S c a r l e t t
New member
התנהגות הגננת במשפחתון
שלום לכם
אני פונה אליכם מכיוון שהייתי רוצה לשמוע את הצד של אנשי המקצוע מהתחום ולא רק את צד האימהות
הסיפור הוא כזה:
אני אמא טריה לילד ראשון בן 7 חודשים, אשר הכנסנו למשפחתון לפני שבועיים בערך, משפחתון אשר הגענו אליו מהמלצות רבות.
הבן שלנו סבל מבעיות שינה קשות מיומו הראשון בחיים, ההרדמות שלו היו קשות מאוד ובאופן עקרוני לא ישן המון עד שלקחנו ייעוץ שינה ולימדו אותו להרדים את עצמו לבד.
מיותר לציין שאנחנו חרדים לשלומו ושינתו מאוד לאור ההתחלה
הקשה, בטח ובטח במשפחתון שזה מקום חדש ו"מפחיד".
כרגע במשפחתון יש רק 2 תינוקות באותו הגיל ובהמשך מצטרפים עוד.
באחד הימים החלטתי לבוא בהפתעה כי אני עובדת קרוב והייתה לי הפסקה ארוכה. כאשר התכוונתי לדפוק בדלת, נחרדתי לשמוע צרחות של תינוקות, וצעקות של הגננת:
שומעים הכל מחוץ לדלת, והבנתי שהגננת בעצם נותנת לילדים לבכות ולא מסכימה להרים על הידיים, בקטע חינוכי ("הוא פינוקי, אני לא מרימה אותו"). בנוסף, נראה ברגע שהם בכו טיפה יותר מידי היא מיד לקחה אותם למיטה ומשכיבה אותם לישון(בדיעבד ראינו לפי הלו"ז שלא הגיע זמן לישון), יש לציין, בכעס!
"עכשיו לישון!" "שקט!" "קח את המוצץ ולישון!" זה חלק מהצעקות ששמעתי. ובעצם לאחר מכן היא סוגרת את הדלת ופשוט נותנת לילד או לשניהם לבכות ולצרוח במיטות. מידי פעם נכנסת, צועקת "לישון!!" וכדומה ואף שמעתי פעם אחת שהיא אומרת לילד "טמבל, הפלת את המוצץ!" עמדתי בחוץ במשך 20 דקות והקשבתי לסאגה והיה קשה מאוד, בסופו של דבר לא עמדתי בזה ולא נכנסתי למשפחתון אלא הלכתי משם כי הייתי נסערת.
מן הסתם הדבר הזה לא מקובל עלינו באף קנה מידה.
מצד שני, ייאמר שנראה שכשהילדים ערים היא משחקת איתם יפה, שרה להם, מאכילה אותם בזמן ונראה שהיא והם סה"כ מרוצים בזמן הערות, עד שמגיע בכי... אותו היא פשוט לא מוכנה לקבל כנראה!
אנחנו די מתוסכלים כי מצד אחד אנחנו לא יודעים איך צריך להתנהל סדר יום במשפחתון ואיך אמורה להתנהג הגננת (להיות קשוחה וחינוכית? להיות עדינה ומקבלת? וכו)
אני אשמח לכל תובנה שיש לכם/לכן בתור אנשי מקצוע
מה אני אמורה לעשות?
איך מעלים מולה נושא כזה? הרי זה ברור שזו לא ההתנהלות שאנחנו מחפשים, מצד שני אנחנו לא מוכנים ליחס כזה לילד.
ומצד שלישי, עכשיו להחליף לו משפחתון נשמע לנו גם סיוט...
האם עדיף לשחרר ולזרום?
האם הייתן מיד מוציאות את הילד משם ומחפשות מקום אחר או שאנחנו הוזים וככה זה במשפחתונים.
האם נראה לכן שההתנהגות שלה היא על גבול הסביר?
לנו זה לא נראה אלים או משהו אבל בהחלט נשמע לנו קשוח מידי לתינוקות כל כך קטנים שלא יודעים לבטא את עצמם מלבד בכי.
אפילו נשמע שהחוויה של בכי בחדר סגור ומידי פעם להיכנס לצעוק עליהם "לישון!" רק מכניס אותם ליותר פניקה...
כל עזרה תתקבל בברכה, אנחנו ממש מתוסכלים
שלום לכם
אני פונה אליכם מכיוון שהייתי רוצה לשמוע את הצד של אנשי המקצוע מהתחום ולא רק את צד האימהות
הסיפור הוא כזה:
אני אמא טריה לילד ראשון בן 7 חודשים, אשר הכנסנו למשפחתון לפני שבועיים בערך, משפחתון אשר הגענו אליו מהמלצות רבות.
הבן שלנו סבל מבעיות שינה קשות מיומו הראשון בחיים, ההרדמות שלו היו קשות מאוד ובאופן עקרוני לא ישן המון עד שלקחנו ייעוץ שינה ולימדו אותו להרדים את עצמו לבד.
מיותר לציין שאנחנו חרדים לשלומו ושינתו מאוד לאור ההתחלה
הקשה, בטח ובטח במשפחתון שזה מקום חדש ו"מפחיד".
כרגע במשפחתון יש רק 2 תינוקות באותו הגיל ובהמשך מצטרפים עוד.
באחד הימים החלטתי לבוא בהפתעה כי אני עובדת קרוב והייתה לי הפסקה ארוכה. כאשר התכוונתי לדפוק בדלת, נחרדתי לשמוע צרחות של תינוקות, וצעקות של הגננת:
שומעים הכל מחוץ לדלת, והבנתי שהגננת בעצם נותנת לילדים לבכות ולא מסכימה להרים על הידיים, בקטע חינוכי ("הוא פינוקי, אני לא מרימה אותו"). בנוסף, נראה ברגע שהם בכו טיפה יותר מידי היא מיד לקחה אותם למיטה ומשכיבה אותם לישון(בדיעבד ראינו לפי הלו"ז שלא הגיע זמן לישון), יש לציין, בכעס!
"עכשיו לישון!" "שקט!" "קח את המוצץ ולישון!" זה חלק מהצעקות ששמעתי. ובעצם לאחר מכן היא סוגרת את הדלת ופשוט נותנת לילד או לשניהם לבכות ולצרוח במיטות. מידי פעם נכנסת, צועקת "לישון!!" וכדומה ואף שמעתי פעם אחת שהיא אומרת לילד "טמבל, הפלת את המוצץ!" עמדתי בחוץ במשך 20 דקות והקשבתי לסאגה והיה קשה מאוד, בסופו של דבר לא עמדתי בזה ולא נכנסתי למשפחתון אלא הלכתי משם כי הייתי נסערת.
מן הסתם הדבר הזה לא מקובל עלינו באף קנה מידה.
מצד שני, ייאמר שנראה שכשהילדים ערים היא משחקת איתם יפה, שרה להם, מאכילה אותם בזמן ונראה שהיא והם סה"כ מרוצים בזמן הערות, עד שמגיע בכי... אותו היא פשוט לא מוכנה לקבל כנראה!
אנחנו די מתוסכלים כי מצד אחד אנחנו לא יודעים איך צריך להתנהל סדר יום במשפחתון ואיך אמורה להתנהג הגננת (להיות קשוחה וחינוכית? להיות עדינה ומקבלת? וכו)
אני אשמח לכל תובנה שיש לכם/לכן בתור אנשי מקצוע
מה אני אמורה לעשות?
איך מעלים מולה נושא כזה? הרי זה ברור שזו לא ההתנהלות שאנחנו מחפשים, מצד שני אנחנו לא מוכנים ליחס כזה לילד.
ומצד שלישי, עכשיו להחליף לו משפחתון נשמע לנו גם סיוט...
האם עדיף לשחרר ולזרום?
האם הייתן מיד מוציאות את הילד משם ומחפשות מקום אחר או שאנחנו הוזים וככה זה במשפחתונים.
האם נראה לכן שההתנהגות שלה היא על גבול הסביר?
לנו זה לא נראה אלים או משהו אבל בהחלט נשמע לנו קשוח מידי לתינוקות כל כך קטנים שלא יודעים לבטא את עצמם מלבד בכי.
אפילו נשמע שהחוויה של בכי בחדר סגור ומידי פעם להיכנס לצעוק עליהם "לישון!" רק מכניס אותם ליותר פניקה...
כל עזרה תתקבל בברכה, אנחנו ממש מתוסכלים
