חוצה הקירות - תקציר
ברובע מונמרטר שבפריז, התגורר איש ממושקף ובעל זקנקן שחור שניחן ביכולת לחצות קירות. האיש עבד כפקיד במשרד הרישום. רק בגיל 43 גילה האיש, במקרה, את כשרונו הלא-רגיל: ערב אחד הפתיעה אותו הפסקת חשמל קצרה בעת שהיה בדירתו. האיש גישש את דרכו באפלה, וכאשר שב הזרם מצא את עצמו בחדר המדרגות. מאחר שדלת דירתו היתה נעולה, עוררה התקרית בקרבו הרהורים ולמרות הספקות שהוליד הגיונו החליט לשוב לדירתו דרך הקיר. היכולת המוזרה הזו גרמה לו למצוקה, ולכן, למחרת, הוא ניגש לרופא. הרופא המליץ לאיש להקפיד על מאמץ גופני ולקחת כדורים מאבקת תערובת קמח אורז והורמונים מפרח הסנטור. לאחר שנטל את הכדור הראשון, הטמין האיש את התרופה במגרה ושכח מעצם קיומה.האיש היה עשוי להזדקן בשלוות הרגליו אלמלא ארוע בלתי רגיל שזעזע את כל עולמו: מנהל משרדו הוחלף ואת מקומו תפס מנהל שמיום הגיעו לא סבל את משקפיו ואת זקנקנו. המנהל החדש הגלה את האיש למשרד קטן ועלוב. בלב כואב קיבל האיש את ההשפלה חסרת-התקדים הזו, ובשעות הערב, בביתו, החל לרקום חלומות נקמה. באחד הימים פרץ המנהל, זועם, אל שולחנו של האיש, מנופף במכתב שהלה ניסח ודרש ממנו לכתוב אותו מחדש. האיש ביקש למחות, אך המנהל ענה לו בשמות גנאי וזרק את המכתב בפניו. לאט לאט השתלטה על האיש השראה: הוא קם מכסאו ובזהירות רבה החדיר את ראשו לחדר המנהל מבעד לקיר באופן שרק ראשו הממושקף הופיע מצידו השני של הקיר. המנהל ישוב סמוך לשולחנו. שמע לפתע שיעול, הרים את עיניו וראה לחרדתו ראש חי תלוי על קירו ומשגר בו מבט שנאה חודר. המנהל, המזועזע, הצליח במאמץ רב להתנתק מכסאו ולרוץ למשרדו של האיש ומצא אותו במקומו הרגיל שליו ועובד. המנהל פלט מספר מילות התנצלות מבולבלות ושב למשרדו, אלא שכעבור דקות אחדות שב הראש והופיע על הקיר. 23 פעמים נוספות הופיע הראש על הקיר באותו היום, ובימים שלאחריו. המנהל המסכן נעשה יותר ויותר חיוור, קצר-נשימה ומזיע מאימה. בשבוע שלאחר הופעת הראש הראשונה החל לאכול מרק בעזרת מזלג. שבוע לאחר מכן נקלח לבית-חולים. האיש יכול היה לשוב להרגליו הישנים אך דבר מה בקרבו דחף אותו להמשיך לעבור מבעד לקירות. האיש החליט להיות פורץ באופן זמני. את הפריצה הראשונה ביצע האיש בבנק הגדול, לאחר שרוקן את הקופה חתם על דופנה בגיר אדום בשם הבדוי "האיש שבקיר" שהופיע למחרת בכל העיתונים. מבצעיו של "האיש שבקיר נעשו נועזים יותר ויותר. שמו נישא בפי כל והערצת ההמונים הייתה נתונה לו. כמה ימים לאחר מכן נתפס "האיש שבקיר" על ידי סיור משטרתי דקות ספורות לפני שעזב חנות תכשיטים שדודה - ונכלא. תמונתו פורסמה בכל העיתונים וחבריו - לאות הזדהות עימו - גידלו זקנקן. למרות השמירה העבדה שהוצבה על תאו, נמלט האיש דרך קירות בית הכלא. שלושה ימים לאחר מכן נעצר שוב בשעה ששתה עם חברים. הפעם נכלא בתא אפר וסגור היטב, תחת שמירה מתמדת, אך האיש שב ונמלט עוד באותו לילה. הפעם, כאמצעי זהירות, שינה לחלוטין את הופעתו: גילח את זקנקנו, קנה זוג משקפי קרן, כובע קסקט ספורטיבי, חליפת פסים ומכנסי גולף.לאחר כמה ימים התאהב האיש ביפיפיה בלונדינית אותה ראה ברחוב. נודע לו שהצעירה נשואה לבעל קנאי ואלים המנהל חיי הוללות וכל לילה עם צאתו הוא נועל את אשתו בחדרו. למחרת חדר האיש לביתה של היפיפיה הכלואה דרך הקיר. שכרון היצרים נשאר עד שעה מאוחרת. לאחר מכן חש האיש בכאב ראש קל, הוא גילה במקרה באחת המגירות כמה כדורים, נטל שניים מהם וכאבי הראש נעלמו. הצעירה המתינה לאיש בחוסר סבלנות והתעלסותם ארכה עד לשעה השלישית בבוקר, כאשר עזב האיש את אהובתו והחל לחצות את קירות הבית חש בגירוי קל בגפיו. לפתע חש כי הוא מוקף בחומר נזיל הנעשה מוצק יותר עם תנועה מתונעותיו, רק כאשר חדר לעובי אחד הקירות נזכר באימה בשני הכדורים שלקח: לא היו אלה כדורי האספירין אלא הכדורים שרשם לו הרופא כתרופה נגד המעבר מבעד לקירות. התרופה והמאמץ הגופני עשה את מלאכתם. האיש נותר קפוא בתוככי הקיר ושם הוא נמצא עד היום. אלה העוברים בשעות הלילה השקטות סמוך לקיר ברחוב נורוון עשויים לשמוע את קריאותיו האטומות המקוננות על סיום הקריירה המהוללת שלו ועל סוף אהבתו הקצרה. "חוצה הקירות" מאת מרסל אמה, תירגם וקיצר אלדד בק.
וכבר ממהרת לחזור. שרשור זה יוקפץ בכל יום בשבוע עד שיחדל
