תגובה למורה ותיקה 3

morim2016

New member
תגובה למורה ותיקה 3

ראיתי את הכתוב ואת הכאב הפורץ ממנו. מאז הרפורמות הפכנו לעבדים של המערכת.ולצורך זה אדגים סיפור אישי.
לפני כחודשיים חתנתי את בתי ביום ראשון בשבוע. לשאלתי לכמה ימי חופש אני זכאית , השיבה לי המנהלת כי על-פי חוק עליי להתייצב ביום החתונה לעבודה ולא מגיעים לי ימי חופש. מברור בארגוני המורים הסתבר , כי אכן היא צודקת ! אין ימי חופש כלל ואמורים לעבוד ביום חתונת הבן או הבת! רצה הגורל וביום חמישי הסמוך לחתונה נפלתי במסדרון בי"ס וקרעתי רצועות בקרסול, מחשש מהמנהלת המשכתי לעבוד 10 שעות בכיתות. בקושי הצלחתי לנהוג חזרה הביתה עם קרסול נפוח וכואב. למחרת ביום שישי הודעתי לה ולסגנה בווטספ ובהודעה כתובה שאעדר מהעבודה ביום שישי. כעבור שעתיים קבלתי ממנה טלפון צווח . היא טענה שאני ממציאה והודיעה לי שהיא תגיע לחתונה ותוודא שלא ארקוד בחתונה בתי. ואכן הגיעה ובקשה מיד לאחר החופה שאחלוץ את הנעל ואראה לה את הקרסול הכחול והנפוח. תתפלאו הראיתי לה. כי מי צריך להסתבך. היא נותרה לבדה עד סיום החתונה . למחרת קבלתי מכתב כי נעדרתי ללא הצדקה מבי"ס ולא הודעתי לה על העדרותי. אני מבקשת להציע לפרסם סיפורים אישיים על מנהלים המפעילים טרור . ולוודא שאחרים לא יפלו בפח. רק באופן זה נצליח לשרוד במערכת שאינה מגינה על עובדיה ומותירה את העובד חשוף ,על פי חוק, לשרירות ליבם של המעסיקים .
 
סיפור מזעזע- מי ייתן וירבו אמיצים כמוך

שלום
הזדעזעתי מהסיפור, אולם לא הופתעתי.(נודע לי מפי חברות לעבודה על סיפורים
מזעזעים כאלה ואחרים)
הלוואי ומורים רבים יעזו לכתוב את אשר על ליבם- אין לי ספק שיחול שיפור...
במקרה זה: סייג לחוכמה- דיבורים/ לא מסתירים...
 

morim2016

New member
תשובה לסיפור מזעזע- מי יתן וירבו אמיצים כמוך

אם הסיפור שלי יעזור לקדם את מעמד המורה אני מוכנה שתפיצו את הסיפור שלי. אני עומדת מאחורי כל מילה ומוכנה להתגלות!
 
למעלה