כתבה מצויינת!
כל כתבה שמתפרסמת על פונדקאית שבחרה בפונדקאות בלי רקע של "מסכנה" מקדמת את המעמד שלנו בתפיסה הציבורית ומשנה את הדעות הקדומות ביחס אלינו...
וכבר אי אפשר להגיד שאני מקרה חריג או היא מקרה חריג - אנחנו רבות.
פונדקאיות שרצו להיות פונדקאיות. לא כי הן צריכות כסף, לא מתוך הרצון לשפר מעמד סוציואקונומי. פשוט כדי לעשות את המעשה הזה עבור מישהי אחרת. פשוט כי הן יכולות.
ואני שמחה שהרעיון שלנו למסיבת הפרידה עם הילדים (שהגיע לרעות דרך ליאת, חברתנו הפונדקאית המשותפת) תפס והיה מוצלח גם בעיניה.
יש לדעתי צורך לסגור מעגל באופן משפחתי. וכמו שהבנתי ממי שטיפל בי בימים שלקראת הלידה (ערן מי-רב, מטפל ברפואה משלימה בחסד, בן זוגה המופלא של אלירז זר-אביב המופלאה בפני עצמה) כדי להיפרד - חייבים לאפשר לרגע גם להיקשר.
בהצלחה לכל זוג ופונדקאית ובתקווה שרבות יצטרפו לדרך המדהימה הזאת...
 
 
