגיל 50 .
ניתוח התנאים בסעיף 7ד' לחוק
סעיף 7ד' כולל בתוכו שני סוגים תנאים.
אובייקטיבי.
וסובייקטיבי.
תנאי אובייקטיבי
התנאי האובייקטיבי מופיע במילים נכה בן 50 או יותר , וכן תנאי נוסף הוא תנאי אשר מדבר על התשלום לנכה בן 50 , והוא פותח במילים תשלום לו. התנאי האובייקטיבי לא קשור בנושא הסעיף נכה , הוא קשור כל כולו בתנאים אובייקטיבים אשר ניתן לאמוד אותם אובייקטיבית , גיל , ותשלום.
תנאי סובייקטיבי
התנאים הסובייקטיביים בסעיף הנם : שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הביטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו.
המדובר בתנאים סובייקטיביים , שכן כל התנאים המצוינים , בסעיף למעלה , עוסקים בתנאים שהנכה צריך לעמוד בהם והם קושרים למצבו. הגיוני שתנאי אובייקטיבי חובר לתנאי אובייקטיבי , וזאת עוד הוכחה כי הגיל בסעיף 7ד' הוא גיל התשלום.
לסיכום לשון החוק בפרשנות סובייקטיבית
ברמה הסובייקטיבית על פי ניתוח מבנה הסעיף, ניתן להגיע למסקנה כי הגיל אשר , מצוין בסעיף 7ד' לחוק מתקשר למועד התשלום , ולא לגיל הפרישה.
פרשנות אחרת, לפיה גיל התשלום וגיל הפרישה , תחילתם בגיל 50 , לא מתיישבת עם מבנה הסעיף , ולא עם מטרת המחוקק הסובייקטיבי. ועשויה לגרור מצב בו נכים אשר פרשו לפני גיל 50 , לא יקבלו את התוספת , והרי כאן מדובר בהפליה , וגם מטעם זה יש לפסול פרשנות זו.
בדיקה כוללת של החוק
בבדיקה כוללת של החוק נתייחס לשני דברים.
אביזריי החקיקה.
סעיפים : 4,7,(10א), 13,14, 15, 16,17, 18,19,20, 20,א, 35ב' 36 , 39, 39, א. 43ב' ,45 (א) (6) 45 (ב).
אביזרי החקיקה
אביזר החקיקה מורה אותנו כדלקמן: תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת.
אביזר החקיקה מ
 
למעלה