טיפול תרופתי לילד

[חיוכי אהבה]

זה מאוד מפחיד, אני יודעת...

אבל השאלה מה יקרה הלאה בלי התרופה,
איך הקשיים שמשפיעים מאוד על החיים כיום,
יהפכו להרבה יותר קשים, עד בלתי פתירים בהמשך.
השאלה איך הילדה מרגישה, כמה היא מושפעת, הסביבה מושפעת,
מה אומרת המורה שלה?
&nbsp
זה גיל שהרבה דברים הופכים גם ככה למאוד קשים,
זה מפחיד... ליבי איתכן.
&nbsp
אני לא מדברת על אבחון דידקטי, אני מדברת על פגישת ייעוץ עם רופא נוסף,
כפי שכתבתי למעלה.. ואם אין אבחון מעודכן אולי זה משהו שגם צריך לרענן,
לדעת מה הקשיים, ואיפה יש נקודות של כוח וחוזק.
&nbsp
לא פשוט

 

[יחידה2]

עונה לך

אז הפסיכיאטרית אמרה שכבר עכשיו מתחילים ניצני דכאון וחרדה..לא כדאי לתת לזה להתגבר.
היא אומרת שזה יכול להיות זמני בהחלט.
הסביבה מאוד מושפעת מההתנהגות שלה..
המורה בעד.אבל ממש לא לוחצת..מוכנה לעזור בלשכנע אותה לקחת.בינתיים לא הולך.

 

[יחידה2]

טיפול תרופתי לילד

בת 11...מקבלת טיפולים רגשיים כבר שנים.בעיות רגשיות, חוסר בטחון, דימוי עצמי נמוך, קשיי תקשורת (אוטיזם נשלל), חרדות.בעיות התנהגות, תוקפנות.

לא רואים תוצאות משמעותיות.הותע טיפול תרופתי. תרופה פסיכיאטרית בעצם...בשם פיבוקסיל.

הילדה מסרבת..(חושבת שזה ויטמינים...).

ואני חוששת להתחיל עם זה, למרות שאמרו שיעיל, ולא לכל החיים, ואפשר להפסיק תמיד.

מתה מפחד.

 

[חיוכי אהבה]

ילדונת כל כך צעירה שסובלת כבר מחרדות ודיכאון

זה משהו שכדאי לטפל בו, זה חוסר איזון בגוף/ במוח שברגע שתגיעו לאיזון
יכולה לפרוח, לחוות את החיים הרבה יותר יפים, להסתגל לסביבה,
להצליח, ללמוד, להתקדם ... לשקוע בדיכאון בגילה, ובכל גיל, נשמע לי מסע מאוד
כבד בשבילה.
אני מכירה כמה ילדים שטיפול תרופתי עשה להם טוב, עזר להם להתאזן.
&nbsp
תחשבי על זה.. אם היתה לה סכרת והיא היתה מקבלת אינסולין לאיזון,
זה בסדר, נכון? אז למה לא לעזור לה עם קשיים אחרים?
אני יודעת שזו החלטה קשה, אבל זה לא בהכרח לכל החיים,
לפעמים צריך לתפוס את הרגע הנוכחי, לצלוח אותו ואחר כך לראות מה הלאה...
&nbsp
לפעמים באמת שעדיף לטפל, לאזן, לאפשר לה למצות את הפוטנציאל הטוב של החיים,
על הצד הקל שבהם, ולא לשקוע בקשיים. כי כשמשהו קשה, הכל הופך לקשה יותר.
&nbsp
חיבוק

 

[אמא של צוצה ופפקי]

אתחיל מהסוף ועד לשאלתך-
קוראת אותך שנים בפורום. את אמא מדהימה בעייני! קבלי זאת כמחמאה מכל ה-

.
ולעניין התרופתי- אינני מבינה בעניין אבל כן יכולה לומר שיש לי לפחות 3 תלמידים שאני יודעת מהוריהם שנוטלים מכיתה ה' תרופות פסיכיאטריות בדיוק מאותן ההתנהגויות אותן מנית מעלה.
ילדים מדהימים- האחד בכיתת מופ"ת, השניים הנוספים במדעית, ילדים רגישים, קצת חרדתיים ולחוצים אבל ההורים מדווחים שהמצב נפלא בזכות טיפולים רגשיים בשילוב התרופה.
את סומכת על הרופא שהמליץ? את מרגישה בליבך האימהי ובאינטואיציה שלך שזה נכון? אם התשובה היא כן, שווה ניסיון.
אם התשובה היא לא או לא ממש הייתי מתייעצת עם עוד רופאים או הורים שילדיהם נוטלים התרופה ואז מקבלת החלטה.
חג עצמאות שמח לשתיכן

,
רותם

נ.ב. איך בדירה החדשה??? סידרתן הכל? מרגיש בית?

 

[פנגושית]

תרופות כן או לא

יחידה יקרה,
תחשבי עד כמה הבת שלך סובלת כרגע. ההתנהגויות האלה יוצרות לה תגית שיהייה קשה להשתחרר ממנה אחר כך. זה בטח פוגע בה חברתית וגם לימודית. זה לא יעלם לבד. אם הוצע לך טיפול תרופתי, כנראה שיש בו כדי לעזור לבת. אני זוכרת שגם לך לא לגמרי פשוט, ויתכן שזה גורם למתחים נוספים ביניכן וחבל. במקום ששתיכן תהנו זו מזו היא סובלת כי ברור שההתנהגות שלה היא תסמין לחוסר איזון פנימי. לטעמי, לתת לה ומהר. לוקח מספר שבועות עד שמתחיל לתת תוצאות. כמובן שאת צריכה להיות עם יד על הדופק, ולראות שזה באמת עוזר לה, ואם יש תופעות לוואי לבדוק עם הרופא שזה בסדר.
תרופות פסיכיאטריות הן כמו תרופות מצילות חיים, במקרה הזה, יתנו לבת שלך שקט פנימי ואפשרות להביא את עצמה בצורה אחרת לעולם.

 

[3מרגו]

מפחיד בפעם הראשונה

אחר כך זה חלק מהחיים. לא זוכרת מה חשבתי בפעם הראשונה. בגיל 4 שלו..
זרמו הרבה מים. עד שלא מנסים סתם נסבול ונהיה בפחד. אצלנו פבוקסיל גרם להתקפי זעם. אז נפרדנו מהר..
עדיין מחפשים תרופת פלא. גם מקנאביס רק אכזבה..

 

[חיוכי אהבה]

רק לגבי קנאביס , יש כל מיני סוגים

אמא אחת שנותנת לילד שלה, סיפרה לי שהיא מקבלת שני סוגים,
אחד משפיע יותר טוב מהשני, אבל אין לה ברירה כי זה מה שאישרו לה.
מטופש להפליא, אמרתי לה שתתעקש לקבל רק את הסוג שהיא רואה שעוזר.
&nbsp
כך שיש סוגים שונים, שווה בדיקה.
&nbsp

 

[3מרגו]

ניסינו את רובם. או כלום או רנא

 

[חיוכי אהבה]

גם זה לא קסם, מסתבר.. באסה

 

[3מרגו]

רע

 

[יחידה2]

ממש לא חלק מהחיים

אני ממש לא רוצה שזה יהיה חלק מהחיים מכאן לאורך שנים....

 

[חיוכי אהבה]

יקירה, בגיל 11 יושבים עם הילדה, מדברים על הקשיים שלה

אומרים לה שיש תרופה שיכולה לעזור, ומתחילים לתת לה.
בטח שהיא תסרב כשאת חושבת שהיא חושבת שזה ויטמינים.
אני מכירה ילדים שמקבלים תרופות מגילאים קטנים הרבה יותר,
והחיים שלהם הרבה יותר יפים מאז.
כשצריך צריך.
מה הלב שלך חושב?
&nbsp
אני לגמרי חושבת שהיא מסרבת כי היא מבינה שאת עובדת עליה,
והיא לא מבינה למה. זה גיל שהם כבר אנשים קטנים וחכמים.
&nbsp
* לפעמים כדאי לשמוע חוות דעת נוספת, ללכת לאיבחון רפואי נוסף (נוירולוג? פסיכיאטר? באזור ירושלים פרופ' ורדה גרוס צור נחשבת לשם דבר.. באיזור הדרום ד"ר גל מאירי.. אלו רופאים שמסכלים מעל ורואים הכל...)
&nbsp
חג שמח

&nbsp

 

[3מרגו]

גל מאירי. תור 8 חודשים

 

[חיוכי אהבה]

ידוע, שווה להתקשר מידי פעם ולבדוק אם תור התפנה.

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[יחידה2]

זה מפחיד ברמות על

הלב שלי אומר לא לתת..מפחדת שזה יהפוך לנצח....

 

[פנגושית]

ואם יהפוך לנצח?

יחידה, דוקא את שיודעת מה זה טיפול תרופתי, יודעת עד כמה זה יכול לאזן. לאור כל מה שאת מתארת וזה לא מעכשיו, ואם מדובר על תופעות של דיכאון בכלל אין מה לדבר. צריך לדעתי, לומר לה את האמת, שזה יעזור לה להרגיש יותר טוב, להתנהג יותר טוב ואם צריך אפשר לצ'אפר אותה , לפחות בהתחלה בדברים שיעשו לה כיף.
אל תפחדי, זה לטובתה. כמובן, להיות כל הזמן עם יד על הדופק.

 

[יחידה2]

היי פנגושית

לנצח זה לא..אני מקווה..עד שתעלה על הגל מה שנקרא....
בינתיים מסרבת...הילדה...

 

[בדרך להיות אמא10]

תחשבי ש

אם חלילה היה לה מוםבלב או משהו אחר והיית צריכה לתת לה תרופה - היית נותנת.. לכן תרופה פסיכאטרית היא זהה - יש כשל בייצור חומרים במוח ואת נותנת תרופה לטיפול בכשל הזה. אם זה זמני או קבוע, העיקר שיעשה את העבודה ויעזור לילדה.
&nbsp

 

[יחידה2]

גם נכון

למרות שיש משהו מרתיע בתרופות פסיכיאטריות.....