../images/Emo4.gif
אפתח בשלומות. אמת. <מודה באשמה>
הייתי במפגש שהיה ביום חמישי. התחבטתי רבות אם להגיע, מתוך הרגשת חוסר שייכות. (לכל מי שהבין, (וגם למי שלא) אינני מ"חברי הפורום") הגעתי מהמרפסת, מהחלון הצדדי, או אולי מהארובה. (אני עדיין לא בטוח איך "הסתננתי".) מסתבר שצדקתי. באמת הרגשתי חוסר נעימות, עוד לפני שהגעתי, ומסתבר שעם סיבה טובה. (כנראה חולשה שלי, ובעיה אישית שלי, דווקא הרגשתי נוח באותו ערב מבורך, כנראה השירים עשו את שלהם. למרות שהדחקתי מילמוליי שפתיים שכעת התאמתו)
לא הבאתי כיסא.
לא הייתה לי מדבקה על חולצתי.
אומנם רציתי להביא אי אילו מגדנות שאין צורך לפרטם, אך לא ידעתי אם זה מתאים ו\או בסדר)
ישבתי על הרצפה.
תפסתי כנראה מקום לחבר פורום ותיק. לתומי חשבתי על שבת אחים גם יחד. אומנם האנשים טובים. אומנם השרו תחושה טובה בסה"כ. אך כנראה שהחברותא היא רק לאנ"ש (ואולי בצדק, אולי). רק רציתי להיכנס לאמר תודה, להאריך בתחושותיי מהערב שהיה. רציתי לומר שנהנתי. חשבתי קצת להתערות, קצת להשתתף, לכתוב. אומנם להאריך לא אאריך, לומר תודה אמרתי
, גם שנהנתי
. זהו. אני אחזור לשיר עם חברי, המיקרופון היקר, ברז האמבטיה.. שבת של שלום.
אפתח בשלומות. אמת. <מודה באשמה>
