מלכים ב´ ט´
ב ט,כב וַיְהִי, כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא, וַיֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם יֵהוּא; וַיֹּאמֶר, מָה הַשָּׁלוֹם--עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ, הָרַבִּים. ב ט,כג וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו, וַיָּנֹס; וַיֹּאמֶר אֶל אֲחַזְיָהוּ, מִרְמָה אֲחַזְיָה. ב ט,כד וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי, מִלִּבּוֹ; וַיִּכְרַע, בְּרִכְבּוֹ. ב ט,כה וַיֹּאמֶר, אֶל בִּדְקַר שָׁלִשֹׁה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ, בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי: כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה, אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו, אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה. ב ט,כו אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ, נְאֻם יְהוָה, וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת, נְאֻם יְהוָה; וְעַתָּה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה--כִּדְבַר יְהוָה. ב ט,כז וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, רָאָה, וַיָּנָס, דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן; וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא, וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם, וַיָּנָס מְגִדּוֹ, וַיָּמָת שָׁם. ב ט,כח וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו, יְרוּשָׁלְָמָה; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם אֲבֹתָיו, בְּעִיר דָּוִד. {פ} ב ט,כט וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב, מָלַךְ אֲחַזְיָה, עַל יְהוּדָה. ב ט,ל וַיָּבוֹא יֵהוּא, יִזְרְעֶאלָה; וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ, וַתַּשְׁקֵף, בְּעַד הַחַלּוֹן. ב ט,לא וְיֵהוּא, בָּא בַשָּׁעַר; וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם, זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו. ב ט,לב וַיִּשָּׂא פָנָיו, אֶל הַחַלּוֹן, וַיֹּאמֶר, מִי אִתִּי מִי; וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים. ב ט,לג וַיֹּאמֶר שִׁמְטֻהָו (שִׁמְטוּהָ), וַיִּשְׁמְטוּהָ; וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר וְאֶל הַסּוּסִים, וַיִּרְמְסֶנָּה. ב ט,לד וַיָּבֹא, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ; וַיֹּאמֶר, פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ--כִּי בַת מֶלֶךְ, הִיא. ב ט,לה וַיֵּלְכוּ, לְקָבְרָהּ; וְלֹא מָצְאוּ בָהּ, כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם--וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם. ב ט,לו וַיָּשֻׁבוּ, וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר דְּבַר יְהוָה הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל. ב ט,לז וְהָיְתָ (וְהָיְתָה) נִבְלַת אִיזֶבֶל, כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה--בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל: אֲשֶׁר לֹא יֹאמְרוּ, זֹאת אִיזָבֶל. {ס}
