"אין משיחין בשעת הסעודה"

[yoyo10]

"אין משיחין בשעת הסעודה"

מי המציא את המשפט המעפן הזה? ארוחת ערב משפחתית זה הזמן לדבר בכלל איכלה זה משהו חברתי(בחופשת לידה העיניין מתחדד) אבל כל פעם שאנחנו מדברים באחורת ערב הילד מחרפן ואומר שאסור לדבר(ככה לימדו אותו במשפחתון זה נראה לי עצוב) בקיצור מה דעתכן על הפתגם והאם לדבר עם המטפלת במשפחתון או שהיא תשלח אותי לאשפוז כפוי

 

[שמופית]

המשפט בעייתי....

מצד אחד, אני משתמשת בו כי יש לי קשקשנית רצינית ואם היא תמשיך לקשקש, היא לא תסיים בחיים לאכול

מצד שני, מסכימה איתך - אני גם נהנית לדבר איתה ועם תמיר בזמן ארוחת צהרים, לשאול אותה איך היה בגן ולשמוע סיפורים. בעייתי משהו

אגב, נראה לי שאין משיחין בשעת הסעודה פשוט כדי לא להחנק אם גם אוכלים וגם לועסים

 

[SILIVAS]

אין משיחין בשעת הסעודה פן יקדים קנה לושט

זה הפתגם המלא לפי מיטב זכרוני ותמיד אמרו לנו את זה בגן כדי שלא נדבר ונאכל בעת ובעונה אחת צריך לחשוב על פתגם חדש שמסביר שצריך ללעוס היטב ולבלוע לפני שמדברים ואז ניתן יהיה להנות משיחה וארוחה משפחתית

 

[גרניום מועשר]

באמת לא אמורים לדבר בזמן האוכל

(וגם לא לראות טלויזיה, לקרוא עיתון או לעשות כל דבר אחר שהוא לא להתרכז באוכל). זה הרגל נכון לדעתי, אבל אם הוא מפריע לך (ואת לא מודאגת מעניין הקנה לושט וכו') את יכולה ללמד אותו שיש את ההרגלים של הגן ויש את ההרגלים של הבית.

 

[yoyo10]

נראה לי שהוא יודע שיש הרגלים של גן ושל בית

אבל עדיין לפעמים הוא נוזף בנו שאנחנו מדברים באוכל לגבי האכילה בריאה תראי בכל התרביות האנשיות אכילה היא חברתית היא לא רק תזונה נטו לכן מסעדה זה בילוי בחגים כולם אוכלים ביחד משחר הסתוריה האנושית אכילה היא משהו חברתי האדם אוכל בלהקות. לגבי הטלבזיה מסכימה איתך ככה יש פחות בקרה מה אוכלים כי זה נשנוש כזה אני מדברת על ארוחה מסודרת סביב שולחן שיש אוכל בצלחת ולא אוכלים מתוך שעמום

 

[מאי26]

אולי אפשר פשוט להסביר לו שלא אוכלים

בזמן הלעיסה עצמה, אבל כן בין לבין - אם גומרים ביס, אפשר לקשקש קצת עד הביס הבא... אנחנו במקרים כאלה מפשטים את הדברים לעילם - למשל, אומרים שנכון, אי אפשר לאכול בזמן הלעיסה, כי אז אפשר להחנק, וזו הסיבה, אבל כשהוא גומר ללעוס ולבלוע הוא יכול לדבר.

 

[רחלילי]

קרה גם לילד של חברה שלי

והיא לא התביישה להתקשר לגננת ולשאול. קיבלה מהגננת תשובה מסויימת, שורהתחתונה לדעתי אין מה להתבייש וכן לשאול את המטפלת שלו מה הנוהג בגן. אישית יש לי בעיה גדולה עם המשפט הזה, יש לי קרובי משפחה שאסור היה להם לדבר בשעת הסעודה (הייתי באה לבקר הם היו מדברים איתי בשעת האוכל ומקבלים נזיפה בסטייל המשפט הזה) נשמעלי תמוה לגמרי, מצד שני אם יש ילדים מסויימים בגן - במשפחתון שכל הזמן מדברים ולא אוכלים, אולי נתנו להם הערה באופן אישי ולאו דווקא לבן שלך, אבל הוא קולט, ואולי יש מסגרות שבהן באמת אוסרים על הילדים באופן גורף . אין לי מושג-אני הייתי מתקשרת לברר.

 

[חן באחוזה]

כן גם אצלנו היה את השלב הזה

אני מדברת מנסיון עם האחיינים, אחיינית שלי התחילה עם זה, וממש התעקשה לסתום פיות. ההגיון?? ממה שאני זוכרת מימי הגן וביה"ס שלא יקדים קנה לושט משהו כזה, בקיצור שלא יחנקו מהאוכל. חוצמזה שלגננות יהיה קצת שקט??? ואיך יצאנו מזה? הסברנו את ההגיון, של להחנק ולכן אין לדבר הפה מלא, והסברנו שבארוחות אנחנו מדברים כי ככה נעים לנו כמשפחה, ושהם (הקטנים) יכולים שלא לדבר אם זה רצונם... זה די הפסיק אחרי זה, אבל עד ההסבר היו צעקות של "אסור לדבר"