רגשי נחיתות
קודם כל, אני חושב שזה מאד משנה. השימוש ב"מכבי" כשמה הבלעדי של הקבוצה מתל-אביב מעיד על רגשות "אתה בחרתנו" של המועדון הזה וזה מה שמרגיז. אני גדלתי בחיפה. מכבי בשבילי הייתה מכבי חיפה והפועל הייתה הפועל חיפה. מבחינתי זה אבסורד לכנות את מכבי חיפה "מכבי" כאשר מדובר במפגש מול קבוצה אחרת מלבד הפועל חיפה ואני חושב שדין כזה צריך לחול גם על הקבוצות התל-אביביות.
מה שמכעיס אותי זה שפוטרים את הדיון הזה באמירה "זה לא חשוב" או "אלה רגשי נחיתות" ולא מתמודדים עם ההיגיון הפשוט שעומד מאחורי הטענות הללו.
הדוגמאות מאנגליה הן לא רלוונטיות. 'יונייטד' או 'סיטי' או 'רוברס' או 'קאונטי' או כל כינוי אחר, הם לא מרכזי ספורט. הפועל ומכבי הם כאלה. אימוץ השם "מכבי" למכבי תל-אביב או "הפועל" להפועל תל-אביב באופן בלעדי יוצר תא הרושם שמדובר בקבוצה היחידה של המרכז הזה ולא היא.
אפשר להבין, גם אם לא לקבל, שאוהדי מכבי והפועל תל-אביב רגילים לכנות את קבוצתם "מכבי" ו"הפועל" ולו רק מפני התפיסה הרואה בתל-אביב מרכז המדינה. קשה מאד לקבל את זה כשזה בא מאמצעי תקשורת ארציים. וכאן נכנסת סוגיית רגשי הנחיתות.
מדוע טענות על קיפוח הפריפריה ועידוד הריכוזיות התרבותית של תל-אביב נתפסים כרגשי נחיתות? ואם כן, מה כל כך רע ברגשות כאלה? מי שמרגיש נחות צריך להיאבק על מעמדו וזכויותיו ולא להתקפל בפני "הפריץ". באנלוגיה שלנו, קבוצות הפועל ומכבי מחוץ לתל-אביב זכאיות להיקרא בשמן המלא ולא לוותר עליו כי "ככה זה וזהו זה" או כי
"זה לא משנה" או כי "זה מעיד על רגשי נחיתות" או כי "באנגליה זה גם כך" (טיעון אווילי, בלשון מאד עדינה) או - יותר גרוע מזה "אנחנו היינו קודם" (אגב, הפועל חיפה נולדה לפני הפועל תל-אביב, אם כבר משתמשים בטיעון הזה, שגם לו יאה התואר הנ"ל.