גם לי היה יומן כזה
עכשיו לא רק שאני לא הולך לעשות את הדבר המיותר הזה
אני אפילו לא מתכוון להציב יעד של מספר חזרות לכל תרגיל
לא מעניין אותי מספרים, מעניין אותי ההרגשה
כל הקטע המדעי-אובססיבי הולך יחד עם הרצון למקסם התקדמות
להביא את השריר לתאוצה המקסימלית שלו ולראות כמה חזרות אתה יכול לעשות יותר מאימון לאימון ולסחוט את השרירים למקסימום
זה פשוט לקחת את הקפיטליזם וליישם אותו על הגוף שלך
להפוך את הגוף שלך למפעל או עסק שמנסה למקסם רווחים לפי תוכנית עסקית
בעולם של היום מיישמים את הגועל הזה בכל מקום
כמו שבתי ספר הם בית חרושת לציונים ובלי שום ערכים וכבוד(לא משנה שגם בציונים הם כושלים בסוף)
הנפש שלי לא קפיטליסטית ונגעלת מזה
אז למה שאני ארצה להביא את זה מיוזמתי גם לתחביבים שלי בנוסף למה שהעולם זורק עלי?
מעבר לכך, אין שום צורך פיזי לסחוט את הגוף שלך ל-100%
גם אם בכך אימון תתן 70 אחוז מאמץ אתה עדיין תתקדם ותעלה
ומן הסתם ה-70% של אחר כך יהיו יותר מה-70% של האימון הקודם
ובדרך הזאת גם מיותר לספור חלבונים ולשגע את עצמך
כי הגוף מתקדם באיזי עקב בצד אגודל, הקיבה גדלה לאט לאט יחד עם השריר
ולא צריך תוספות של מי-גבינה מגעילים
אני מאמין גם שככה ההישגים נשמרים חזק יותר ולטווח רחוק
דברים שמושגים בחיפזון הולכים לאיבוד מהר יותר מאשר מה שהושג לאט ובעמל
בתור דרך חיים
יצא לי לשמוע קצת את הבלוגר eliot hulse והוא אמר דבר נכון
צריך להסתכל על אימון גופני ועל הישגים בתחום הזה מתוך מבט של שנים ולא של חודשים
הקפיטליזם הרגיל אותנו להתפנק ולרצות לתקתק הישגים תוך חודשים ספורים
(כל הפרסומות זבל האלה של קוביות בבטן תוך 3 חודשים ושיט מהסוג הזה)
במקום להסתכל על האופן שבו אנחנו מנהלים נכון את החיים שלנו
