כל כך רוצה ולא מצליח

[חיוכי אהבה]

כל כך רוצה ולא מצליח

החזרת עוברים - כימי
ivf- שלילי לחלוטין, קיבלתי מחזור לפני בדיקת הבטא
עוד טיפול - היום היתה בדיקת בטא, אבל שכחו להתקשר אליי
להגיד לי את האפס המאופס, כי כבר קיבלתי את המחזור, ובכל מקרה בדיקת שתן של סטיק יצא שלילי.

ואני כל כך רוצה. תכף בת 44. יש ילדונת מהממת בבית.
ההורמונים לא טובים לגוף, ובכל מקרה אין תגובה מי יודע מה, בטיפול הנוכחי יצא עובר אחד.

הכל כל כך מסובך, ואני בכלל לא בטוחה שיש עוד מנות מהתורם.
ואני כל כך שבורת לב היום.

אין לי מושג איך אני מחליטה אם לנסות שוב או לשחרר.
להגיד תודה ענקית על מה שיש, ולחיות בשלום בלי כאב בלב על האין.

אני מרגיש השיש יותר מידי אין בחיים שלי. וזה גומר אותי.

תודה על ההקשבה

 

[אמאנחל]

נראה לי שלוותר או לעבור לתרומת ביצית. (השיקול של אותו תורם הוא לא שיקול בעיניי).
&nbsp
מאכזב ומבאס.

 

[חיוכי אהבה]

אני לא חושבת בכלל לכיוון של תרומת ביצית האמת

ואני גם בכלל לא בטוחה שאני רוצה לנסות עם זרע תורם אחר,
אני רוצה אח/ות ביולוגית לילדונת שלי, אבל כנראה שאני אשאר בחלומות וברצונות...
&nbsp
&nbsp

 

[fialka3]

אני מאד מבינה אותך בעינין של תרומת ביצית

כשהתחלתי טיפולים החלטתי שזה קו אדום בשבילי שאני לא מוכנה לעבור אותו. לכן התחלתי טיפולים בגיל צעיר יחסי. אבל לגבי תורם אחר - בעיניי זה בכלל לא בעיה. מבחינתי זה אותו אין אבא כמו אצל ילדה ראשונה ודבר זניח מבחינתי לגמרי.

 

[חיוכי אהבה]

יש בזה משהו...

בדיוק חשבתי בראש על חברות עם ילדים מבעלים שונים...
&nbsp
צודקת
&nbsp
&nbsp

 

[fialka3]

אבות שונים זה משהו קצת אחר

כי אבא קיים בחיים של ילדים וזה שני אנשים שונים שצריך לתאם איתם הרבה דברים. במקרה שלנו זה אותו אין אבא, דבר שלא קיים. אז זה לא משנה בכלל.

 

[חיוכי אהבה]

כן, זה נכון

 

[katanchikit]

חיוכי אהבה

לפעמים בדרך לילד שני, או לילד בכלל, גבולות שנראו לנו "קו אדום" מתרככים ומשתנים...
כרגע את במקום כואב, אבל זהו שלב בדרך.
תהיי בו כמה שאת צריכה, תרגישי את מה שאת מרגישה, זה יוביל אותך להחלטה.

יכול להיות שעכשיו יהיה לך קשה לחשוב על הכיוונים האלה כאופציה, אבל בשלב הבא, כשתהיי מוכנה להחלטה, תראי איך מצלצל לך:
* תרומת ביצית - הורות לילד שהמטען הגנטי שלו אולי לא שלך אבל ההיריון והלידה וכל מה שקורה אח"כ בקשר ביניהם הוא לגמרי כן.
* תורם אחר - הורות לילד שהתורם שלו הוא שונה אבל הוא ילד שלך ואח של בתך כי גדל בבטן שלך וכי מרגע היוולדו הוא שלכם.
* אימוץ או אומנה לילד בכלל לא ביולוגי, בשום מובן או עניין, אך ילד שלך ואח של בתך לכל דבר כי כך כיוונו אותו אליכם החיים.
(ויש עוד דרכים, קצרה היריעה... )

אחרי שתכאבי את הכאב, ואחרי שתראי איך מצלצלות לך האופציות האחרות תוכלי לקבל החלטה שאת שלמה איתה.

אישית, כמי שמגדלת ילד שאינו ביולוגי שלה ושגם לא נולד מהבטן שלה, אבל הוא לא יכול היה להיות אהוב יותר לו היה נולד לי, אני חושבת שהורות מגמישה אותנו להרבה מאוד דברים שאנחנו חושבים שאנחנו לא יכולים לעשות.

מאוד התחברתי לשם שלך, חיוכי אהבה. מאחלת לך שיהיו לך כמה שיותר מהם

 

[חיוכי אהבה]

תודה על מה שכתבת

אני במקום של ערפל כרגע,
עוד לא מצליחה למצוא את החיוכים או קרני השמש כדי לנשום קצת ולהבין איפה אני עומדת. אני מודה לאל על הילדה שכבר יש לי בבית, אבל הלב שלי כואב עדיין את הנסיונות שאינם. השבוע היה התל"מ של ההיריון הכימי מהטיפול הראשון אחרי שחזרתי לטיפולים (במקביל לחברה שילדה השבוע...).
&nbsp
לא ידעתי שמאפשרים למשפחות יחידניות לקבל ילדי אומנה או אימוץ.
וילד הוא ילד, ברור שברגע שהוא נמצא, מי שהוא לא יהיה, הוא יהיה הכי אהוב בעולם.
&nbsp
תודה

 

[katanchikit]

בטח שכן!

באימוץ בארץ, יחידניות אמנם בתחתית התור אחרי זוגות (באסה) אבל אם מחכים בסבלנות זה אפשרי.
באומנה, מאפשרים לכל סוגי המשפחות.

 

[חיוכי אהבה]

מחשבה מעניינת...

אימוץ / אומנה...
&nbsp
תודה

 

[ג ם משתתפת]

הייתי נזהרת מאוד

אני משליכה ממני, אבל תא משפחתי של ילדה ואימא מורכב בעיניי לילד אומנה.
מעבר לכך שהרבה פעמים יש מורכבות וקושי, אני לא חושבת שהוגן לילדה לשחק בנדמה לי עם אח, שיכול להיות שיום אחד פשוט יילקח. זאת נדנדה רגשית שוחקת (גם לאימא).
זה לא כמו משפחת אומנה שמורכבת מזוג הורים וכמה אחים.
גם באימוץ, אם מדובר באימוץ בארץ, ואת אי שם בתחתית, ותאמצי ילד גדול עם הרבה מורכבויות, זה מצריך הרבה תעצומות וכוח, ועשוי להשפיע גם על הילדה. יש כאן הימור, וגם הילדה שלך עלולה לשלם מחיר. צריך לשקול את זה טוב.
אישית הייתי פונה לתרומת ביצית, ומהר יחסית, כי הגיל באמת מתקדם.
המון המון הצלחה.

 

[חיוכי אהבה]

זה נכון, אני לא בכיוון כרגע לאמנה / אימוץ

אני עדיין בתהייה עם ללכת לסבב נוסף או לא.
אם לנסות שוב או לוותר, ולהישאר עם הילדונת האחת שלי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[katanchikit]

כתבתי יותר מתוך מקום

של להראות אופציות נוספות.

ברור שאומנה זה מורכב.. גם אימוץ. לא מתאים לכל אחד/ת.

קצת צבט לי ה"בנדמה לי אח", כי זה ממש לא ככה... הקשר ההורי והאחאי הוא אמיתי, גם אם ילד חוזר להוריו המולידים. אבל זה לא המקום להרחיב בנושא (מי שתרצה אשמח לשתף בפרטי).

בכל מקרה ברור שאם רוצים ילד משלך אומנה זו לא הדרך, אבל היא כן דרך לחוות עוד הורות - מיוחדת ורגישה

אימוץ בהחלט יכול להיות דרך לילד משלך... ונכון שיחידניות מקבלות ילד גדול, וצריך תעצומות וכוח, אבל אני מכירה סיפורי הצלחה ואני בהחלט מאמינה בדרך הזו.

מה שחשוב לדעת הוא שיש עוד אפשרויות, ולא הכל סגור, ואני חושבת שזה מה שרציתי להאיר.

 

[ג ם משתתפת]

לא התכוונתי לפגוע

התכוונתי שהקשר הוא אמיתי מאוד, ויש יחסי אחאות - אבל כשיש עננה מלמעלה על הקביעות, וכשעלולה להיות פרידה, זה בעייתי מאוד לכולם, והקושי מתעצם במשפחה שהגרעין שלה מורכב מאימא וילד אחד בלבד.

 

[katanchikit]

נכון, קל זה לא

ואפילו קשה. אבל זה תלוי באיזו נקודת מבט מסתכלים על זה.
אם מסתכלים על זה: אני רוצה עוד ילד משלי, ועוד אח למשפחה שלנו (והלוואי שניפול לסטטיסטיקה הנכונה ולא תהיה פרידה!) - אז יהיה קשה מאוד.
אבל אני מציעה נקודת מבט אחרת: אנחנו לוקחים אלינו ילד שיש לו אמא (או: אמא ואבא.. או רק אבא) שקשה לה/לו/להם עכשיו לטפל בו. אנחנו נהייה לו משפחה שנייה. נשמור על קשר עם המשפחה הראשונה, הוא יבקר אצלם, אבל רוב הזמן יהיה איתנו. נקווה שיום יבוא והם יוכלו לטפל בו שוב, כי לכל ילד חשוב לגדול עם משפחתו. ואם לא, אז אנחנו תמיד נהיה לו למשפחה.
במקרים שהולכים ממש טוב (ואני אומרת את זה בזהירות כי זה קצת אוטופי, אבל לדעתי זה אפשרי...), ניתן גם ליצור קשר טוב עם המשפחה הביולוגית, ושהקשר עם הילד יישמר גם עם חזרתו הביתה. כלומר, שיהיו לו שתי משפחות לתמיד. ואז הקשר לא רק אמיתי, אלא קבוע.
ברגע שזה ברור לכל הצדדים, אפשר גם להגיד את זה לילד/ה הביולוגי/ת: "..ואם הוא יחזור לגדול עם משפחתו, נמשיך לשמור על קשר איתו ולבקר אותו והוא תמיד ימשיך להיות חלק ממשפחתנו" (כמובן במקרים בהם זה אפשרי.. אבל מניסיון, אני מאמינה שזה אפשרי, אם באים לאומנה עם הבנה כלפי המשפחה הביולוגית ואם לא לוקחים להם את המקום שלהם.)
בסיכומו של דבר, למרות שאני אישית עושה את זה

, אולי לא הייתי ממליצה על אומנה למי שאין ילדים. אז באמת הילד עלול להיכנס למקום של "הילד שלי" והפחד מפרידה עלול לרחף על הכל. אבל אם יש כבר ילד, וכלו כל המאמצים לילד שני בדרכים אחרות, ויש עוד אהבה בלב ומקום בנשמה, אז לדעתי אומנה יכולה להתאים גם ליחידנית.
תלוי מי, תלוי באיזה מצב היא, ותלוי בכוחה של המשפחה כולל החוסן הנפשי של הילד הביולוגי. אין ספק שזה יכול גם לפגוע במשפחה, ליצור בעיות ולהכניס טלטלות, אבל זה יכול גם לתת הרבה סיפוק ולהרחיב משהו טוב שקיים.

 

[רi תם]

 

[ג ם משתתפת]

את מדהימה!

 

[אמאנחל]

וואו, לא ידעתי. כל הכבוד!!

מאחלת לך שימשיך להיות לכולכם טוב בסידור הזה. לא פשוט. ושתיראו שפע של נחת ואושר.

 

[katanchikit]

וואו תודה רבה על התגובות שלכן...

גם אני מקווה שיהיה לכולנו טוב