היום ישבתי עם רופא במחלקת IVF לקראת פרוטוקול חדש

אמאנחל

Member
מנהל
את מתייחסת לחמש מילים בתוך הודעה שלמה

חלק קטן ושולי של משפט בתוך הודעה שלמה שבה הכותבת מתארת את חוויותיה האישיות ומייעצת ותומכת מדם ליבה. מתוך חווית חיים שברור שהיא לא פשוטה. מישהי שברור לגמרי שהיא נכנסה לכאן מתוך רצון כן לעזור ולתמוך. וכל מה שיש לך זה להגיב בקטנוניות לחמש מילים שלא מצאו חן בעינייך. בפרט שברור שהן נכתבו מתוך רצון להזדהות. צריך ללמוד להתייחס לכוונות של אנשים ולא לשפוט על כמה מילים חריגות בתוך טקסט שלם. אין צורך להבריח מכאן כותבים חיוביים ותורמים.
&nbsp
אני מניחה שנמשיך לא להסכים.
 
ראשית, זו לא הפעם הראשונה שלה

שהיא מנסה לשפוך פה את הגיגיה ותובנותיה לגבי יחידניות.
שנית, תודה על השיעור בחינוך.
שלישית, אפשר שלא להסכים על הכותבת. אני לא חושבת היא חיובית. ניסיון כואב מפורומים אחרים.
 
אחת הבעיות היא רגישות היתר שלנו

כאן עלתה רגישות על מי שאיננה אם יחידנית ומגלה אמפתיה ליחידנות. בשרשור אחר עלה קושי שאימהות בזוג לא מבינות יחידניות בעבודה ולא מגלות אמפתיה.
ויכוחים שלמים היו בעבר סביב השאלה אם בסיפורים לילד אפשר לכתוב שאימא לא הייתה מאושרת לבד ורצתה להקים לעצמה משפחה. צרות על הורות מחולקת אפשר לחלוק בפורום, אבל דברים טובים לא (כי מיד זה נחווה כנפנוף מול הפרצוף).
לבטים על הדרך מתפרשים לפעמים כחוסר בשלות, קשיים שמנפצים בועה אידילית עלולים להתפרש כהתרסה/חוסר בשלות ועוד.
הכול נורא רגיש.
אני חושבת שככל שמרגישים בנוח עם המצב שלנו, על כל קשייו ועל ברכותיו, אפשר לגלות סובלנות רבה יותר לשלל תגובות. לא מפריעה לי בכלל אמפתיה מאנשים בזוג, אני שמחה עליה. לפעמים יש מבטי רחמים שאני פחות אוהבת, בעיקר מבני הדור המבוגר מאוד - אבל אני מסתכלת על האדם שמולי ורואה שבפנים כוונותיו טובות.
יש איזה ספר ילדים על מקל בועות סבון שנונה יכולה לקרוא דרכו מחשבות וכוונות. כך היא לומדת להיפתח יותר לעולם ולסביבה ולהיפגע פחות. משתדלת לאמץ - אם אצמצם את עצמי לאינראקציה חופשית רק עם אנשים שחוו על בשרם בדיוק אותו גון קושי שאני חווה, אכנס בעצמי לתוך בועה ואפסיד המון.
 

אמאנחל

Member
מנהל
אהבתי מאוד את תגובתך


 

רi תם

New member
לא,חלילה...

איןאריותכאלה,ההודעה שלי לא כוונה אליך,באופן אישי.
אני שנים גולשת בתפוז ומכירה היטב את "הסיפור" שלך גם מפורומים אחרים ודעתך מאוד ראוייה בעיניי.
מודה לך על ההתנצלות מהמקום של היחידנות כי ההערה שם אכן צרמה אבל לא חלילה ביקשתי להפנות המלל /ההערה/הארה שלי "לכיוונך".
אמאנחל-קראתי הודעתך ו....חבל.
אני לא משתמשת בפייסבוק והפורום הזה והקומונה "שירתו" אותי נאמנה מעל עשור וחבל שכך הם פני הדברים.
 

אמאנחל

Member
מנהל
הי,

מצטערת שאני לא זוכרת, בן/בני כמה הילדים שלך?
&nbsp
האם את יודעת אם יש כאן עוד כותבות עם ילדים באותם גילאים בערך? האם לדעתך כדאי לנסות לפתוח פינה שבועית קבועה עם נושאים שנוגעים לגילאים האלה? יש לך רעיונות אחרים? בקשות? הצעות?
&nbsp
גם אני בלי פייסבוק והפורום כאן הוא ה"בית" שלי ברשת. נעים לי בבית הזה, עם כל העליות והמורדות שהוא חווה. לפעמים תוקפים אותי כשאני מביעה את דעתי. אני יכולה לחיות עם זה. לרוב הדיונים כאן פוריים, ואני למדתי ולומדת המון מהכותבות כאן. יש כאן כמה נשים דעתניות עם רעיונות ודעות מאתגרים וחשובים. הרבה פעמים אני לא מסכימה, ובכל זאת זה נפלא!
 

רi תם

New member


ילדיי בני 4 וחצי ומסכימה שדעתניות יש פה לרוב ונשים מדהימות בהחלט!
דעות שונות הן מבורכות. זה לא סותר/נוגד את תחושתי האישית שהפורום "פרוץ" לכל מען דבעי ועל כך חבל לי.
ולא, אין לי הצעות ועצות מעשיות למעט הדבר, שסביר להניח שלא יקרה בגלל היותו של הפורום פתוח, והוא לפעול כך או אחרת שהפורום ישמור על צביונו כפורום לאמהות יחידניות ולא (אולי) פורום לנשים באשר הן נשים.
 

אמאנחל

Member
מנהל


אם יהיו לך הצעות אני אשמח.
אני כל הזמן על המשמר למצוא את הגבול לגבי איך שאני חושבת שהפורום צריך להתנהל. הפורום הוגדר ומוגדר על ידי הנושאים שלו ולא על ידי הגבלה על המשתתפים שלו. היה ויכוח היסטורי בפורום לגבי צורת ההגדרה של הפורום, והפורום התפצל לשני פורומים. הפורום השני, שהוגדר כך שהמשתתפות יהיו יחידניות מבחירה בלבד, כבר לא איתנו. הילדים של קבוצת האמהות שניהלה אותו גדלו, המשתתפות עברו לפייסבוק והפורום נסגר. הפורום שלנו עדיין חי וקיים ואני חושבת שיש בו תועלת וצורך.
ימים יגידו...
 
למעלה