הלכתי לסיור הגרפיטי במונטיפיורי
הלכנו באזור של הנציב, יוסף קארו, תושיה, שונצינו וכו, כשיעל המדריכה (בעלת תואר באומנות) הסבירה על הגרפיטי השונים.
 
מסתבר שהציירים אינם בני נוער משועממים אלא אומנים שמשקיעים בציורים שלהם. יש אפילו סצינה "מחתרתית", שקורית בד"כ באזורי ספר בעיר, כאלה שפחות גרים בהם (ולכן פלורנטין, שבה ציירו פעם, כבר בורגנית ומשעממת מדי) ולכן העיריה לא מוחקת ומתנכלת אליהם. ועדיין, גרפיטי זה לא חוקי ולכן האומן נדרש לתכנן מראש את היצירה שלו כדי להגיע ולצייר מהר מהר.
באזור הזה יש מוסכים, מועדונים, זנות וסמים ולכן הגרפיטי החתרני לא ממש מפריע לאף אחד.
מאחר והעיריה משקיעה ומשפצת את האזור בשנים האחרונות סביר להניח שמדובר בתקופת ביניים, ואחרי שיהיה נורמטיבי יותר אומני הגרפיטי יצטרכו כנראה לחפש להם אזורי ספר אחרים.
לשאלתי, גם בעלי המוסכים די מרוצים מזה ש"מקשקשים" להם על הקיר (רכוש פרטי בעצם), כי כאמור אלה לא קשקושים של בני נוער אלא ציורים מושקעים.
 
ועדיין, מדובר בגרפיטי לא ממוסד (כך שרמי מאירי המפורסם לא נחשב, כי זה מישהו שמזמינים ממנו עבודות בתשלום). האומנים מחליטים בעצמם מה הם יציירו, ובמקסימום, לפעמים, מקבלים הסכמה מבעל המוסך שיציירו לו על הקיר בלילה (כי מבחינת האומן זה יהיה חבל אם בעל המוסך ימחק למחרת את הציור שלו).
האומן העיקרי שראינו עבודות שלו קורא לעצמו untay.
 
בסה"כ סיור שונה מהרגיל. נחמד.
 
מי שמתעניין בתחום יכול ללכת לעוד סיורים של יעל שפירא:
http://www.hasayeret.co.il
מקווה להצטרף לסיורים בפעם הבאה