סרטים שחייב לראות

[kaparu]

לגמרי טריינספוטינג

 

[סוויפטי1]

הרשימה שלי

ליאון עגבניות ירוקות מטוגנות מיזרי/מיזורי -עם קטי בייטס החיים יפים- נראה לי שככה קוראים לסרט עם רוברטו בניני

 

[סוויפטי1]

וקצת סרטים ישראליים

וואלס עם באשיר ביקור התזמורת נודל-עם הילד הסיני המתוק וקצת בורקס-אלכס חולה אהבה

 

[Noich80]

השמן של לורנצו

אחד הסרטים הטובים שראיתי. "מורה לחיים" (סיפורו של רון קלארק)- סרט חובה לכל מורה. ויש לי רשימה של סרטי בנות כאלה ואחרים שמבחינתי הם פק"ל, אבל לא בדיוק קולנוע איכותי...

 

[ומרגריטה]

כמה מהאהובים עליי + המלצה חמה קצת שונה:

- ריקוד מושחת (ראיתי עשרות פעמים, ויכולה לראות שוב בכל רגע נתון) - ספרות זולה - גריז - חומות של תקווה - across the univers (הסרט עם השירים של הביטלס). - אמריקן ביוטי - נוטינג היל ולהמלצה - לאוהבות ז'אנר סרטי מוזיקה תיעודיים - twenty על פרל ג'אם. סרט מעולה, וחיסרון אחד לו - אי אפשר להימנע מלקבל קראש על אדי וודר

 

[Noich80]

אי אפשר עם או בלי הסרט

 

[zoe1111]

 

[ומרגריטה]

אה! ועוד אחד מעולה ואהוב -

little miss sunshine

 

[zoe1111]

נכו, איזה סרט חמוד!

 

[Indie62]

לגבי ריקוד מושחת

בעוונותי ראיתי אותו בגיל 16 רק פעם אחת. (דווקא היה לי קראש מטורף על פטריק סוויזי. אבל זכור לי איך שהוא שכשהייתי בת 16 אי אפשר היה לראות כל סרט מתי שרוצים ובחינם. הזוי). בקיצור, לאחרונה בחופשת הלידה אמרתי נבדוק אותו שוב, נראה ממה כולם התלהבו אז כל כך ו.... לא שרדתי. מישהי יכולה להסבירלי מה היה סוד הקסם הטינאייג'רי בסרט הזה? אני באמת מתעניינת כי בטוח היה בו משהו.

 

[ומרגריטה]

לא יודעת לגבי הקסם הטינאייג'רי, כי

כאמור אני מאד נהנית ממנו עד היום

אבל אנסה: קודם כל - השירים. אח"כ- מדובר בסוג של סיפור סינדרלה, שיש לו פוטנציאל הצלחה גדול במיוחד, בבחינת - גם לי זה היה יכול לקרות, עם קצת כישרון + פטריק סוויזי ולבסוף - המשהו הזה שאי אפשר לשים עליו את האצבע שמבחין עוד סתם סרט מסרטי קאלט.

 

[Indie62]

אולי אתן לו עוד צ'אנס

 

[קליספרה]

הריקודים דהאא

הייתי מריצה - רואה את הקטע שהוא מלמד אותה לרקוד - מריצה - רואה את הקטע של הם רוקדים במועדון השכן - מריצה - רואה את ריקוד הסיום זהו

 

[zoe1111]

אוייש...

אנחנו לא סבלתי את הסרט הזה:\ הסרטים שלנו: שמש נצחית בראש צלול! ממנטו פריסיליה מלכת המדבר רקוויאם לחלום royal tenenbaums פורסט גאמפ זומבילנד מטריקס ביג לבובסקי into the wild ממה שכתבו כבר: אמריקן ביוטי, הנסיכה הקסומה, בחזרה לעתיד, גריז, שיער, מופע הקולנוע של רוקי, וויל האנטינג, טרומן, מועדון קרב, ספרות זולה, החומה, חומות של תקווה.

 

[zoe1111]

*תיקון - אנחנו לא סבלנו כמובן

 

[Maya651]

גם אני ממש שנאתי את הסרט הזה

פשוט סרט זוועתי לדעתי.

 

[פסטולוצי]

עיר האלוהים

חזק,קשה, מעורר מחשבה.

 

[Indie62]

סרט חזק ביותר

לא אראה אותו שוב כנראה אבל הוא ממש מדהים. אבל מפחיד מאוד.

 

[Cafe Latte]

הזכירו פה הרבה, ואני בעיקר מתעצלת

לחשוב על כמה משל עצמי, רק אציין שבעיני, ספרות זולה, הוא כל כך overrated.

 

[Indie62]

מתי ראית אותו?

מייד כשהוא יצא או אחרי שנים? אני זוכרת שאראיתי אותו מייד כשהוא יצא, לא היה לי מושג על מה הסרט. הוא היה מרהיב! יחסית לצורה שבה היה נהוג לספר סיפור עד אז, הוא שבר לרסיסים את הציפיות של הצופה שוב ושוב. דיברו עד היום בהגזמה על המבנה שלו, הסיפור הלא לינארי, אבל הקטע לא היה בסיפור לא לינארי. הקטע היה בשבירת כל מנגנון רגשי מוכר של סיפור, ובכל זאת ליצור משהו שנראה בסוף כמו סיפור. אחרי כן ניסו לחקות אותו ואז כמובן שהטיקים שלו כבר נראו יותר משומשים אבל הוא היה הראשון (בסרט כ"כ מסחרי), והוא בא משומקום. אני זוכרת שבדיוק כשבוע לפניכן דיברנו אני וידיד שלי על האפשרות לעשות סרט שבו קורה מה שקורה לוינסנט וגה בבית של בוץ'. אמרנו "אוקיי, אבל אי אפשר לעשות את זה. זה יהרוס לך את הסרט". והנה בא טרנטינו ועשה את זה. ועוד דברים מופרעים יותר. והסרט עדיין מחזיק מעמד. שלוש שעות שלפחות עבורי, עפו בלי ששמתי לב. נריץ קדימה כמעט 20 שנה.... ושבירת הנרטיב כבר לא מחדשת, והסרט עדיין מעולה בעיני. קטעים קטנים - הבדיחה של מיה בסוף המפגש בינה לבין וינסנט (קטשופ!). הקטע עם זריקת האדרנלין - מרגיש כ"כ ריאליסטי בדרכו הביזארית (לא צילום זריקת האדרנלין בתקריב... אלא האופן שבו כולם מתנהלים בסיטואציה). השיחה של בוטש עם פביאן על הכרס של מדונה בלאקי סטאר.... הקטע שבו בוטש מנסה לשכנע את עצמו לא לכעוס על פביאן ("אבל אני לא אמרתי לה ספציפית.. אבל אני לא הדגשתי בפניה..."). הוא לוכד בצורה כל כך יפה רגעים מהחיים ושם אותם בהקשר כל כך מנותק מהחיים. וגם היופי החזותי של הסרט, וגם המוזיקה והקצב.