שמעו שיחה שהייתה לי אתמול

[אמאנחל]

לא יודעת אם זו שיפוטיות

אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אני אחיה על חשבון הפנסיה של אמא שלי - כל עוד יש לי. כך שזה הולך לשני הצדדים.
מדובר בשני אנשים בוגרים, ההסדר צריך להתאים לשניהם/שתיהן. את ואני לא יודעות מה המצב הכלכלי של האם ומה המצב הכלכלי של הבת. ולכן מה שכתבתי אמור היה להיות נייטרלי. רק לשים לב. אולי הסבתא מאוד עשירה וזה שום דבר בשבילה. אולי היא בקושי סוגרת את החודש בעצמה. את לא יכולה לדעת. האם הסבתא מצטמצמת בהוצאות שאחרת הייתה יכולה להרשות לעצמה?
עד גיל 18 זו חובת ההורה לפרנס. מעל גיל 18 (או למעשה אחרי השירות הצבאי) מדובר באדם בוגר שאמור לפרנס את עצמו. אז ההסכם צריך להיות בין שני מבוגרים, חלוקה בהוצאות, חלוקה בטיפול בבית, בניקיון, בקניות, בבישול וכו'. לפי מה ששני הצדדים מוכנים, מסוגלים, או מסכימים לתת.
&nbsp
יש ילדים שחיים אצל ההורים ולא חושבים על הדבר הזה, ולא מציעים לחלוק בהוצאות. ואין לי שום מושג אם זה המצב או לא המצב אצל פותחת השרשור.

 

[מתלבטת הרבה זמן]

שמעו שיחה שהייתה לי אתמול

היי
אתמול סוף סוף יצאתי קצת להתאוורר בחוץ עם הילד.
פגשנו למטה חבר מהגן עם אמא שלו. ישבנו קצת ודיברנו על כל המצב ההזוי הזה ואז היא שאלה אם יוצא לי להפגש עם אמא שלי.
אמרתי לה שאנחנו גרות יחד אז היא התחילה לצחוק
חייכתי ושאלתי "מה?" באמת לא הבנתי
אז היא אומרת לי: "מה גרה עם אמא שלך, בת כמה את?"
אמרתי לה 40 פלוס
אז היא המשיכה לצחוק ואמרה שהיא מגיל 20 לא גרה עם ההורים ושאני קצת "נשארתי מאחורה"
מצאתי את עצמי מתנצלת בפניה ואומרת לה שהטיפולים היו יקרים ושהיה לי סדר עדיפויות שכלל קודם כל להביא ילדים לעולם ואח"כ לנסות להסתדר כלכלית ושקשה להסתדר היום עם משכורת אחת ושזה לא לכל החיים
היא אמרה שהיא מבינה, אבל זה עדיין נשמע לה הזוי שמישהי בגילי גרה עם ההורים ושבחיים לא שמעה דבר כזה.
פה כבר התעצבנתי ואמרתי לה שתנסה לדמיין את עצמה עכשיו עם שני ילדים ומשכורת אחת בלבד.
אז היא אמרה לי: "טוב, במקרה כזה הייתי חושבת אם להביא ילדים ובטח ובטח לא הייתי חושבת על יותר מאחד. אבל עשית מה שטוב לך וזה סבבה"
כאילו תודה באמת שאת מאשרת
אח"כ בבית חשבתי על זה בלי הפסקה, על השיחה הזאת, וזה פשוט עשה לי רע.
גם התגובה המתנצלת שלי וגם הביקורת המגעילה של אותה אמא.
עכשיו אני אשכרה מפחדת לספר לאנשים שאני גרה עם אמא שלי (והייתי בכלל בטוחה שכולם יודעים את זה)
זהו, סתם פרקתי. אין באמת פואנטה לסיפור

 

[אמא של צוצה ופפקי]

אל תקחי ללב

טבע ישראלי על כל המשתמע מכך.
יש משפט שאומר "לפעמים אנשים סביבך לא יבינו את הדרך בה בחרת.הם לא צריכים להבין.זו לא הדרך שלהם".

 

[fialka3]

דעתי

אני חושבת שהיית צריכה להציב גבול ממש בהתחלה
היא יכולה לחשוב מה שהיא רוצה, אבל זה ממש לא לעניין להעיר לך

 

[אמאנחל]

מצב שבו כולם מרוויחים

את לא חיה לבד, ואמך לא חיה לבד. אתן חולקות חיים משותפים. זה טוב לכל הצדדים.
&nbsp
את יכולה לבדוק עם עצמך אם זו שותפות שווה או שאחת חיה על חשבון השנייה. לוודא שיש לך עתיד כלכלי וחסכונות לעת הצורך, ולוודא שיש לה עתיד כלכלי וחסכונות לעת הצורך. לבדוק עם עצמך שאת לא חיה בהווה על חשבון העתיד של אמא שלך, או להיפך. להתארגן יחד כך שכל אחת מרוויחה, ואף אחת לא מפסידה.
&nbsp
זה נראה לי הגיוני, ונכון כלכלית ואנושית, לאחד כוחות.

 

[חיוכי אהבה]

מה רע? הכי כיף לגור ביחד

אני יכולה להניח שהמגורים המשותפים נעימים וטובים לכל המשפחה,
לך לאמא ולילד.. אז הכי כיף בעולם!
&nbsp
אל תתגונני, להיפך, גרות ביחד כי טוב לנו ביחד!
אני מכירה כמה אנשים שגרים אצל הורה בודד שלהם,
כי ככה נעים וטוב לכולם.
&nbsp
אין בזה שום רע, להיפך.
תהני מזה, תתגאי בזה.
&nbsp
&nbsp
ותמיד אפשר להגיד - אמא גרה איתי,
אני עוזרת לה. וסותמים לאידיוטים המתערבים את הפה.
&nbsp