ואוו!
האם שקלת לערער? אני יודע שכבר "שילמת את חובך לחברה", וגם העניין יכול להיות יקר, אבל ראשית, בהחלט יכול להיות שאירגוני זכויות יגלו עניין ותקבלי יצוג בחינם. שנית, אם כבר עקרונות, אז עד הסוף. לדעתי העניה השופט חרג מסמכותו בצורה גסה. אם עדת התביעה לא זוכרת את המקרה, כיצד הוא יכול לדחות את גרסתך על סמך תשובות שהעדה נתנה לשאלות שלפי התאור שלך נשמעות כשאלות מנחות. יש מגמה בישראל להעדיף את גרסת הרשויות, למרות שבמדינה מתוקנת מערכת המשפט צריכה להגן על האזרח שתמיד יהיה בעמדת נחיתות, ולתת לו להנות מהספק. זכור לי מקרה שביקרתי בביה"מ לתעבורה בתור עד, ובזמן ההמתנה נכחתי בדיון אחר. הנאשמת הואשמה בחצית צומת באור אדום, אולם לבקשתה לראות את הצילום, התביעה אמרה שהוא אינו ברשותה "אבל הם יכולים להשיג אותו אם היא תתעקש". השערוריה היתה שהשופט, במקום לזרוק את התביעה החוצה, לחץ על הנאשמת ביחד עם התובע להודות באשמה, וכך היא עשתה.