תכירו את בראגה, אולי תתאהבו
לא קל לכתוב משהו על המפעלים של אוופא בדצמבר, לא קורה שם שום דבר עד אמצע מרץ פחות או יותר. אז מה לכתוב שהקבוצות שמתרוצצות לנו מול המסך בשלב הבתים של הצ'מפיונס בזכות פלאטיני הן בדיחה עצובה? את זה כולם יודעים. לכתוב ש-48 קבוצות בשלב הראשון של הליגה האירופית זה יותר מדי, ולא פלא שהרמה שם מזכירה את הליגה ירדנית? גם לזה כולם כבר שמו לב. לכתוב פוסט נוגה על געגועיי לכדורגל אירופי של פעם? אולי בהזדמנות, לא מתאים להתחיל בפאסימיות. לכתוב על קבוצה מלהיבה, רעננה שכדאי לשים עליה עין? שווה ניסיון. את באגה הכרתי ב2009 אז בביקור בפורטוגל ביקשו ממני וללכת לבדוק מה הולך עם אלי זיזוב. כנראה הישראלי היחיד שיש לו ערך באנגלית בויקיפדיה אבל לא בעברית והיחיד שהספיק לשחק בקבוצת בוגרים באירופה (לבסקי סופיה) לפני שזומן לנבחרות הנוער של ישראל. בתור ירושלמי מאד התחברתי לעיר, גם בראגה היא עיר די דתית, הנצרות מאד חזקה שם והקטולים שולטים, גם הקהילה היהודית שם אדוקה מאד. כנראה בהקשר ישיר האנשים בבראגה שמרנים, מקובעים וצנועים מאד. לא מחפשים להיות ניו יורק של פורטוגל או משהו שהם לא. מאז עברה הקבוצה לאצטיון axa stadiom מגיעים כ-15,000 צופים כמעט מדי משחק, ובעיר עם מספר תושבים יחסית מועט זה מעיד הרבה על ההתלהבות. אפילו בב"ש וחולון לדוגמא יש יותר תושבים. אם יש משהו מרענן בסיפור שלה, זה שלקבוצה אין היסטוריה מפוארת בכלל. היא לא חדשה בליגה הבכירה, ובכל זאת את רב שנותיה עד לאחרונה בילתה במרכז הטבלה ומטה, וההישגים הכי מרשימים שלה עד כה היו בגביע פעם ב-50 שנה. השיטה בבראגה די קבועה בבראגה, ההגנה היא החלק החזק של הקבוצה ובאופן קבוע בעונות המוצלחות שלה היא עושה זאת בעיקר הגנה מהחזקות בליגה ופחות בזכות התקפה נוצצת. במרכז השדה משחקים בעיקר פועלים שחורים וחסונים, והחלק הקדמי מבוסס על שחקנים מחוננים שמסוגלים ליצור מצב לעצמם ולהבקיע שערים יותר בזכות היכולת האישית מאשר מהלך קבוצתי. הקבוצה מוצפת בברזילאים בעיקר, וגם שחקנים מקומיים אפשר למצוא פה ושם. ובכל זאת אחד השחקנים המרכזיים בקבוצה, ואולי האחראי המרכזי לעונה המוצלחת אשתקד הוא קמרוני: - מיוניג, הקמרוני המזדקן הוא חלוץ אדיר שמצליח בזכות מיקום טוב וכח פיזי משמעותי במיוחד כשמדובר בליגה הפורטוגלית. 20 שערים ב-50 משחקים הוא הבקיע בקבוצה. - בברזילאים נתחיל עם אלאן, ווינגר שמזכיר אולי את ראיין גיגס יותר מכל אחד אחר בעמדה. שחקן עם דריבל מעולה, חכם מאד במשחק שלו והפלוס הגדול שלו גם מבקיע שערים מחונן מאד. - מתיאוס, הערן זהבי של בראגה. אם צריך גול חשוב הוא שם. לא משנה אם מדובר בבעיטה חופשית או מישהו שיסתער על הריבאונד. - לימה הוא הקרם דה לה קרם, חלוץ שהגיע כדי להבטיח שההצלחה תימשך ואת החלק שלו הוא מקיים כמו שאיש לא ציפה. אסור לפסול מעבר שלו לקבוצה גדולה בגלל גילו (27). אז על מה כל הרעש בעצמם? נתחיל מההתחלה שהיא בעבר הלא רחוק בכלל. באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 סיימה בראגה 3 עונות ברציפות מייד אחרי הטריו המוביל: פורטו, בנפיקה וספורטינג. ועם עוד מספר עונות במקום החמישי הפכה בראגה לקבוצה הרביעית בפורטוגל. אם מישהו חשב שכמו מנצ'סטר סיטי זה יספק אותה קיבל את התשובה שלו בעונה שעברה, אז סיימה בראגה במקום השני. הרבה יותר קרובה לאליפות מאשר למקום הרביעי. למעשה עד המחזור ה-20 הובילה בראגה את הליגה וגם כשאיבדה את ההובלה לא נשברה והיוותה איום על האליפות עבור בנפיקה עד מחזורי הסיום. כדי לקלוט את גודל ההישג צריך להבין שבראגה היא הקבוצה השניה בלבד ב-8 השנים האחרונות שמסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים על חשבון אחת הגדולות. העונה בליגה הולך לה פחות טוב והיא רק במרכז הטבלה, מצד שני היא מרוחקת רק 5נק' מהמקום השלישי שמוביל ישירות לליגה האירופית ככה שהמצב גם לא כזה נורא. רק שלמי איכפת מהליגה בעונה כזאת, העניין המרכזי של בראגה השנה נמצא באירופה. כבר בסיבוב המוקדמות הראשון שלה ההגרלה לא העירה לה פנים והפגישה אותה מול האימפריה הסקוטית, סלטיק. *שחקני בראגה התייצבו למשחק כמו אריות ומחצו את יריבתם 3-0 ולמעשה סגרו את הסיפור כבר במפגש הראשון. אם מישהו חשב שתווית האנדרדוג המובהק תרד בשלב הבא, התבדה מהר מאד כשההגרלה זימנה את סביליה. *גם פה אנחנו עדים לעליונות מוחלטת של בראגה, ניצחון 1-0 בבית והצגה (בעיקר של לימה) בראמון סנצ'ס פיחואן שהסתיימה בניצחון 4-3, שמשמעותו העפלה היסטורית לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג. החלום הפך מהר מאד לסיוט, תבוסה 6-0 באמרויות ומייד אחריה תבוסה ביתית 3-0 מול שחטאר וערימת הציפיות שנערמה סביב בראגה קרסה כליל. ברם פה מקווה שכבר הבנתם מדובר במקרה מיוחד וסגנית אלופת פורטוגל מגיעה למשחק הביתי נגד פרטיזן כשהיא מבינה שלמרות הפתיחה הנוראית כדי לעמוד במטרה שהציב הנשיא (מקום 3) תוצאות טובות מול הסרבים עשויות להספיק. *בראגה משלימה דאבל עם רשת נקיה מול פרטיזן בלגרד ומוכנה לנקמה מול ארסנל. לא הרבה נתנו לה סיכוי, והנה בראגה חתומה על אחת ההפתעות הגדולות של שלב הבתים, ניצחון 2-0 עם שערים בדקות הסיום נגד הקבוצה של ארסן ונגר. בסוף היא לא הצליחה להעפיל לשמינית הגמר, ועדיין על קמפיין בכורה כזה כל קבוצה יכולה רק לחלום. אז עכשיו היא נושרת לליגה האירופית, ועם הדרך שהיא עשתה עד עכשיו אף קבוצה לא תשמח להגריל אותה, אל תפסלו אפשרות שתקראו כל מיני טקסטים כאלה עוד כמה חודשים כשתראו אותה בחצי הגמר. ובליגה המקומית, הטריו של הגדולות כבר הודו שרועדות להם הביצים, כי קבוצה שעושה את ההתקדמות מעונה לעונה תלמד גם לשלב בין אירופה לליגה, ודאי אם מוסיפים לה כמה ג'ובות מההצלחה באירופה. חצי מדינה בפורטוגל כבר התאהבה בה, אל תתפלאו אם זו הקבוצה שתשבור את ההגמוניה בצמרת ותביא את הליגה הזאת לסוג של עידן חדש. http://www.youtube.com/watch?v=W9ow9JTKTPU http://www.youtube.com/watch?v=mDKCjR_ayiA http://www.youtube.com/watch?v=nNQEbHWXrh0&feature=related
לא קל לכתוב משהו על המפעלים של אוופא בדצמבר, לא קורה שם שום דבר עד אמצע מרץ פחות או יותר. אז מה לכתוב שהקבוצות שמתרוצצות לנו מול המסך בשלב הבתים של הצ'מפיונס בזכות פלאטיני הן בדיחה עצובה? את זה כולם יודעים. לכתוב ש-48 קבוצות בשלב הראשון של הליגה האירופית זה יותר מדי, ולא פלא שהרמה שם מזכירה את הליגה ירדנית? גם לזה כולם כבר שמו לב. לכתוב פוסט נוגה על געגועיי לכדורגל אירופי של פעם? אולי בהזדמנות, לא מתאים להתחיל בפאסימיות. לכתוב על קבוצה מלהיבה, רעננה שכדאי לשים עליה עין? שווה ניסיון. את באגה הכרתי ב2009 אז בביקור בפורטוגל ביקשו ממני וללכת לבדוק מה הולך עם אלי זיזוב. כנראה הישראלי היחיד שיש לו ערך באנגלית בויקיפדיה אבל לא בעברית והיחיד שהספיק לשחק בקבוצת בוגרים באירופה (לבסקי סופיה) לפני שזומן לנבחרות הנוער של ישראל. בתור ירושלמי מאד התחברתי לעיר, גם בראגה היא עיר די דתית, הנצרות מאד חזקה שם והקטולים שולטים, גם הקהילה היהודית שם אדוקה מאד. כנראה בהקשר ישיר האנשים בבראגה שמרנים, מקובעים וצנועים מאד. לא מחפשים להיות ניו יורק של פורטוגל או משהו שהם לא. מאז עברה הקבוצה לאצטיון axa stadiom מגיעים כ-15,000 צופים כמעט מדי משחק, ובעיר עם מספר תושבים יחסית מועט זה מעיד הרבה על ההתלהבות. אפילו בב"ש וחולון לדוגמא יש יותר תושבים. אם יש משהו מרענן בסיפור שלה, זה שלקבוצה אין היסטוריה מפוארת בכלל. היא לא חדשה בליגה הבכירה, ובכל זאת את רב שנותיה עד לאחרונה בילתה במרכז הטבלה ומטה, וההישגים הכי מרשימים שלה עד כה היו בגביע פעם ב-50 שנה. השיטה בבראגה די קבועה בבראגה, ההגנה היא החלק החזק של הקבוצה ובאופן קבוע בעונות המוצלחות שלה היא עושה זאת בעיקר הגנה מהחזקות בליגה ופחות בזכות התקפה נוצצת. במרכז השדה משחקים בעיקר פועלים שחורים וחסונים, והחלק הקדמי מבוסס על שחקנים מחוננים שמסוגלים ליצור מצב לעצמם ולהבקיע שערים יותר בזכות היכולת האישית מאשר מהלך קבוצתי. הקבוצה מוצפת בברזילאים בעיקר, וגם שחקנים מקומיים אפשר למצוא פה ושם. ובכל זאת אחד השחקנים המרכזיים בקבוצה, ואולי האחראי המרכזי לעונה המוצלחת אשתקד הוא קמרוני: - מיוניג, הקמרוני המזדקן הוא חלוץ אדיר שמצליח בזכות מיקום טוב וכח פיזי משמעותי במיוחד כשמדובר בליגה הפורטוגלית. 20 שערים ב-50 משחקים הוא הבקיע בקבוצה. - בברזילאים נתחיל עם אלאן, ווינגר שמזכיר אולי את ראיין גיגס יותר מכל אחד אחר בעמדה. שחקן עם דריבל מעולה, חכם מאד במשחק שלו והפלוס הגדול שלו גם מבקיע שערים מחונן מאד. - מתיאוס, הערן זהבי של בראגה. אם צריך גול חשוב הוא שם. לא משנה אם מדובר בבעיטה חופשית או מישהו שיסתער על הריבאונד. - לימה הוא הקרם דה לה קרם, חלוץ שהגיע כדי להבטיח שההצלחה תימשך ואת החלק שלו הוא מקיים כמו שאיש לא ציפה. אסור לפסול מעבר שלו לקבוצה גדולה בגלל גילו (27). אז על מה כל הרעש בעצמם? נתחיל מההתחלה שהיא בעבר הלא רחוק בכלל. באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 סיימה בראגה 3 עונות ברציפות מייד אחרי הטריו המוביל: פורטו, בנפיקה וספורטינג. ועם עוד מספר עונות במקום החמישי הפכה בראגה לקבוצה הרביעית בפורטוגל. אם מישהו חשב שכמו מנצ'סטר סיטי זה יספק אותה קיבל את התשובה שלו בעונה שעברה, אז סיימה בראגה במקום השני. הרבה יותר קרובה לאליפות מאשר למקום הרביעי. למעשה עד המחזור ה-20 הובילה בראגה את הליגה וגם כשאיבדה את ההובלה לא נשברה והיוותה איום על האליפות עבור בנפיקה עד מחזורי הסיום. כדי לקלוט את גודל ההישג צריך להבין שבראגה היא הקבוצה השניה בלבד ב-8 השנים האחרונות שמסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים על חשבון אחת הגדולות. העונה בליגה הולך לה פחות טוב והיא רק במרכז הטבלה, מצד שני היא מרוחקת רק 5נק' מהמקום השלישי שמוביל ישירות לליגה האירופית ככה שהמצב גם לא כזה נורא. רק שלמי איכפת מהליגה בעונה כזאת, העניין המרכזי של בראגה השנה נמצא באירופה. כבר בסיבוב המוקדמות הראשון שלה ההגרלה לא העירה לה פנים והפגישה אותה מול האימפריה הסקוטית, סלטיק. *שחקני בראגה התייצבו למשחק כמו אריות ומחצו את יריבתם 3-0 ולמעשה סגרו את הסיפור כבר במפגש הראשון. אם מישהו חשב שתווית האנדרדוג המובהק תרד בשלב הבא, התבדה מהר מאד כשההגרלה זימנה את סביליה. *גם פה אנחנו עדים לעליונות מוחלטת של בראגה, ניצחון 1-0 בבית והצגה (בעיקר של לימה) בראמון סנצ'ס פיחואן שהסתיימה בניצחון 4-3, שמשמעותו העפלה היסטורית לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג. החלום הפך מהר מאד לסיוט, תבוסה 6-0 באמרויות ומייד אחריה תבוסה ביתית 3-0 מול שחטאר וערימת הציפיות שנערמה סביב בראגה קרסה כליל. ברם פה מקווה שכבר הבנתם מדובר במקרה מיוחד וסגנית אלופת פורטוגל מגיעה למשחק הביתי נגד פרטיזן כשהיא מבינה שלמרות הפתיחה הנוראית כדי לעמוד במטרה שהציב הנשיא (מקום 3) תוצאות טובות מול הסרבים עשויות להספיק. *בראגה משלימה דאבל עם רשת נקיה מול פרטיזן בלגרד ומוכנה לנקמה מול ארסנל. לא הרבה נתנו לה סיכוי, והנה בראגה חתומה על אחת ההפתעות הגדולות של שלב הבתים, ניצחון 2-0 עם שערים בדקות הסיום נגד הקבוצה של ארסן ונגר. בסוף היא לא הצליחה להעפיל לשמינית הגמר, ועדיין על קמפיין בכורה כזה כל קבוצה יכולה רק לחלום. אז עכשיו היא נושרת לליגה האירופית, ועם הדרך שהיא עשתה עד עכשיו אף קבוצה לא תשמח להגריל אותה, אל תפסלו אפשרות שתקראו כל מיני טקסטים כאלה עוד כמה חודשים כשתראו אותה בחצי הגמר. ובליגה המקומית, הטריו של הגדולות כבר הודו שרועדות להם הביצים, כי קבוצה שעושה את ההתקדמות מעונה לעונה תלמד גם לשלב בין אירופה לליגה, ודאי אם מוסיפים לה כמה ג'ובות מההצלחה באירופה. חצי מדינה בפורטוגל כבר התאהבה בה, אל תתפלאו אם זו הקבוצה שתשבור את ההגמוניה בצמרת ותביא את הליגה הזאת לסוג של עידן חדש. http://www.youtube.com/watch?v=W9ow9JTKTPU http://www.youtube.com/watch?v=mDKCjR_ayiA http://www.youtube.com/watch?v=nNQEbHWXrh0&feature=related
