מאתר פול גז אביעד אברהמי בסקירה על 11 האופנועים

[המחשמל 64]

מאתר פול גז אביעד אברהמי בסקירה על 11 האופנועים

הטובים לשנת 2016.
כאן. יש דו'ש שחזר לארץ, הדרוזי ,שמאה יחידות נמכרו ממנו בתשעה חודשים.יפה לכל הדעות. הימהה היפני רבע הליטר, שגם הוא שומר וישמור על המוניטין שלו ללא ספק לדעתי בשוק וכן הקטמ וההסקי רבעי הליטר ,צמד הדו'פים המצויינים. המון פרגון אני מתרשם, לשרקו 300.
אכן לדעתי כל הכלים טובים ללא יוצא מהכלל. האופציות מרובות ומגוונות והלקוח בעל מרחב בחירה גדול מאד שלא כבעבר.
שאלה שעולה במחשבתי לדוגמא: שאדם מחליט ללכת לכיון אופנוע מסוים כרבע ליטר 4 פעימות מה הכי חזק שיגרום לו ללכת ליצרן x או y?
אנסה לחדד: מדוע היבואנים/יצרנים הקטנים בדמות שרקו או Tm(שלא תוזכרו בכתבה ) שיש להם כלי שכזה בכתבה מוכרים עדין בנקודת הזמן הנוכחית פחות מהיבואנים/יצרנים הגדולים( ולתחושתי עדין בהפרש ניכר)?
מה יכולות להיות הסיבות האמיתיות לכך?
האם סוג של גישה מבוססת על מציאות אמיתית כתפיסה בסיסית את היבואנים/יצרנים הללו או אולי יש קשר לאופנועים עצמם?
זו תפיסה אמיתית מבוססת על עובדות או אולי מדומה ?
מעניין... דעות?

 

[עמית צורי]

כשאני שואל כאן או במקומות אחרים על המלצות

אני אקבל אותן מאלה שיש להם את הכלים האלה או שרכבו עליהם בעבר.
להכניס מותג חדש זה תהליך ארוך ומורכב במיוחד כשאין יתרון מובהק ואין ביטחון שהמותג כאן כדי להישאר ולתמוך בכלים שנמכרו.

 

[המחשמל 64]

בו ננסה לנתח קצת את המשפט שכתבת שהוא בהחלט

מחשבה שיכולה להתממש או לא כמובן :"אין יתרון מובהק ואין בטחון שהמותג ישאר כאן כדי לשמור ולתמוך בכלים שנמכרו".
אם נתייחס לשרקו ואני מצוטט את אביעד:"מחברה קטנה עם תקציב מחקר ופיתוח שרחוק שנות אור משל החברות הגדולות" .
כלומר, למרות הכל להבנתי ,ייצרו מכונה מצויינת שעומדת בכל סטנדרט. הוא אפילו הוגדר כאופנוע האינדורו -הובי הכי טוב בשוק ,על ידי פול גז כלומר להבנתי את הסקירה, יש לו בהחלט יתרון.
מה הסיבה של חלקנו לחשוב כך, מעבר שנכון שהליך חדירה לשוק הוא מורכב תמיד?
מדוע שזה יקרה,מדוע אנו הולכים לכיון מחשבה זו כוונתי?
האם יש לנו על מה להתבסס או שזו סתם "מחשבה שתוקעת" אותנו במותגים המוכרים והידועים מבלי יכולת לנסות אחרים שמתוארים כמצויינים?
באופן אישי לא זכור לי יבואן/יצרן שהיה כאן בארץ וסגר את סניפיו אלה אם מקור הארוע החל בחו'ל בחברת האם והקרין לכאן.אלה אם משהו יעדכן אחרת שזה בהחלט יכול להיות כן..

 

[עמית צורי]

זה יכול להיות גם היצרן עצמו שנקלע לקשיים כמו גסגס

&nbsp
&nbsp

 

[כRובי]

בגדול, לא היו הרבה יבואנים שפשטו את הרגל אבל

לרוב, המותגים עוזבים את היבואן לפני סגירתו, או שפשוט המותג מוצא מהר מאוד מחליף בדמות יבואן אחר. ב-20 השנים האחרונות אני נזכר כרגע רק ביבואנים האלו שפשטו את הרגל והייבוא של המותג עבר לאחר:
יוסאנג ישראל - זיכיון הייבוא של יוסאנג עבר לידי אשל אופנועים
לינקסים - זיכוין הייבוא של דוקאטי עבר לידי ליגל

אבל גם יש יבוא של מותגים שפשוט מופסק על ידי היבואן:
ליפאן, וקטריקס וזנן שהיו מיובאים על ידי IFI
PGO שהיה מיובא על ידי ד.ל.ב מוטוספורט
לונסין שהיה מיובא ע"י המאגר
ניפוניה שהיה מיובא ע"י רייכמן אופנועים

ויש גם מותגים שהחליפו, מסיבה כזו או אחרת, ידיים. גם זה יכול להפתיע את הרוכש שקנה מיבואן אחד וצריך לקבל שירות מאחר:
וקטריקס עבר ל-IFI מוטורס (מבליץ אופנועים. ואח"כ הופסק הייבוא)
BETA עבר למוטוטראק (מד.ל.ב מוטוספורט)
TGB עבר לד.ל.ב מוטוספורט (מקשר ימי ולפני זה מליגל)
אפריליה עבר לעופר אבניר (ממטרו)
ב.מ.וו עבר לדלק מוטורס (מקמור)
הוסקוורנה עבר לעופר אבניר (מדלק מוטורס)
הארלי דוידסון עבר לאלבר (מג.ב.ר אופנועים)
סוזוקי וולנטי עבר לעופר אבניר (מה.מ ישראל)
ק.ט.מ עבר לד.ל.ב מוטוספורט (מיעדים)

 

[כRובי]

נזכרתי גם ב:

קסינג יו - הייבוא הופסק (היה אצל לביא מוטורס)
אופנועי FYM - הייבוא הופסק (היה אצל אמביל)
MZ - הייבוא של ה-1.5 יחידות אחת לעשור, היה אצל ג.ארנון.

הרשימה לא כוללת כמובן מותגים שהפסקת הייבוא תלויה במשתנים שונים מחו"ל (כמו HM, גאס גאס וכו')

 

[buki56]

אפריקה טווין זה הכוכב האמיתי

אני בכנות לא מבין את הסגמנט הזה,
וגם די בז לו למען האמת.
&nbsp
אבל העובדה היא ש ה 1200gs מוכר פה בכמויות
וגם הסופר טנרה
והאפריקה טווין מעל כולם.
מאה יחידות!! בשוק קטן כמו שלנו - לאופנוע שעולה 6 ספרות.
&nbsp
בקשר לדו שימושיים drz ו wrr היו וישארו מבוקשים - גם באולמות התצוגה וגם בלוחות המשומשים, כי אלו 2 אופנועים בודדים שלבדם מכסים קטגוריית שלמה / סגמנט שלם - שהוא מסורתית די מבוקש בארצנו.
&nbsp
שאלה מאוד מעניינת היא מה היה בחצי שנה האחרונה ומה יהיה בעתיד מבחינת החלל שהותיר אחריו ה 125 דופ של קטמ/האסקי?
לאן השוק ''עבר''?
דרך אגב יש דגמי 125 דופ אחרים שעדיין מיובאים לישראל. לא מדובר בסגמנט ש''נעלם''...
TM בוודאות מוכרים 125. וגם די בזול כמדומני.
השמועות אומרות שגם לשרקו ולגזגז אמור לצאת השנה דגם של 125 שיעמוד ביורו4.

 

[המחשמל 64]

זו אכן שאלה נכונה ונכון שיש לtm את ה 125 ויהיה גם

לשרקו ובנוסף דיברו בעבר אאל"ט על ימהה.
לדעתי הרבה הלכו לאופציות ה250ים מרובעים בנקודת הזמן הנוכחית, אם כי זו רק דעתי.
אני לא רואה/חש נסיקה של הtmים בשוק. מעטים אני רואה מהם למען האמת.
ונכון זה סגמנט שלא נעלם והוא יהיה כאן בדמות אחרים.

 

[enigo]

כמו שעמית אמר - לדברים הללו יש "מומנטום", אנשים קונים לפי

המלצות, ואנשים ממליצים על מה שהם מכירים, ולכן קשה למותג חדש לחדור.
מעבר לכך, לדלב ואבניר יש סוכנים בכל הארץ שמטפלים בכלים, מוכרים חדשים ועושים טרייד-אין. כמה יש לגסגס/שרקו/TM? זה הרי גם שיקול עבור מי שקונה אופנוע - איפה הוא מטפל ואיפה הוא משיג חלקים.

 

[רחוק מכך]

הכל עניין של תמחור

ראה ערך הכניסה של גאסגאס לשוק המקומי שלנו ב 2011 (שוק שהיה עמוס ביבואנים וותיקים ונטועים חזק בקרב קהל הלקוחות) וההתבססות ההולכת וגוברת בשוק המקומי במשך 3-4 שנים עד שהיצרנית בספרד פשטה את הרגל.
&nbsp
בלי סוכנים ובלי מוניטין ובלי ממליצים ובלי שאף אחד הכיר את היצרן או את היבואן - הגיעו לפה, שברו את השוק, נגסו חזק לכל השאר בעוגה (בשלב מאוחר אף הכניסו את כל השאר היבואנים מסביב למלחמת מחירים כי הם היו חייבים להגיב).
מכרו מאה וחמישים כלים צהובים מכל הקטגוריות, כל שנה מחדש.
&nbsp
למה? כי תמחרו בזול.
הרבה לפני הרפורמה במכס, הגיעו והוזילו את כל הדגמים, רוחבית, בכל הקטגוריות... וקהל הצרכנים הישראלי תיגמל אותם במכירות, רוחבית, בכל הקטגוריות.

 

[enigo]

ועובדה שאף אחד לא חזר על המהלך מאז. למה?

או שגסגס המפעל מכר במחירי היצף מתוך צורך כזה או אחר, או שהיבואן מכר במחירי היצף מתוך אסטרטגיה כזו או אחרת. אם הראשון - זה לא עזר, עובדה שהמפעל פשוט רגל. אם השני - אז כנראה שזה משהו שיבואנים אחרים לא מסוגלים או רוצים לחקות כי זה לא רווחי.
שורה תחתונה - כמציעים תמחור סופר-אטרקטיבי, אז אפשר לחדור בצורה יעילה.
אבל מצד שני, אפשר להסתכל על זה גם מהכיוון ההפוך:תראה באיזה מחיר הם מכרו, ועדיין קטמ היו יותר גדולים...

 

[רחוק מכך]

קצת קלוש לדעתי

לא יודע מה הלך שם בצד של היצרן בלי קשר לעובדה שפשט רגל או לא.
(לא יודע למה פשטו רגל וממילא לא נראה לי זה היה קשור להזמנות מהשוק הישראלי).
&nbsp
אם נתמקד בצד של היבואן: לא נראה לי שסמל"ת מכרו פה במחירי הפסד ו/או לא הרוויחו על מאות הכלים שהם שיווקו פה בשנים בהם ייבאו את גאסגאס...
גם אל תשכח לא היה מדובר על מהלך בודד של שנה אחת.
יבואנית מוכרת במחירי הפסד מכסימום שנה אחת חודרת לשוק ומפסיקה.
&nbsp
כאן זה המשיך נון סטופ 3-4 שנים טובות גם אחרי שכבר התבססו בשוק המקומי... המשיך עד שהיצרן מת. לא ראיתי בזמנו האטה של מהלך ההוזלות הזה שלהם - עד לרגע היצרן התמוטט ופשוט הפסיקו משלוחים.
להפך... סמל"ת רק החריפו את ההוזלות.
&nbsp
מה שאני אומר פה בעצם, זה ששאר היבואניות כיום אכן לא רוצים לחקות את זה. גם סמל"ת בעצמם כיום עם בטא לא מחקים את ההתנהגות הקודמת שלהם.
זו עובדה. אין ויכוח המחירים שלהם מדברים בעד עצמם.
&nbsp
אבל אין לי מושג למה... לא נראה לי שזה קשור לחשש מפני חוסר רווחיות.
במקרה הכי רע היו יכולים לעשות מהלך נסיוני ולבדוק לאן הרוח נושבת. אבל אפילו זה לא אנחנו לא רואים.
לא יודע להגיד למה ואני חושש להעלות אופציות לא חוקיות של קרטליזציה.

 

[enigo]

קשה לטעון לקרטל כשיש שונות כזו במחירים

יכול בהחלט להיות שהיה ניסיון של סמל"ת לנסות למכור ברווח אפסי מתוך אסטרטגיה של כיבוש נתח שוק ועשיית רווח מחלקי החילוף או אלוהים יודע מה. באותה מידה יכול להיות שהיצרן מכר במחירי רצפה כי היה חייב להגדיל את המחזור או משהו בסגנון - או שוב, מתוך מחשבה שכך יצליח להגדיל את נתח השוק שלו ולהיות רווחי יותר בעתיד. אף אחד לא הגביל מהלכי חדירה כאלו לשנה אחת...
אבל השורה התחתונה היא הכי חשובה - גם כשגסגס הציעו אופנועים עם מכניקה מוכחת במחירים נמוכים משמעותית מקטמ, הם עדיין מכרו הרבה פחות מקטמ. מסקנה? כנראה שהמחיר הוא לא הכל בתחום הזה - ובחזרה לתגובה הראשונה שלי בשרשור הזה...

 

[המחשמל 64]

מה הכוונה בשונות כזו במחירים? ההבדלים סה"כ בין כלי

האינדורו בדופ'ים ובמרובעי פעימות ,בנפחי ה250ים,עד כמה שאני הצלחתי לראות לא הכי משמעותיים/דרסטיים, סביב 5K לערך: ימהה, שרקו קטמ ,הסקי, בטה כדוגמאות. הימהה הוא במבצע למיטב ידיעתי של סוף שנה -5K הנחה. בכל אחד עם מזומן מתקבלת הנחה יפה של סביב 7-10% להבנתי.

 

[enigo]

בלי לבדוק את הנתונים שנתת - 10% זו שונות גדולה.

 

[המחשמל 64]

לדעתי 10% יכול להתפרש כשונות גדולה או קטנה השאלה מי הלקוח.

עבורי לדוגמא, בבואי לקנות כלי חדש זו שונות קטנה.
אני גם כך משקיע סביב 61K מקסימום אוסיף סביב כמבה אחוזים יותר.
אם היה מדובר בערכים של 10K ויותר, כפי שהיה בעבר בגסגס לדוגמא זה כבר שינוי לטעמי הרבה יותר משמעותי.

 

[רחוק מכך]

סביר להניח שאתה צודק.

אבל צריך לציין שכשמתבוננים לעומק רואים שונות במחירים בעיקר בגזרת יפני Vs אירופאי.
&nbsp
לעומת זאת כשבודקים אירופאי מול אירופאי - אין הבדלים כאלו גדולים בין היבואנים.
יכול להיות שאני סתם מקשקש והכל נובע מתסכול*.
&nbsp
*אני יכול להעיד שהתאכזבתי כשבזמנו ראיתי את המחירון החדש של עופר אבניר הסקוורנה, וגם השנה של סמלת בטא. ציפיתי למשהו אחר.

 

[enigo]

אגב, מעניין שדווקא היפנים זולים יותר - הרי היין היום חזק מאו

בעוד היורו חלש מאוד. ציפיתי שזה ישפיע איכשהו. אבל אולי זה עניין של גודל היצרן.

 

[a c t i v e X]

באבניר חושבים שמוכרים הוסקוורנה כמוצר פרימיום

יש להם איזו טעות בהבנה מה זה הוסקוורנה בשביל KTM
הם תקועים בקונספציה של שנת הדגם הראשונה שדיברה על דגמי פרימיום יותר (יעני איבזור פרימיום. פעם היו שם בולמים אחרים ועוד קצת בלינג) אבל המצב היום זה כבר ממש אותם דגמים 1:1 מלבד פלסטיקה ובולם אחורי (ואולי מאוורר מתנה בדגמי 4T?), אבל באבניר עדיין מתחמרים איזו פרמייה מסויימת מעל KTM המקביל ולא ברורה הסיבה
הבנתי מחברים שקשה לעשות איתם עסקאות וחבל

 

[המחשמל 64]

אני מסכים גם איתך וגם עם מה שכתב רחוק מכך

בהחלט גסגס עם חדירתם לשוק ב 2011 עשו סוג של שינוי.
עם עבור הזמן והבעיתיות שנוצרה בחו'ל אצל היצרן גם בהיבט חלקי חילוף וזמינות ללקוחות יצרה ירידה משמעותית אך נכון מה שכתב רחוק מכך שתמחרו אופנוע אינדורו מקצועי במחירים שגרמו לאחרים גם לשינוי.
זה תימרץ תחרות חד משמעית.
אני תקווה שסמל"ת כיום בתחום הזה מתנהלת אחרת. זה יקח זמן ויכול בהחלט שינועו קדימה. לגבי טריידאין למכירת חדשים יש לגסגס בטה תשתית זה זמן לדעתי אך זה יתקדם . אני חושב שגם לשרקו יש כניסה של שרות מוסכים ומוכרים. בכל מה שקשור לשירות חלפים הרי האופציה להתנהל מול היבואן בארץ תמיד קיימת. לגבי טיפולים כן בהחלט יש משהו בדבריך זה דיי קולע אבל זה המצב אצל היבואנים הקטנים יותר. אבל מה מונע מהם לפרוס שרות בכל עיר גדולה נאמר? אני ככלל חושב שכל מוסך מורשה טוב ידע מול היבואן לקחת ספר תחזוקה ולראות מה צריך לעשות לטובת מרווח שסתומים ומה גודלה של עוקת השמן כדוגמא.האופציות לקנייה ללקוח אכן מרובות היום. יש גם מוטיב של זמן להשכרת אמינות המותג בהיבט הכלי עצמו. זה הליך של שנה לפחות לדעתי.