משתפת אתכן ביום קשה במיוחד
עדיין מתקשה להירגע..
אני עובדת בגן ילדים, והיום לאחר מספר ימים שילד החסיר הגננת התקשרה להורים לברר למה הילד לא הגיע ומסתבר שיש לו אבעבועות רוח.
כמובן שבהתחלה לא חששתי בכלל, התקשרתי לבדוק מה לעשות אמרו לי להגיע מיד לבדיקת נוגדנים. כמובן שחזרתי ישר לעבודה.. ואז קיבלתי טלפון ומסתבר שאין לי מספיק נוגדנים.
כל היום בטלפונים עם כמה רופאים כן חיסון לא חיסון.. שאלתי את אמא שלי אם היו לי אבעבועות בתור ילדה והיא אומרת שכן, העניין הוא שהיא אישה מאוד חולה וקשה לסמוך עליה.. הרופאים אומרים שזה בסדר ועדיף לסמוך עליה מחיסון.
הרופאים דואגים לי ולא לעוברים כי המערכות שלהם כבר מושלמות והם פחות בסיכון, אבל עדיין, מלחיץ.
הדבר שהכי הפריע לרופאים היה שבתחילת הטיפולים בדקו גם את הנוגדנים אבל לא עשו חיסון.. לא הבינו איך זה קרה שעושים פשלה כזאת.
רק מתפללת שאמא שלי זוכרת נכון ששהזמן יעבור והכל יהיה בסדר...
עדיין מתקשה להירגע..
אני עובדת בגן ילדים, והיום לאחר מספר ימים שילד החסיר הגננת התקשרה להורים לברר למה הילד לא הגיע ומסתבר שיש לו אבעבועות רוח.
כמובן שבהתחלה לא חששתי בכלל, התקשרתי לבדוק מה לעשות אמרו לי להגיע מיד לבדיקת נוגדנים. כמובן שחזרתי ישר לעבודה.. ואז קיבלתי טלפון ומסתבר שאין לי מספיק נוגדנים.
כל היום בטלפונים עם כמה רופאים כן חיסון לא חיסון.. שאלתי את אמא שלי אם היו לי אבעבועות בתור ילדה והיא אומרת שכן, העניין הוא שהיא אישה מאוד חולה וקשה לסמוך עליה.. הרופאים אומרים שזה בסדר ועדיף לסמוך עליה מחיסון.
הרופאים דואגים לי ולא לעוברים כי המערכות שלהם כבר מושלמות והם פחות בסיכון, אבל עדיין, מלחיץ.
הדבר שהכי הפריע לרופאים היה שבתחילת הטיפולים בדקו גם את הנוגדנים אבל לא עשו חיסון.. לא הבינו איך זה קרה שעושים פשלה כזאת.
רק מתפללת שאמא שלי זוכרת נכון ששהזמן יעבור והכל יהיה בסדר...