איזה אבא?!

luli83

New member
איזה אבא?!

שלום לכולם,

אני פונה בעיקר למשפחות של אמהות עם ילדים בוגרים יותר... ותודה מראש למי שיקדיש לקרוא ולענות :)
אנחנו זוג נשים פלוס פעוט בן כמעט-שנתיים.
מתגוררים ביישוב שבו אנחנו המשפחה החד-מינית היחידה (המקום די קטן, מניחה שהייתי יודעת אם היתה עוד משפחה חד מינית...), וגם הרוב המוחלט של חברינו סטרייטים (למעט זוג חברות גרות רחוק וללא ילדים עדיין...).
לאחרונה הבן שלנו חוזר ואומר אבא. כששאלתי מי זה אבא, השיב את שמו של אבי.
תיקנתי אותו והוא תיקן ואמר סבא, אבל זה חזר על עצמו.
אני די מוטרדת מזה שזו התפיסה שמתגבשת אצלו.
אציין שבגן מאוד בולט המודל המשפחתי ה"רגיל" ובקשתי (מתחילת השנה) לעשות קבלת שבת של "אמא ואמא" לא זכתה להתייחסות והרגשתי שהיא מאוד לא מקובלת על הגננת בכיתה של בני.
זה לא קרה ולא ייחסתי לזה חשיבות מפאת גילו הצעיר (היה בן שנה כשנכנס לגן)., אבל כרגע, אני קצת מוטרדת.

רציתי לשאול, את כולם אבל במיוחד את המשפחות מהפריפריה (כי במרכז זה לא חוכמה
) או במצב דומה לשלנו:
איך התגבש התהליך הזה של תפיסת המודל המשפחתי?
האם גם אצלכם היו השלכות של אבא על דמות גברית במשפחה?
אני לא מאמינה שאני שואלת (כי לפני שיש ילדים הכל ברור הרי...), אבל איך נכון לתקן אותו? או בכלל לא לתקן?

אני מוטרדת כרגע באופן שגורם לי לתהות אם היינו צריכים לבחור להקים את משפחתנו במרכז, עם סביבה שתכיל גם משפחות דומות או בכלל כאלה שלא עונות על המודל הקלאסי...
אני לא חוששת שיתנכלו או משהו כזה, אלא רק ברמה של איך שהוא תופס את עצמו ואת משפחתו.

תודה :)
 

שבליבי

New member
הי לולי

בעניין לקרוא לסבא - אבא, אני לא בעד לתת לזה מקום.
הגבולות אצלי מאד ברורים של מיהם ההורים ומיהם כל השאר
לפי מה שאמרת הוא יודע שסבא שלו אינו אבא אבל עדיין קורא לו כך ונשאלת השאלה , האם זו יוזמה שלו לאמץ את סבא כאבא או שזו יוזמה של הסבא או הגננת או מישהו אחר, המרגישים שילד אינו יכול לשרוד בלי לקרוא למישהו "אבא".
בכל מקרה לדעתי צריך להגיד לו את הדברים כפשוטם. אין לך אבא, יש לך שתי אמהות. ואני שמחה שיש לך קשר טוב ואוהב עם סבא אבל הוא סבא ולא אבא.
בעניין הגננת. צריך להושיב אותה לשיחה להסביר לב שהיא אמורה לרצות לתת לילד הרגשה שהמודל המשפחתי שלו תקין - גם לפי הנחיות משרד החינוך שהן מאד ברורות בעניין הזה וגם כי הוא ילד הנצא תחת חסותה.
את השיחה הזו יש לעשות בצורה לא נזפנית אלא במניפולציה מגייסת - משהו בסגנון של אני בטוחה ששלומו של זלמן חשוב לך וכחלק מלהפוך את הגן פה למקום נעים בשבילו הייתי מבקשת שתתני לו להרגיש שזה מודל משפחתי תקין כמו שגם במשרד החינוך מנחים את כל הגנים לפעול למען זה במהלך כל השנה ולא רק ביום המשפחה. אם תצטרכי עזרה , ספרים רעיונות נשמח לסייע לך...
בעניין הרחק שלכן ממשפחות כמוכן, ממליצה בחום לערוך מפגשים עם משחות כמו שלכם, לצאת לטיולים משותפים, פיקניקים וכו'

זהו יצא קצת ארוך
אבל אני מקווה שמשהו ממה שכבתי יסייע
אם משהו לא ברור את מוזמנת להמשיך לשאול וכמובן להביע את דעתך ולפתח פה דיון אתי ועם אחרים
שיהיה שבוע טוב
 

luli83

New member
בד"כ מתקנת שאין אבא, ובעניין הסבא...

ממש מעצבן אותי שהוא אומר לו לפעמים "בוא, אבא" (צורת חיבה מעצבנת שגם הורים נוהגים לילדיהם, ממש לא במקום בסיטואציה הנוכחית). אני מתקנת כמובן, וביקשתי שלא יאמר לו כך, וזה מאוד מרגיז אותי, אבל אני לא יכולה להעיר כל הזמן על כל דבר...
הוא מאוד אוהב את סבא, אבל מטעמים נוספים אני לא מרבה להיפגש יותר מפעמיים שלוש בשבוע. חושבת שכדאי למעט גם מזה?

אנסה לדבר עם מנהלת הגן שוב. הנושא המשפחתי עולה בעיקר בקבלת השבת ואני מאוד בספק אם יסכימו לעשות קבלת שבת של שתי בנות/שני בנים. זו דרישה לגיטימית? יש ספרים מומלצים שכדאי אביא בעצמי לגן?

תודה :)
 

שבליבי

New member
בעניין הגן

אני חושבת שצריך לדבר עם מנהלת הגן - ושוב יש לבוא אליה בגישה חיובית.
מלבד הדיבור אל הלב שלה אתן גם יכולות לומר ששמעתן שכבר למעלה משבע שנים יש הנחיות מטעם משרד החינוך לגני ילדים שיש לתת לכל ילד תחושה בגן שהמשפחה שלו היא לגיטימית.
אני אצרף לכן פה את קובץ ההנחיות משנת 2007 ואני ממליצה לכן לקרוא אותו לפני הפגישה אבל לא לבוא ולנפנף בו בזמן הפגישה כי כדאי לבוא קודם כל בטוב.
אם היא תגיד לכן שהיא לא שמעה על הנחיה כזו, תשאו אותה אם היא תרצה שתמצאו אותה ותביאו לה.
לפעמים תפקידנו כהורים כולל גם "לחנך" ללמד את הסביבה סובלנות למבנה המשפחה שלנו. וחינוך נכון נעשה בהסברה רכה ופחות בהנחתה של הנחיות משרד החינוך.

ספרים, אני כבר לא כל כךל מכירה בזמנו היה את הספר של יהודה אטלס כל אחד והמשפחה שלו
ומאז יש הרבה יותר אני מקווה שאחרים פה יכוונו אותך לספרים נוספים.

בעניין הסבא,
אני בעד מפגשים, ואני גם חושבת שזה טוב שיש דמות כל כך משמעותית ואהובה בחייו ובלבד שהיא גם חיובית בעיניכן.
אין שום סיבה למתן מפגשים עם אנשים אוהבים ומפרגנים.
מלבד זאת יתכן, וזה לגיטימי, שיש לו צורך בבונדינג גברי וזה מספק לו את הצורך הזה, לכן המפגשים האלה חשובים לו.
מבחינתי הגבולות הן בהגדרה,
יש משמעות לתפקיד ההורי, לסמכות, להחלטות, ולכל מה שנלווה להורות ולכן לא הייתי מצרפת שותפים חיצוניים להגדרה הזו.
חיברות, בונדינג גברי, אהבה, תמיכה.... כל אלה לא קשורים בהכרח להגדרה ההורית והם מאד חיוביים בעיני.

מצרפת פה קובץ מקווה שיעלה כראוי
בהצלחה ואשמח לשמוע איך מתקדם המו"מ מול הגננת והמנהלת
 

שבליבי

New member
ועוד משהו

לא הייתי מתעצבנת על הילד
הייתי אומרת לו ולא בכעס ,
אתה הרי יודע שסבא אינו אבא, נכון?
אז למה אתה עדיין קורא לו אבא?
(האם יתכן שהוא קורא לו אבא כי את קוראת לו ככה והוא מחקה אותך?)
לפי התשובה שלו הייתי מנווטת את השיחה ובסופו של דבר אומרת שאנחנו אוהבים את סבא והוא גם אבא שלי חשוב אבל הוא לא אבא שלך הוא סבא שלך...
 

luli83

New member
:)

שבליבי, אני לא קוראת לו אבא, הוא אינו אבי הביולוגי. לא פירטתי את זה בהודעה המקורית כדי לא להלאות בפרטים...
 

שבליבי

New member
לא ידעתי


העליתי סברה אפשרית להסביר את העניין - סברה שהוכחה כלא רלוונטית לסיפור הזה


אני מודה שכבר יותר מ 15 שנים אני לא מייחסת משמעות לביולוגיה בהגדרת מיהו הורה

אני מניחה שאצלך הסיפור מדוע את לא קוראת לו אבא אינו קשור רק לביולוגיה אלא למשהו מורכב יותר.

 

ninii

New member
עוברת משהו דומה

אבל יכולה להגיד לך שמקריאה של מה שכתבת נראה שזה מפריע לך מאוד, אפילו כמעט מידיי ויכול להיות שזאת הדרך שלו ללחוץ לך על הכפתורים- נסי לעשות ההפך ופשוט להתעלם
 

שמנתולה

New member
אין חוקים לפריפריה...

אצלנו בשלב מסויים הילד (השלישי) היה בפעוטון ששליש מאוכלוסיתו היו ילדים למשפחות חד מיניות!
(מתוך תשעה ילדים, הוא ועוד שתי תאומות היו ילדים למשפחה חד מינית)
כשהילדים שלי אמרו אבא מייד תיקנתי - אין אבא, א מ א !
לא מאמינה ב"דמות גברית", הילדים לא חיים בבועה ויש להם כמעט רק מודלים רגילים סביבם, אין אפשרות למנוע מהם חשיפה לגברים ואין שום צורך לחשוף במכוון, זה פשוט קיים...
הילד שלך עוד לא בן שנתיים, את תפיסת העולם שלו תהיי בטוחה שיקח לו עוד שנים רבות לגבש (אני בת 37 ומדי פעם משתנים לי דברים שהיו "סגורים"), הבעיה היא אצלכן האמהות, תהיו בטוחות בעצמכן ובדרך החיים שלכן והילד יגדל עם תפיסה ברורה שאין בו ובכן שום בעיה.
ויותר מזה, גם אם הוא כן יחשוב שיש בעיה, אז כדאי שתעשו ריפרש לגיל הנעורים ותזכרו שבשלב מסוים גם אתן התביישתן במשפחתכן (הרגילה!) וכמהתן להחליפה במודל משופר...
קיצר, תפסיקו לדאוג ותתחילו לחיות. הכל מסתדר.
 

luli83

New member
כשהפריפריה בדרום אז החוקים יותר ברורים...

מסכימה שתהליך התגבשות הזהות הוא אינסופי, אבל לפעמים דברים יכולים להיות מוטמעים ותקועים מינקות ובתת מודע. ולכן חשוב להבהיר עבורו את הדברים כבר מעכשיו....

איפה אתן גרות?
 
טיפה להדגיש..

את מה שכבר נאמר.. ואני מסכימה עם מה שבליבי כתבה לך.
ספרים חשובים, סרטים והצגות חשובים, התנהלות הגננת ודאי חשובה, אך מה שנראה לי שמאוד יכול לתרום, ויחסית קל לארגן, הוא להפגש עם משפחות נוספות שיש בהן שתי אמהות וילדים. שיכיר מודלים וסיפורי חיים של ילדים אמיתיים כמוהו. משחות שיש בהן שתי אמהות ואין אבא. ילדים שיש להם שתי אמהות ואין להם אבא.
בהכרות אני מתכוונת להכרות אינטימית - לארח, להתארח, פיקניקים, טיולים, בילויים משותפים. הכרות בשם של האמהות והילדים. הכרות כזאת שכשמזכירים בבית את השמות של האמהות והילדים, הילד שלכן מזהה ויודע על מי מדובר.
 
תנסי לתקן בדיוק באותו אופן

שהיית מתקנת אם הוא היה קורא לחתול כלב.. תחזרי בעצמך על המילה הנכונה (הולכים לסבא, הנה סבא וכו') ובבוא היום זה יכחד מעצמו.

לא להכניס יותר מידי רגשות לכל הענין (עוד זכור לי פוסט מפעם מזמן שמישהי מהוותיקות כאן תיאר מצב שבו פעוטה קוראת לכל גבר אבא, ואיך היה ברור שזה בכלל שהיא בת למשפחה לסבית, ואוי אוי אוי, וחסכים וכו', ורק בשורה התחתונה הסתבר שזו בעצם הבת של אחותה, שגדלה במשפחה סטריטית למהדרין.... המסקנה היא שילדים עושים את הטעויות האלה ואחרות כל הזמן, רק שלטעות הזו אנחנו מיחסים המון רגשות).

לגבי זה שבמקומות מסוימים קוראים לילדים אבאל'ה- גם לי זה משונה, אך ככל הידוע לי זה נאמר בחיבה, אז מדוע לבדל את הילד שלך מילדים אחרים- זה דבילי באותה מידה גם כשזה נאמר לילד שיש לו אבא וגם לילד שיאן לו אבא.. אני יודעת שזה נאמר מכוונות טובות (בוא אבאל'ה אני אחליף לך חיתול..) וכנראה ענין תרבותי. לא הייתי מתערבת.

לגבי הסביבה- אני חושבת שרובנו עברנו את הדברים האלה ללא תלות למקום המגורים. אני חיה במקום די מרכזי (קרית אונו) ועדיין ההנחה המרכזית היא שדגם המשפחה הוא סטריטי. זה מגיע מהסיפורים ומהשירים, מתוכניות הטלויזיה ומתפיסת העולם של המטפלות והגננות. בישראל, המקום הרב גווני היחיד מתמצה במספר מצומצם של רחובות שנמצאים במרכז ת"א, רובנו לא יכולות (וחלקנו גם לא רוצות) להתגורר בהם. אז אין ברירה אלא 'להביא את הבשורה ' למקום שבו אנחנו בוחרם לגור. מבחינתי שיקולים למעבר צריכים להיות תחושה ממשית של דחיה ואי קבלה של היותכן משפחה לסבית, אך לא חששות ממצב כזה... מרבית האנשים הם פתוחים ומקבלים יותר מכפי שזה נראה. ומנגד לפעמים גם באזורים 'טובים' ו'נאורים' תמצאי אנשים בורים וחשוכים.

במקביל כדאי גם להפגש עם עוד משפחות עם ילדים בגיל של הבן שלכן. יש המון משפחות כאלה, כדאי לעשות מאמץ , גם אם זה כרוך בנסיעות, כדי ליצור לעצמכן קבוצה חברתית כזו, זה מאוד נעים ונחמד.
 
תופתעי לדעת כמה חברי קהילה יש בפריפריה!

מלא! אולי לא בפריפריה הקרובה ממש אליכן, אבל חפשו ותגלו שיש


בנוגע ל"אבא" קיבלת עצות טובות. מקריאה בפורום לאורך השנים נראה לי שיש לכל ילד שלב שבו כל דמות גברית מכונה "אבא", גם אם אין אבא נוכח בחייו. דבר ראשון חשוב לא להילחץ
תמשיכו לתקן, נסו לדבר ולהבין למה הוא קורא לסבא אבא.
 
אבא ?!?! זה מאד נורמאלי

אצלינו הילדה קראה לשתינו אבא עד גיל שנתיים ושלושה חודשים. דימיינו זוג נשים עם ילדה שקוראת לשתיהן אבא...
אבל זה בעיקר היה חמוד ומצחיק, כמובן שלא צריך להפסיק לתקן וזה אכן עבר לבד. היום 4 חודשים אחרי ואנו כבר אמא...
לגבי הגן זה ברור שתבנית הרוב היא התבנית המקובלת (בהחלט בפריפריה) אבל זה לא משנה לתא המשפחתי שלנו מכוון שיש לנו זוגות חברות בלבד וגם זוגות גברים בלבד. בעיני חשוב לחשוף לכל סוגי המשפחות, יש גם ספרים נהדרים בנושא...
החלק המצחיק הוא שעכשיו כל שר הגברים במשפחה הם אבא, גיסי, אחי, ידידים וכו... היא קוראת אבא רק למי שהוא באמת אבא כלומר ילדיו קוראים לו כך...אז אנו מסבירות לה שהם דוד לדוגמא ומתקנות... הכל בסדר.
 

כאן הם

New member
זה מאוד טבעי וילדותי - לא להתרגש

בסה"כ זה ילד קטן שרואה שלכולם יש אבא אז הוא מוצא לעצמו אבא - גישה ילדותית ומאוד טבעית.

כשהוא יגדל, הוא יגיד "למה ההורים של ... מרשים לו, או למה ההורים של ... נתנו לו".

ילדים משווים דברים ולמעשה, זה האמת: ההשפעה של ילדים אחרים על הילד היא יותר גדולה מאשר ההשפעה של ההורים. זה עובדה.


לא צריכים להתרגש מכל הדברים האלו שילדים קטנים עושים. למשל, לא צריכים להתרגש שהוא כפי הנראה יאהב לשחק עם אקדח צעצוע. אני מבטיח לך שזה לא אומר שהוא עתיד להיות פושע רצחני.


רענן
 

האמיצה1

New member
לא צריך להתרגש

בגיל הזה הילדים לא מתמיד מבינים את משמעות המילה אבא. כל גבר שנמצא באזור יכול להקרא אבא. צריך פשוט להסביר לילד את הסטטוס האמיתי של ה״אבא״ שזה קורה
 
למעלה