בדיקת מיי שפיר

orile32

New member
אז זהו שזה לא נכון....

תקראי מה כתבתי בתגובה מטה... אבל אני אוסיף גם כאן - הסיכון להפלה במי שפיר הוא בין 1:200 (הפסימיים) ל-1:800 (האופטימיים. יש כאלה שמדווחים על עוד פחות מזה אבל בואי נישאר עם 1:800). הסיכון ללדת ילד עם מחלה כלשהי, פיגור או עיכוב התפתחותי משמעותי הוא בערך 1:150 (נכון ללפני כמה חודשים כשהתלבטתי בעצמי. הנתון הדהים אותי). ולכן אם בוחנים רק את הסטטיסטיקה היבשה - התשובה נראית ברורה. אבל וזה אבל גדול - אנחנו, שעבדנו כ"כ קשה על ההריונות שלנו, לא יכולות להכניס הכל למספרים ותבניות. אני ידעתי שלא אהיה רגועה אם לא אבדוק ולכן עשיתי בלב שלם.
 

orile32

New member
לדעתי...

דאון לא הטריד אותי בהריון הנוכחי כי השקיפות, הסקירות והחלבון עוברי היו מעולים. כנ"ל תסמונות כרומוזומליות נוספות כמו טריזומיה 18. הכי הטריד אותי דברים שמוצאים בצ'יפ הגנטי ואחרי ששמעתי את הסטטיסטיקות עשיתי מי שפיר בלב שלם. ממליצה לך להיכנס לגנופדיה של פרופ' מוטי שוחט. חפשי בגוגל "צ'יפ גנטי גנופדיה". אני מבינה לגמרי את מי שבוחרת לא לעשות, אבל לדעתי אם בוחרים לא לעשות זה צריך לבוא לאחר שמכירים את כל הנתונים והמספרים (אני חפרתי ברמה של חצי דוקטורט.... :)). לצ'יפ הגנטי יש גם חסרונות כי לפעמים מתקבלת תוצאה שלא יודעים איך לפענח אותה ואז החרדה גבוהה, אבל לא מדובר במקרים מאוד נפוצים. בכל אשר יהיה - המון בהצלחה והמשך קל
 

monte carlo

New member
כן, בעיקר כי אני לא סומכת על בדיקות הסקר

אני קיבלתי את התוצאות הכי טובות שאפשר בבדיקות הסקר (1:10,000) ובהחלט התלבטתי אם שווה להסתכן בהפלה כשהסיכויים לבעיה כל כך קלושים. אבל שני דברים הכריעו את הכף:

1. רק בשנה האחרונה ליוויתי את החברה הכי טובה שלי להפלה בעקבות תסמונת דאון ובעיות לבביות קשות, וזה אחרי שהיא קיבלה תוצאות תקינות לחלוטין בבדיקת השקיפות העורפית, בסקר השליש הראשון ובתבחין המשולש. כך שקיבלתי הוכחה חד משמעית שבדיקות הסקר האלה שוות לתחת, תסלחו לי. (הסוף טוב אגב, היא חזרה לטיפולים ונכנסה מיד להריון וכרגע בשבוע 31 עם עוברית בריאה).

2. הבנתי שבמקרה הכי גרוע בדיקת מי שפיר תגרום לי להפלה, שזה נורא ואיום, אבל כבר שרדתי את זה בעבר ואני משוכנעת שאתגבר על זה בסופו של דבר. אבל המקרה הכי גרוע בתסריט השני, שבו לא אעשה בדיקת מי שפיר ואלד בסוף תינוק עם בעיות קשות, הוא טרגדיה הרבה יותר גדולה מבחינתי מהפלה, וזה כבר משהו שאני לא בטוחה שאוכל להתגבר עליו. זה גם משהו שמשפיע לא רק עלי אלא על כל המשפחה - צריך לחשוב גם על האח שאנחנו מתכננות לעוברית שלי ואיך זה ישפיע עליו.

כמובן שיש הרגשה שההתלבטות הזאת אם לעשות מי שפיר או לא היא פריבילגיה רק של מי שקיבלה תוצאות טובות בבדיקות הסקר. אצל בת הזוג שלי קיבלנו תוצאה לא טובה בשקיפות העורפית ובמצב כזה באמת שאין התלבטות וברור שעושים דיקור מי שפיר. אבל מה שאני רוצה להגיד זה שהתחושה הזאת שאם יש תוצאות טובות לבדיקת הסקר לא באמת חייבים לעשות דיקור מי שפיר היא שקרית לחלוטין. בדיקות סקר זה כמו להמר - נותנים לכן סטטיסטיקות אבל אף אחד לא יכול להבטיח לכן את התוצאה האמיתית. אני אישית לא סומכת עליהן.
(זה גם עוזר לי מאוד כרגע בהתמודדות עם התוצאה הפחות טובה בשקיפות העורפית של בת הזוג, כי אני לא ממהרת להילחץ מהתוצאה ומזכירה לעצמי שזה רק סקר).
 

Lago Azul

New member
לא יכלתי לנסח יותר טוב.


מטופלות פוריות אני עוד מבינה למה הן לא רוצות לעשות מי שפיר.. לא משנה שהסיכויים להפלה הם הרבה יותר נמוכים ממה שמציגים אותם זה עדין מפחיד לסכן משהו שעבדנו עליו כ"כ קשה.
אבל כשאני שומעת על בחורות עם הריונות שבאו בקלילות שמרשות לעצמן לוותר על הבדיקה הזו, אני אפילו קצת מתעצבנת.... זה בעיני ממש חוסר אחריות. מרגיש כאילו הן כל הזמן חושבות "לי זה לא יקרה... בעיות יש רק אצל אחרים."
 
זה ממש לא נכון

שבמקרה הכי גרוע תהיה הפלה. במקרה הכי גרוע אפשר לאבד את הרם ואפילו למות. נכון שזה חריג, אבל זה אחד הסיכונים של בדיקת מיי שפיר! איך אפשר להתעלם מזה?
 

monte carlo

New member
הסיכון למות הוא 1 ל-30,000 דיקורים

על פי מאמר של פרופ' חיים שוחט בגנופדיה. סיכון לאיבוד הרחם כלל לא מוזכר שם.
הסיכוי לתסריטים האלה הוא כ"כ קלוש שאני בהחלט לא מתכוונת לבסס את ההחלטה שלי עליהם. רק לשם השוואה - הסיכוי למות מהתרסקות מטוס (לא קשור להריון) הוא 1 ל-20,000 ורובנו בכל זאת טסים.
 

orile32

New member
מדובר בסיכון נמוך מאוד. אם היינו חיים רק ע"פ הסיכונים

הנדירים ביותר - גם לא היינו עושות טיפולי פוריות. מאידך, ללדת לא עלינו ילד פגוע - זה משהו לא נדיר בכלל....
 

היא321

New member
הסיכוי למות הוא 1:30,000 והסיכוי לטריזיומה 1:10,000

אצלי היה 1:10,000. גם סיכוי קלוש לילד חריג.
אז למה לעשות מי שפיר אם הסיכוי קלוש?
 
כי כשמשהו קורה לך,

הוא קורה לך ב-100%...לדוגמא - הצורך בתרומת ביצית...הסיכוי נמוך בגיל 30-35 אבל הנה אנחנו כאן :)
 
דיברתי עם הרופא,

זה לא באמת מזהה את רוב הבעיות שיש, זה מזהה תסמונת דאון ועוד כמה דברים אז זה לא מחליף מיי שפיר...:(
&nbsp
אני עדיין לא החלטתי סופית, החלטתי שאחליט אחרי הסקירה...
 

מיכל270379

New member
גם בהריון ולידה יש סיכון כזה

נמוך, אבל קיים, ואני לא רואה אף אחת מוותרת על זה בגלל הסיכון
 
תודה לכל התגובות

אני חייבת לומר שאני עדיין מבולבלת. יש דיעות לכאן ולכאן ומסתבר שזו פשוט החלטה אישית וקשה מאוד. ממש לא יודעת מה לעשות. מקנאה בכל מי שיודעת בדיוק אם היא רוצה לעשות או לא. לא פשוט :(
 
למעלה