הנה:
כָּבוֹד(ז') [מן א. כבד]
1. יְקָר, חֲשִׁיבוּת, הַעֲרָכָה רַבָּה: "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן" (משלי ג לה). "הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז, הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ" (תהילים צו ז–ח). "וְכָבוֹד עָשׂוּ-לוֹ (לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ) בְמוֹתוֹ" (דברי הימים ב לב לג). "יְהִי כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ – כְּמוֹרָא רַבָּךְ" (אבות ד יב). "הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה" (ויעזור ויגן, שחרית לשבת).
2. הוֹן, עשֶׁר, רְכוּשׁ: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה" (בראשית לא א).
3.ב [בספרות האסטרונומית בימי הביינים] כִּנּוּי לְגֹדֶל הַכּוֹכָב [ראו ערך גֹּדֶל 5] לְדַרְגַּת זָהֳרוֹ הַנִּרְאֶה לְעֵינֵינוּ: "כָּל כּוֹכָב שֶׁאוֹרוֹ גָּדוֹל יִקְרָאוּהוּ מֵהַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁהוּא פָּחוּת מִמֶּנּוּ – מֵהַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי" (אברהם אבן עזרא, ראשית חכמה, לפי בן יהודה).
[כְּבוֹד-]