שאלה לאמהות לתאומים

fialka3

New member
אני אברר, תודה

נראה לי אבל שבגנים פרטיים מקובל לא לפצל. נגיד, בת של חברים שלי בגן פרטי שמוכר על ידי משרד חינוך, אז ילדים בני שלוש ובני ארבע שם ביחד, רק לימודים בקבוצות, אז אני מניחה שגם פה זה ככה.
אני רואה שרוב אנשים בעד לא להפריד, אז אני אחשוב על זה שוב. פשוט יש לה עיכוב די משמעותי בהתפתחות פיזית, היא התיישבה בגיל 10 חדשים ונעמדה על הברכיים בגיל 11 חודשים ועוד לא נעמדת על הרגליים למרות שנראת מאד קרובה לזה כבר. היא גם מאד קטנה במשקל ונראת ממש תינוקת, למרות שהיא כבר מדברת ומבצעת מה שמבקשים ממנה יותר טוב מאחותה. אבל אני ממש לא בטוחה שיהיה לה יותר טוב בקבוצה של בוגרים יותר במצב כזה. אולי באמת עדיף לחכות עוד טיפה ולראות מה ישתנה.
 

fialka3

New member
שאלה לאמהות לתאומים

שאלתי גם בפורום תאומים, אבל אני יודעת שנמצאות פה גם כאלו שלא מבקרות שם.
בנות שלי בנות שנה בדיוק. בגן שהן נמצאות כרגע יש שתי קבוצות - קבוצת תינוקות עד גיל שנה בערך וקבוצת פעוטות ובוגרים מגיל שנה עד שלוש. קרטריון העברה מקבוצת תינוקות זה לא בהכרח גיל אלא יותר מוכנות של הילד. הבנות שלי עדיין עם פער די משמעותי בהתפתחות מוטורית - הגדולה נראת שהיא אוט אוטו תלך והשניה עוד לא מתקרבת לזה - היא בקשי נעמדת והתחילה לשבת בגיל 10 חודשים. נראה ככה שבקרוב הגדולה תהיה מוכנה לעבור כיתה.שאלה האם לתת לה לעשות זאת וזה אומר להפריד בין הבנות או שלהשאיר בנתיים את הגדולה בתינוקות. אני חושבת שהעברה תתרום הרבה להתפתחות של הגדולה וגם אי אפשר להשאיר ילד הולך בקבוצת תינוקות להרבה זמן. יש לציין שבהתפתחות ריגשית הקטנה לא מתעקבת ואפילו נראה לי נכון לכרגע מפותחת יותר מגדולה. מה דעתכן?
 

אמאנחל

Member
מנהל
אני לא אמא לתאומים

לדעתי להשאיר אותן תמיד באותו שנתון, מעכשיו ועד סוף הצבא. התחרות בין אחים היא מובנית ובין תאומים במיוחד, ההשוואות שהם עושים אחד עם השני הן בלי פוסקות ובלתי נמנעות. בשום אופן לא הייתי רוצה להעצים איזה שהם הבדלים, שיגרמו לאחת להרגיש שהיא פחות טובה מהשנייה. לדעתי, כשאחת מהן תתחיל ללכת, אם לא יסכימו להשאיר אותה יותר בתינוקות, אז תעבירי יחד איתה את השנייה לקבוצת הגדולים יותר.
 

fialka3

New member
תראי, מדובר בשתי קבוצות באותו גן ומעבר עושים לא פעם בשנה

בספטמבר אלא ברגע שהילד מוכן. זאת אומרת שאחת יכולה לעבור עכשיו ושניה בעוד חודשיים. וזה רק פעם אחד, כי מגרע מעבר ועד גיל שלוש הן נשארות באותה קבוצה. בגיל שלוש הן עוברות לגן עיריה גם ביחד. בקשר להמשך, זה מאד מורכב אצל תאומים כי הם צריכים להרגיש שהם לא אותו בן אדם אלא אנשים שונים ולא יכולים להיות כל הזמן ביחד, אבל זה כבר נושא אחר.
 

אמאנחל

Member
מנהל
לא התכוונתי שלא יהיו אף פעם בכתות נפרדות

אלא שלא יהיו בשכבות נפרדות, זאת אומרת שלא יהיה מצב שאחת בכתה א' והשניה בכתה ב' (אם רק אחת מחוננת ומציעים שתקפוץ כתה אז לא להסכים, או אם אחת מתעכבת ונשארת עוד שנה בגן אז צריך להשאיר גם את השנה, זו דעתי). זה שיהיו בשתי כתות נפרדות באותה שכבה זה אכן חיוני לנפרדות, לדעתי.
&nbsp
מהתשובה שלך אני מרגישה (אולי אני טועה , כי קצת קשה לשפוט מקריאה באינטרנט) שמאוד בוער לך להעביר אחת כבר עכשיו לקבוצת הגדולים. למה זה כל כך חשוב בעינייך? באמת שלא ייגרם לה נזק אם היא תהיה עוד קצת זמן עם התינוקות. החיים כולם עוד לפניה. זה לא מה שיעכב אותה.
 

fialka3

New member
נכון לכרגע גם היא לא עוברת לאף מקום

כי היא עוד לא הולכת. פשוט אני יודעת שעוד מעט השאלה הזאת תישאל ואני אצטרך להחליט. ואני נוטה לא לעכב את הגדולה ולתת לקטנה את הזמן שלה להתפתח בקצב שלה. אבל יכול להיות שאני לא צודקת, לכן שאלתי. אבל אני לא חושבת שבגיל כזה - שנה - שנה וחצי - מישהי מהן תחשוב שהיא פחות טובה מהשניה. בגיל שנה וחצי אני בטוח אבקש להעביר גם שניה, אם אפילו היא לא תלך עד אז.
 

jiminit2

New member
סליחה שעונה מאוחר..

לא הייתי פה שבוע (מסיבות טובות..) . אם זה עדיין רלוונטי - אז מוסיפה את דעתי האישית.
כל זמן שאין עיכוב התפחותי שדורש טיפול מיוחד - לא הייתי מפרידה בין הבנות. הן יכנסו לגיל של חרדות נטישה גם ככה והאחות התאומי היא כמו חפץ מעבר.. משהו מוכר וידוע. הבן שלי היה נכנס ללחץ תקופה מסויימת כשראה שאחותו לא בחדר איתו. היה נכנס לבכי היסטרי ואי אפשר היה להרגיע עד שהוחזרה... וזה לא משנה שביום יום בקושי שיחקו יחד. כנראה היה צריך לראות אותה בזוית העין.
לגבי כיתות - אגיד לך מהניסיון שלנו - התאומים שלי ילידי ספטמבר. בגיל שנה נכנסו לנעמ"ת. יכולתי להכניס לתינוקיה (גילאי חצי שנה עד שנה) או לכיתת ההמשך (שנה עד שנתיים) ובחרתי להכניס לתינוקיה. שיהיו הגדולים ביותר שם ויקבלו יחס יותר אישי (פחות ילדים בכיתה) ושיקבלו בטחון. בגיל שנתיים "הקפצתי" אותם כיתה והכנסתי לקבוצת הבוגרים - הפעוטון (גילאי שנתיים עד שלוש). אז היו הקטנים ביותר כשהבוגרים גדולים מהם בשנה ממש. לדעתי, לא הפסידו דבר, לא נפגע כלום בהתפתחות שלהם (למעט אולי הקטע הורבלי שהתחילו לדבר מאוחר יחסית בגיל שנתיים, אבל אין לדעת אם זה קשור לתינוקיה ובכל מקקרה, היום בני שמונה שנים ולא סוצמים את הפה אז...) . בגילאים הרכים - הכי חשוב בעיני כמה שיותר יחס אישי וביטחון אישי. אין מה למהר ולחפש התפתחות, זה עדיין לא גיל שמנשחקים עם חברים ומחפשים חברה (זה קורה אחרי גיל שנתיים) ואני לא חושבת שיש פה תרומה כלשהי להפרדה ביניהם. ובאופן כללי לגבי תאומים (ותינוקות בכלל) ההתפתחות כל כך דינמית שאין מה לחשוב יותר מידי קדימה. מה שמתאים לעכשיו, יכול להיות שונה בתכלית בעוד חודשיים. ואני חושבת שעדיף תמיד לחכות עד שרואים שנחוץ שינוי ואז להחליט.
 

fialka3

New member
תודה

אני דיברתי היום עם גננת בתינוקויה והחלטתנו שבנתיים שתיהן נשארות בתינוקיה עד שהגדולה תתחיל ממש ללכת - לא צעדים ראשונים אלא ממש הליכה - ואז נדבר שוב.
לגבי חרדת נטישה - אני מביאה אותן לפעמים בנפרד לגן כשאחת חולה, כי להורים שלי יותר קל עם אחת מאשר עם שתיים, ופעם אחת אפילו אני נשארתי בבית עם אחת כשלא הרגשתי כל כך טוב ושניה הלכה לגן - בנתיים ברוך השם זה בסדר מבחינתן.
 
למעלה