אנחנו גם עשינו הסכם במשפחה חדשה
הסכם לחיים משותפים, שכולל בתוכו פרק על הורות.
אני לא בטוחה שאני זוכרת את המחיר במדויק, חושבת שהוא היה כ- 2500 ש"ח.
זהה כלל 3 פגישות, ועבודה משותפת על ההסכם במייל.
בפגישה הראשונה הם נתנו רשימת שאלות וביקשו שנשיב עליהן, בפגישה השניה השבנו עליהן וכתבנו את ההסכם ביחד. תוך כדי הכתיבה עלו שאלות נוספות, ווהחלטנו איך עונים עליהן.
אחרי הפגישה השניה העו"ד שלחה לנו את טיוטת ההסכם, ואנחנו קראנו, דנו וכתבנו לה איזה שינויים לעשות. היא תיקנה ושינתה עד שהיינו מרוצות, ולבסוף - כשההסכם מצא חן בעינינו - הגענו לפגישה שלישית כדי לסגור קצוות אחרונים ולחתום.
למרות שיש לי נסיון עם הסכמים משפטיים מהעבודה (אבל אני לא עו"ד), לא חושבת שהיינו יכולות לכתוב הסכם באותה איכות ללא סיוע עו"ד, מפני שתוך כדי כתיבה העו"ד האירה את עינינו לכל מיני לאקונות בהסכם שכדאי למלא, או לבעייתיות בדברים שרצינו לכתוב.
המסקנה שלי היא שרצוי לכתוב הסכמים כאלה עם עו"ד מומחית להסכמי זוגיות, שיש לה נסיון גם במשפטי גירושין ופרידה - לא עלינו - ולכן יודעת על מה חשוב להסכים ואיך לנסח את זה.
תעודת זוגיות לא עשינו, כי זה נראה לנו בזבוז כסף. עד היום (חלפו שנתיים) מעולם לא נזקקנו לתעודה כזו. כשרצינו להוכיח לרשויות שאנו ידועות בציבור, פשוט נתנו צילום של העמודים הראשון והאחרון בהסכם הזוגיות (העמודים הללו לא כוללים מידע פרטי שהוסכם בהסכם אלא רק פרטי זיהוי, פסקת פתיחה כללית שזהו הסכם המגדיר אותנו כידועות בציבור, ובסוף - פסקת סיום כללית).
לגבי פרק ההורות - צריך לשים לב שהוא מהווה הסכמה עקרונית בין ההורים, ולא מחייב את בית המשפט במקרה של סכסוך, שכן אז בית המשפט יפסוק לפי מה שנראה לו כטובת הילד. עם זאת, אני חושבת שחשוב לכתוב אותו ולנסח בו הסכמות עקרוניות. זה אמנם לא מחייב את בית המשפט, אבל גורם לכן להגדיר איזה סוג הורות אתן מתכננות ביחד ומה אתן חושבות שראוי לעשות במקרה של סכסוך או פרידה ח"ו. כשהסכמות מוגדרות בכתב, יש יותר סיכוי שתצמדו אליהן, לדעתי. חוץ מזה אני חושבת שלפחות הסכמות כלכליות בנושא הילדים כן אפשר לאכוף (למשל, התחייבות לחלוק בפרנסת הילדים במקרה של פרידה חלילה).
הסכם הורות נפרד ממש אפשר לחתום רק אחרי שהילד/ה נולד/ת, להכניס לתוכו את פרטי הזיהוי של הילד/ה (שם, ת"ז), ואז אפשר להגיש לבית משפט ולבקש להכיר בו כפסק דין. לאחר החלטה כזו, הוא יחייב את האמהות, ואי אפשר יהיה לסור ממנו בלי לבקש אישור מבית המשפט. אבל אי אפשר לעשות זאת לפני שיש ילדים. אני חושבת שכדאי לכתוב הסכם הורות (אחרי שיש ילדים) גם אם מאמצות. ראשית, כדי לכסות את פרק הזמן עד שהאימוץ מאושר (יכול לקחת יותר משנה). ושנית, מפני שגם האימוץ לא מבטיח למשל שהאמא הלא-ביולוגית תקבל משמורת משותפת במקרה פרידה. יש סיכוי שהיא תקבל זכויות ראיה מינימליות, כמו אבות במשפחות סטרייטיות גרושות. אם רוצים להבטיח משהו אחר, צריך לעגן אותו בהסכם ולבקש את אישור בית המשפט.
