מה יהיה עם החששות האלה?!

גלילי2911

New member
מה יהיה עם החששות האלה?!

כבר שבוע 15+2.. טפו טפו טפו הכל בסדר בינתיים..
מחכים בקוצר רוח לסקירה שתהיה מייד לאחר החג.. בינתיים לא מצליחה לישון בלילה מרוב התרגשות.. (גם עוד לא יודעים אם בן או בת).
כל הזמן בחששות ודאגות שמשהו ישתבש.. נמאס לי מזה כבר.. איך מסלקים את החששות האלה???!!
 
לא מסלקים, מתרגלים

החששות אצלי אמנם פחתו עם הזמן אבל צצות שוב לפני בדיקות גדולות. עד שבוע 8 בערך הייתי בסטרס מטורף מהפלה. אחרי שבוע 8 האחוזים יורדים משמעותית וקצת נרגעתי.
לפני שקיפות היתה עוד אנחת רווחה, ואז בשבוע שלפני הסקירה שוב התחילו חרדות וסיוטים. עד כדי כך שיום לפני הסקירה נשברתי והלכתי למיון רק לראות שהכל עדיין בסדר.
מאז הסקירה אני די בסדר אבל פתאום היום התעוררתי באמצע הלילה עם חרדות לגבי תוצאות הצ'יפ הגנטי שאני מחכה לו.
מאמינה שזה ימשיך כך גם אחרי הלידה...נהיה חרדות לשלום הקטנטנים האלה והאחים שיבואו אחריהם אמן.
מה שאני מנסה להגיד זה שלא תהי קשה עם עצמך. אין כאן בחורה בקבוצה שלא חוותה חרדות בהריון, במיוחד אחרי הדרך שעברנו. החוכמה היא איך את מתמודדת עם זה. יש לך עם מי לדבר שלא ישפוט ויבטל אותך? אולי לקרוא על סטטיסטיקות ברשת? להתכונן ללידה מבחינת רשימת קניות וסקרי שוק? כל אחת ומה שעוזר לה
שנה טובה שתסתיים בידיים מלאות!!
 

hatalya

New member
מחכות לתקופה בה מתחילים להרגיש תנועות (;

ועדיין, החרדות והחששות הן חלק מההריון. העיקר שהכל יהיה טוב ובריא ויסתיים בידיים מלאות. :)
 
גם כשמרגישים תנועות לא הכל ורוד בהיר

כן הרגשתי, לא הרגשתי.
היום שכבתי על הגב ולא הרגשתי. כן חזק, לא מספיק חזק.
רואים על הבטן? (אחד הרופאים אמר שמשבוע מסויים צריך לראות את הבטן זזה ממש כי זה אומר שלעובר יש כוח).

לא מפסיק אף פעם.
ואמרו לי שאחרי הלידה לא נהיה יותר קל


בהצלחה לכולנו!
 
בדפיקותי כי רבה - כן

פעמיים ביום.
כמו מן צופר הרגעה שכזה.

בזמנים שאני פחות מרגישה תנועות.
ואז הפצפון מתעורר ובועט במוניטור... גם במוקד במוניטור הוא בועט בלי סוף.
 
דופק?

באקו לב עובר אמרו לנו שדופק הבסיס שלו הוא 135.
אני רואה בסביבות 140 בערות וקצת פחות בשינה.

הדופק העוברי התקין הוא 120-160.
בנט כתוב שככל שהעובר גדל, הדופק יורד.
ד"ר אוריאל כץ, הקרדיולוג שביצע את האקו, אומר שזה לא נכון.
 

אמאלוסי

New member
...

תנסי "להיות כאן ועכשיו", זאת אומרת לא לחשוב מה יהיה.
זה קל לכתוב וקשה ליישם. אני ממש משתדלת...ועדיין יש ימים יותר מוצלחים ויש פחות.
תנסי גם להיות פחות חשופה לסיפורים לא טובים. אם יש כותרת מפחידה בווינט, אז לא לפתוח. זה לא מועיל לכלום..
 
ברגע שמרגישים תנועות..

אז רמת החרדה יורדת משמעותית..
אי אפשר לומר שנהיה כמו כולן וניקח דברים באיזי ובאדישות גם שנרגיש את התנועות אך לפחות ההיסטריה הזו יורדת ואת יודעת שהחיים בתוכך ממשיכים וזה לחלוטין משפר את ההרגשה.
אמא שלי אומרת שההריון שלי זה הדבר הכי ארוך שהיא חוותה בחייה מרוב החרדה וההיסטריה אבל מה לעשות.... העיקר שנסיים את ההריון בידיים מלאות.
בהצלחה:)
 
למעלה