אז מה עושים? ראיון צרפתי

ifa1111

New member
אז מה עושים? ראיון צרפתי

בשבוע האחרון אני מסתובב מתוקף העבודה בצרפת, מדינה אליה אני מלא הערכה מצד אחד ומצד שני תמיד מרגיש בה הכי לא בבית בעולם.
משהו כ"כ זר ומנוקר לישראליות שלנו שם, זו לא רק כמות המוסלמים ברחוב. קשה להרגיש בבית בצרפת, הכל שם זז מהר מדי.

בכל אופן אחת הנשים איתן נפגשתי היא מריה, שאחראית על פיתוח מיזם חדש להגרלות פיס בצרפת.
מריה היא לא סתם דמות מקצועית מאד מרשימה עם אנגלית במבטא צרפתי כבד, היא גם אשתו של כדורגלן העבר עמנואל פטי.

את פטי אף פעם לא הערכתי יותר מדי, תמיד נראה לי מסוג השחקנים שעשו קריירה מדהימה למרות שאין להם שום יכולת מיוחד.
דמיאן דאף, איידור גודיונסן, פיליפ קוקו, אמברוסיני ואחרים. עוד שחקן טוב שישכח בהיסטוריה הארוכה של המשחק.

כשמריה הציגה בפניי את בעלה הוא אמר באנגלית די מתקשה שהוא ממהר לעבודה.
באיזו עבודה מחוץ לכדורגל עובד שחקן שעשה כמה מיליונים בקריירה? ובכן הסתבר שהתשובה סקרנה אותי עוד יותר כי פטי לא בדיוק עובד מחוץ לכדורגל.

ההמשך והשיחה המעניינת כשלעצמה בהודעה הבאה.
 

ifa1111

New member
חלק שני

פטי עובד באקדמיית הכדורגל של ההתאחדות הצרפתית.התפקיד שלו הוא לדבר עם הגילאים הבוגרים יותר של האקדמיה (16+) על חשיבות החיים המקצוענים והמעבר מכדורגל נוער לכדורגל המקצועני, בעיקר במובנים הנפשיים וההתמודדות היומיומית עם הקושי ופחות ההשקעה הפיזית הדרושה. פטי הסכים מיד לשבת איתי לצהריים, הוא רק פחד מהאנגלית שלו שתקשה על השיחה.לא קל לנהל שיחה כשחסרה שפה משותפת, אבל אתה מרגיש איזושהי עליונות והרגשה טובה כשהאחר מנסה להתקרב אליך בשפה שאתה בה השולט. (הפיסקה האחרונה הינה בדיה מוחלטת ופשוט השתלבה לי טוב עם הכתיבה) נכון שיש אלימות ושאין קהל ואלה כנראה הבעיות המרכזיות של הכדורגל שלנו.ויחד עם זאת אסור לשכוח את זה שאנחנו לא מצליחים להתקדם מקצועית, שגם בשנת 2012 אנחנו תלויים בכישרונות על שיביאו אותנו להישגם וגם אותם אין לנו את המערכת הנכונה לפתח. פטי הסביר שהקמת האקדמיה תרמה מאד לקידום הכדורגל הצרפתי.ולמעשה היא מה ששומרת אותם היום בטופ למרות הכסף הגדול.האקדמיה נותנת את התנאים הטובים ביותר לשחקניה בכדי להפוך לכדורגלני על.השם של האקדמיה כ"כ טוב שכולם רוצים להגיע אליה, נגזר מכך שלא רק שהשחקנים במחלקות הנוער של הקבוצות משקיעים אולי יותר מבעבר בשביל להגיע לאקדמיה (לא רק חלום רחוק להפוך לשחקן, אלא משהו ממשי קרוב יותר- להתקבל לאקדמיה) זה גם מביא עוד ילדים לכדורגל.אם פעם ילד ידע שהוא יכול לשחק ברחוב ולהגיע בגיל מאוחר לקבוצה היום אין דבר כזה. מהרחוב לא תגיע לאקדמיה אתה חייב קבוצה לשחק בה. אז סיפרתי לו שגם בישראל מנסים משהו דומה עם בית הנבחרות.הוא נורא התלהב אבל צינן שדברים כאלה צריך לדעת איך לעשות, כי אם תחקה סוודר של נייק בצורה המושלמת ביותר אבל החומר שיש לך הוא זבל אף אחד לא יקנה ממך. ככה עם ילדים הוא אומר, לא מספיק שיראו כמו שחקני כדורגל צריך להפוך אותם לשחקני כדורגל. במהלך השיחה עלתה המחשבה מי הכי מתאים לעבוד עם הילדים. ואיפה נכנסים שחקני העבר.אז נתחיל מהחלק השני שהייתם מצפים לתשובות קצרות אחרות מאלה שפטי נתן, למשל הוא אמר ששחקני עבר פשוט צמחו להיות שחקני כדורגל מכורח הנסיבות והכישרון, רובם לא ידעו להסביר מה בדיוק הם עשו שהבדיל אותם מהשאר.לכן שחקני עבר גדלים לא בהכרח יהיו מאמנים טובים לנוער, מה שכן הם באים עם ניסיון מהעולם שאותו הם כן יכולים לתרום. והמסר הזה עובד בעיקר משום שהם מושא להערצה בקרב הילדים.אז שחקני עבר בעיקר מרכזים שיחות בסוף שבוע, עונים על השאלות ומציבים דילמות חדשות.את עבודת האימון בשטח, מדי יום, משאירים למאמנים עצמם.סיימנו עם מחשבות לעתיד כשאמר לי שבשביל שהאקדמיה תצליח צריך לדאוג לתחלופה כל הזמן.זה כואב לראות ילד שמנופה, ולא כל הילדים החדשים מצליחים להסתגל מספיק מהר, אך כשהמקום שלך לא בטוח אתה תתאמץ יותר.ובנבחרות הנוער הארציות אסור לתת במה רק לשחקני האקדמיה, קודם כל כי ברור שהם לא הכי טובים. וחשוב מזה לשמור על התקווה אצל השחקנים האחרים שמי שטוב ישחק ולא משנה מאיזו קבוצה הוא ומה המוצא שלו. ומכל השיחה הזאת אתה יוצא עם אופטימיות זעירה בזכות בית הנבחרות שעוד לא מצאו מי שינהל אותו.ובעיקר מחשבות קודרות על הילדים אצלנו שצריכים להסתדר עם שעתיים חינוך גופני בבית הספר ולהתאמן גם אחרי 20 שנה באותם מגרשי חול בבית וגן.

ראיון שלו למגזין פרמייר ליג
0:42 הרגע הגדול
ילדים משחקים באקדמיה
 

ifa1111

New member
ניסיון לתיקון עריכה

פטי עובד באקדמיית הכדורגל של ההתאחדות הצרפתית.
התפקיד שלו הוא לדבר עם הגילאים הבוגרים יותר של האקדמיה (16+) על חשיבות החיים המקצוענים והמעבר מכדורגל נוער לכדורגל המקצועני, בעיקר במובנים הנפשיים וההתמודדות היומיומית עם הקושי ופחות ההשקעה הפיזית הדרושה.

פטי הסכים מיד לשבת איתי לצהריים, הוא רק פחד מהאנגלית שלו שתקשה על השיחה.לא קל לנהל שיחה כשחסרה שפה משותפת, אבל אתה מרגיש איזושהי עליונות והרגשה טובה כשהאחר מנסה להתקרב אליך בשפה שאתה בה השולט. (הפיסקה האחרונה הינה בדיה מוחלטת ופשוט השתלבה לי טוב עם הכתיבה)

נכון שיש אלימות ושאין קהל ואלה כנראה הבעיות המרכזיות של הכדורגל שלנו.ויחד עם זאת אסור לשכוח את זה שאנחנו לא מצליחים להתקדם מקצועית, שגם בשנת 2012 אנחנו תלויים בכישרונות על שיביאו אותנו להישגם וגם אותם אין לנו את המערכת הנכונה לפתח.
פטי הסביר שהקמת האקדמיה תרמה מאד לקידום הכדורגל הצרפתי.ולמעשה היא מה ששומרת אותם היום בטופ למרות הכסף הגדול.האקדמיה נותנת את התנאים הטובים ביותר לשחקניה בכדי להפוך לכדורגלני על.
השם של האקדמיה כ"כ טוב שכולם רוצים להגיע אליה, נגזר מכך שלא רק שהשחקנים במחלקות הנוער של הקבוצות משקיעים אולי יותר מבעבר בשביל להגיע לאקדמיה (לא רק חלום רחוק להפוך לשחקן, אלא משהו ממשי קרוב יותר- להתקבל לאקדמיה) זה גם מביא עוד ילדים לכדורגל.אם פעם ילד ידע שהוא יכול לשחק ברחוב ולהגיע בגיל מאוחר לקבוצה היום אין דבר כזה. מהרחוב לא תגיע לאקדמיה אתה חייב קבוצה לשחק בה.

אז סיפרתי לו שגם בישראל מנסים משהו דומה עם בית הנבחרות.הוא נורא התלהב אבל צינן שדברים כאלה צריך לדעת איך לעשות, כי אם תחקה סוודר של נייק בצורה המושלמת ביותר אבל החומר שיש לך הוא זבל אף אחד לא יקנה ממך.
ככה עם ילדים הוא אומר, לא מספיק שיראו כמו שחקני כדורגל צריך להפוך אותם לשחקני כדורגל.

במהלך השיחה עלתה המחשבה מי הכי מתאים לעבוד עם הילדים. ואיפה נכנסים שחקני העבר.אז נתחיל מהחלק השני שהייתם מצפים לתשובות קצרות אחרות מאלה שפטי נתן, למשל הוא אמר ששחקני עבר פשוט צמחו להיות שחקני כדורגל מכורח הנסיבות והכישרון, רובם לא ידעו להסביר מה בדיוק הם עשו שהבדיל אותם מהשאר.
לכן שחקני עבר גדלים לא בהכרח יהיו מאמנים טובים לנוער, מה שכן הם באים עם ניסיון מהעולם שאותו הם כן יכולים לתרום. והמסר הזה עובד בעיקר משום שהם מושא להערצה בקרב הילדים.אז שחקני עבר בעיקר מרכזים שיחות בסוף שבוע, עונים על השאלות ומציבים דילמות חדשות.
את עבודת האימון בשטח, מדי יום, משאירים למאמנים עצמם.

סיימנו עם מחשבות לעתיד כשאמר לי שבשביל שהאקדמיה תצליח צריך לדאוג לתחלופה כל הזמן.זה כואב לראות ילד שמנופה, ולא כל הילדים החדשים מצליחים להסתגל מספיק מהר, אך כשהמקום שלך לא בטוח אתה תתאמץ יותר.ובנבחרות הנוער הארציות אסור לתת במה רק לשחקני האקדמיה, קודם כל כי ברור שהם לא הכי טובים. וחשוב מזה לשמור על התקווה אצל השחקנים האחרים שמי שטוב ישחק ולא משנה מאיזו קבוצה הוא ומה המוצא שלו.

ומכל השיחה הזאת אתה יוצא עם אופטימיות זעירה בזכות בית הנבחרות שעוד לא מצאו מי שינהל אותו.ובעיקר מחשבות קודרות על הילדים אצלנו שצריכים להסתדר עם שעתיים חינוך גופני בבית הספר ולהתאמן גם אחרי 20 שנה באותם מגרשי חול בבית וגן.
 

itzikon5352106

New member
חבל שלא שאלת אותו למה הוא פחד לבוא לישראל

כשצ'לסי שיחקה נגד הפועל ת''א? היית מזמין אותו לבקר בארץ,לטייל בחופי הים,לשתות בירה טובה.נכון עברו מאז עשר שנים אבל אני זוכר לו את זה יותר ממה שאני זוכר את השער השלישי שלו בגמר מונדיאל 98........

פטי היה לדעתי שחקן בינוני פלוס,לא כ''כ אהבתי אותו ואני לא מבין איך הוא הגיע לשחק בברצלונה.אבל לא משנה,כן ירבו כתבות וראיונות שלך עם כוכבי כדורגל-אני עוד זוכר לך את הראיון עם פרנצ'סקו טוטי.

תודה!
 
למעלה