עניין של לימודים, ניסיון והסמכה

Dana123416

New member
עניין של לימודים, ניסיון והסמכה

שלום לכולם, רציתי לשאול. ברור לחלוטין שלא כל אדם שיודע 2 שפות הוא מתרגם. עם זאת, האם מישהו בעל כישרון אך ללא הסמכה מקצועית וניסיון יכול לבצע איזשהן עבודות בתחום התרגום? גם אם הן קטנות, כמאין עבודת סטודנטים?
מה דעתכם?
 

Y. Welis

New member
95% מהמתרגמים הם ללא הסמכה. נסיון נצבר רק עם עבודה...

 

Dana123416

New member
זה נכון אך

נכון שיש המון מתרגמים ללא הסמכה. השאלה הנשאלת היא בעצם איך הם צוברים ניסיון. תחום התרגום והכתיבה בכלל, הוא בניגוד למכירות למשל, מכתיב עבודה עצמאית בלבד, מבלי שאיזו חברה מעבירה לך קורסים ונותנת כלים ומבלי ההזדמנות ללמוד מהאנשים שעובדים איתך (אם יש חברה כזאת, העוסקת בכתיבה, אגב, יהיה נהדר לשמוע עליה) הכל רק מניסוי ותהייה, אז איך יודע אותו מתרגם מתחיל בסופו של יום, אם מה שהוא עשה נעשה כנדרש?
 

Y. Welis

New member
אני צברתי נסיון מכתיבה 'למגירה' והשוואה מתמדת מול מי שהחשבתי

כטובים וראויים לחיקוי ולמידה. חשוב על כן שיהיו מודלים לחיקוי, כי הנסיון שנרכש עם החיקוי ולימוד הדרך שלהם, מסייע מאוד (ולא מפתיע שמתרגמת אחת שלא הערכתי, מעולם לא חשבה שכדאי לנסות ולחקות אחרים...).
&nbsp
כך למשל הזכרתי בעמוד קודם את ספרו של אמציה פורת - שאמנם אין בו די ערך מעשי (הוא לא בדיוק חושב כמו מורה או מדריך), אבל יש לו לפחות עצה אחת מרתקת - על הדגשת מילה, דרך שינוי המיקום שלה במשפט: זה למשל דבר ניתן לגלות דרך השוואה של הסיגנון שלך מול אחרים.
&nbsp
תרגום מהבחינה הזו הוא כמו כתיבה - הוא משתפר ככל שכותבים יותר.
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/384/180473116/תרבות_ואמנות/תרגום_ועריכה
 
אהבתי את "ניסוי ותהייה", לפעמים זה טוב להתהות.....

אבל הביטוי הנכון הוא "ניסוי וטעייה" - trial and error
 

Dana123416

New member
ניסוי וטעייה/ תהייה

כן, עפ"י האקדמיה ללשון העברית זה "ניסוי וטעייה", אם כי רבים אכן משתמשים ב-"ניסוי ותהיה"....
 

tomerrose

Member
צבירת נסיון דרך עבודה זה נכון וכך זה קורה לרוב

אבל לכל אחד, אני מניחה, הסטוריה משלו... למשל, אני מניחה שאם מישהו מנסה את כוחו והתוצאה ממש לא משביעת רצון, אז משהו קורה עם זה, נותן העבודה אומר משהו, ואולי הוא עצמו מגיע למסקנה שזה לא בשבילו.
מאידך, אני מניחה באופן כללי שהמצב הוא שקיימים מתרגמים מנוסים ומעולים וקיימים בינוניים. אני מניחה שמי שיש לו כשרון (וסביר שזה קרה כך לרוב מי שמשתתף כאן), היו לו הזדמנויות לנסות את כוחו, ובהן הוא/היא גם הוכיח/ה את כוחו/ה, ואז ניתנו עוד הזדמנויות ובמקביל גדלו הבטחון וגם היכולת והמיומנות. השקעה ומסירות משתלמות ומביאות לאנשהו...

אבל השאלה אם העבודה טובה היא לא שאלה שיש לה תשובה מוחלטת - ישנם למשל ספרים של הוצאה מסוימת שמוציאה ספרים מתורגמים, שאני תמיד שמה לב שרמת העריכה בהם לא טובה (לדעתי). קשה להגיד אם הם קיבלו חומר מתורגם ברמה לא הכי טובה ולא שיפרו אותו, או שקיבלו חומר ברמה טובה ו"קלקלו" אותו... אבל הרבה פעמים קיים שלב עריכה שאמור גם לעזור להביא חומר מתורגם לרמה טובה עוד יותר. זה דימוי לא לגמרי נכון, שכאילו בכל מצב ובכל עבודה, מתרגמים נותנים עבודה מצוינת. הרבה פעמים העבודה מול עורכ/ת הוא חלק בלתי נפרד מן העבודה.

זה יכול לקרות גם במצבים אחרים - גם בעבודה פרטית וגם עם סוכנויות - שיש מישהו שעובר על החומר ומתקן. אם מתרגם מתחיל רוצה להשתפר, הוא/היא יכולים דווקא לבקש לראות את התיקונים וללמוד מהם (אני עשיתי את זה לא פעם, בעיקר כשלקחתי תרגומים מעברית לשפות אחרות של מאמרים למשל - ביקשתי לראות את העותק אחרי שעורכת באנגלית או בגרמנית ראו אותו - ואז למדתי מהתיקונים והמיומנות שלי השתפרה עקב כך).
אבל גם עשיתי משהו אחר - לפעמים ביקשתי מהעורכ/ת חוות דעת על התרגום וגם זה עזר לי לדעת כמה טוב עשיתי...
 

Y. Welis

New member
קשור למה שכתבתי בצורך במודלים לחיקוי

הצורך הזה משמעו הבנה מצד המתרגם שהוא נמצא על מסלול התפתחות - שיש לו מה ללמוד. גישה כזו תביא למוכנות ללמוד (ולהימנעות מניחושים, כמו שהזכרת בהודעה למטה), ולענווה הנדרשת - שמתקבלת מהשוואה מול אושיות ידועות בתחום.
 

tomerrose

Member
השלמה/תיקון למשהו שכתבתי קודם

לא התכוונתי שמעצם העובדה שמתרגם נדרש לעבוד מול עורך זה אומר שעבודתו לא טובה!!!

ועוד תוספת: אני חושבת שאם מתרגם מתחיל יעבוד בצורה מסורה ולא "יחפף", ואם אכן יש לו כישרון לשפה, שכולל 1. הבנה מעולה את שפת המקור ו-2. יכולת באמת טובה להתבטא בלי שגיאות ובסגנון רהוט בשפת היעד, ו-3. את הענווה לוודא ולברר לגבי כל מונח וביטוי שאינו בטוח בהם, ולא "לנחש" (מה שבהחלט עלול לבוא על חשבון איכות התרגום, כיוון שעלולות ליפול טעויות תרגום רציניות, או מגוחכות, תלוי במצב - כשעשיתי עריכות תרגומי ספרים עם השוואה למקור, נתקלתי בטעויות מאוד משמעותיות של מתרגם חובב, למשל, שהיה אפילו ממש טוב, רק לא דאג לוודא או לשאול במקרים של ספק... (לדוגמא: אזכורים של ישו הנוצרי שמופיעים באנגלית תמיד באות גדולה - He... הוא לא הבין ככאלה, וכל משמעות המשפט והפיסקה השתבשה כי לא היה ברור בכלל, בעברית, מיהו ה"הוא" הזה...)

לסיכום, אני חושבת שמאוד חשוב להיות מסורים לבירור ספקות וסימני שאלה, וכן להשתדל לנסח את התוצאה בבהירות מקסימלית, ושני אלה ביחד יעזרו לפתח עם הזמן והנסיון מתרגמ/ת טובה.

מאידך, אם אותו אדם מתחיל משאיר זאת בגדר תחביב קטן שאינו מתורגל קבוע ולא מתפתח, אז יש סיכוי שהתרגומים לא יהיו כ"כ טובים ולא יזכו למגמת שיפור משמעותית... אני לא אומרת שזה יהיה ככה, אבל יש סיכוי כזה, מחמת חוסר התרגול וחוסר הנסיון.
 

Dana123416

New member
נושא העריכה

תהיתי לי גם לגבי תפקיד העריכה בתהליך התרגום. ממה שקראתי עד כה, הבנתי שהמתרגם והעורך הם שני אנשים שונים ולכל אחד מהם חלק בהפקת המוצר הסופי שהוא הטקסט. האם קיימים מצבים, בהם המתרגם נדרש לבצע את העריכה לבדו וכן מה רמת השליטה במלאכת העריכה שנדרשת ממתרגם?
 

tomerrose

Member
אם לא תערכי את הטיוטה שתרגמת, התוצאה בטוח תהיה לוקה

בחוסרים למיניהם. אני אישית מעולם לא נתתי טיוטה של עבודתי למישהו, לא ללקוח ולא לעורכ/ת של אותו לקוח. תמיד, תמיד, עברתי לפחות פעם אחת ולרוב יותר (ואפילו הרבה יותר) על התרגום שלי. ואת בדיקת האיות אחרי כל ההגהות תמיד דאגתי לעשות בעצמי ולא להשאיר למישהו אחר למצוא לי שגיאות. ברור שעדיין ישנן פה ושם, בעיקר קשה למתרגם לראות שגיאות אחרי עיסוק אינסופי בטקסט שלו, אבל הן כבר מעטות מאוד בשלב כזה. תרמה לכך לא מעט העובדה, שנתבקשתי בגיל די צעיר לתרגם ספרים די מסובכים, וזאת על ידי גורמים שהיו מאוד מעוניינים בתוצאה, אבל לא ממש מקצועיים מספיק לעשות תהליך מסודר של עריכה והגהה. בעצם ככה נכנסתי מההתחלה לתפקיד של ראש מאוד גדול בתרגומים שלי.
התוצאה היתה, שכשהגעתי לתרגם להוצאות יותר מסודרות, הם ישר ראו שהם מקבלים חומר ברמה מאוד טובה, שלא מצריכה הרבה עריכה, אם בכלל, ולכן יכלו אפילו לשלם קצת יותר (בספרים זה לא יוצא כ"כ הרבה בכל מקרה, אז לא לחשוב שהתעשרתי או משהו...
)
נכון שבתחומי עריכה מסוימים כמו האחדת איות מלא וגם עריכה "לשמה" התחלתי לעסוק יותר בשנים האחרונות, אבל אלה היו שאלות שהתלבטתי בהן בעצמי כמתרגמת מתחילה שתמיד ערכה את תרגומיה, אהבתי לשון בבגרות, אהבתי שפה ושפות, קראתי הרבה, אז לא התחלתי פתאום לעסוק בתרגום בלי שהייתה לי בעצם היסטוריה אישית של עיסוק נלהב בתחום השפות.
אם זה לא היה ככה, לא נראה לי שהייתי נכנסת לזה בכלל.
אבל ברור לדעתי שגם אופי נכנס לזה - יש פדנטיים יותר ופחות, יש מדקדקים ויש מי שירגישו בסדר לגמרי להגיש טיוטה עם מעבר קטן עליה או בכלל לא ולראות מה יקרה. מה שעלול לקרות זה שהלקוח יגיד שזה לא טוב - או שגם בשבילו זה יהיה בסדר (תלוי באופיו שלו וברמת המקצועיות...) מקרה מקרה וגורלו...
 

Dana123416

New member
קידום אתרים כדרישות נוספות.

בעודי משוטטת אונליין, נתקלתי במספר מודעות דרושים לתרגום אתרי אינטרנט. אחת מהן הפתיעה אותי מאוד. בנוסף לתרגום האתר, אחת הדרישות היתה שליטה בקידום אתרים. הציפיות שלהם היו שהמתרגם או משרד התרגום יגידו להם, באילו מילים להשתמש והיכן על מנת להתאים את התוכן למנועי החיפוש.
אני תוהה כיצד (לעזאזל) כמתרגם אפשר לשלוט גם בקידום אתרים שהוא תחום נפרד בפני עצמו, מעניין ככל שיהיה.
&nbsp
וגם: האם בתחום התרגום קיימות דרישות נוספות שטרם העליתי בדעתי? מלבד ידע בתכנות, שאותו (במקרה בלבד) יש לי.
 

Y. Welis

New member
תמיד יהיה מי שינסה לחסוך, ולהטיל עוד משימות על המתרגם...

כמו עימוד ועוד.
&nbsp
לא לוותר. SEO זה מקצוע בפני עצמו. גם תיכנות (ויקר פי כמה מתרגום). כל אחד צריך להיות מחושב בנפרד.
 
למעלה