הילד שלי בורח ממני לחדר. והוא צודק

הילד שלי בורח ממני לחדר. והוא צודק

אני מוצאת את עצמי גוערת בו כל הזמן.
הוא מעצבן ממש.
לא עושה כלום. לא מוריד צלחת ולא מדיח כלים
לא מסדר את החדר ובקיצור, כלום כלום כלום.

וכל פעם כשאני רואה אותו לכמה דקות כי הוא בחדרו
כל הזמן וכשיוצא שומע אותי מקטרת עליו.

אתמול הוא בא לסלון והתיישב לצדי.
ושוב מצאתי לי זמן לומר לו עד כמה הוא לא בסדר.
ברור שהוא אסף את עצמו והלך לחדרו.

ואני מודעת לכך ולא מצליחה שלא לגעור בו.
אני צודקת אבל לא חכמה.
השבוע הצעתי לו ללכת לסרט והוא סירב.
אמר שלא נעים לו איתי.
הבנתי אותו.
אמרתי לו בחיוך שאהיה ממש נחמדה אליו. הוא עמד בסירובו.

מצד שני, ילד בן שבע עשרה ואני לא דורשת ממנו יותר מדי.
הוא צריך להחליף משקפיים כבר חודשיים ולעשות צילום לשיניים.
אני משתגעת מזה. באמת מוציא מהדעת שהוא לא מוצא זמן לזה.
ויש לו זמן למכביר.

זה בדמי להסביר לו שהתנהלות לא נכונה מביאה לתוצאות עגומות.
וללמד אותו כדרך חיים להיות יותר אחראי.
אבל יש מחיר להתנהלות שלי כרגע מולו.

ואולי אני דוחקת בו והזמן גם יעשה את שלו.
לא יודעת. אבל משהו צריך להשתנות אצלי בראש.
 

מרגנית2

New member
מכירה את זה...

משני ילדיי. הסתגרות בחדר. חוסר תקשורת. אני בעיקר בודקת עם עצמי. יש תקופות שאני נרגזת וזה יוצא עליהם.
דווקא התקופה האחרונה אצלנו יותר טוב. הטיפול הפסיכולוגי מאד עוזר. יש כתובת לאן לפנות כשיש מתיחות. יש אדם נוסף במערכת הקטנה שלנו.
 

אמאנחל

Member
מנהל
לא פשוט

לא עברתי את זה. (עדיין
)
&nbsp
הייתי מנסה למצוא טיפים ורעיונות בספרים של חינוך מתבגרים. יש ספר של חיים גינות "בין הורים לבני עשרה" ויש ספר של מייזליש ופייבר: "איך לדבר כך שהמתבגרים יקשיבו ולהקשיב כך שהמתבגרים ידברו" יש בהם אפילו פרקים שאפשר לתת לנערים לקרוא (אבל רק כשהם במצב רוח טוב
).
 

אד י

New member
זה מתמיד או מעכשיו ?

הוא תמיד היה מבצע את כל הדברים האלו ועכשיו הפסיק ?
או שהוא תמיד היה סומך עליך שתעשי ורק לאחרונה התחלת לנסות להעביר אליו את האחריות והוא החל להגיב בהסתגרות ?
&nbsp
כי אם זו תגובה חדשה להתנהלות ישנה,
אם הוא היה לרוב מגיב סבבה לסגנון ההורות שלך,
ואת עצמך לא עשית שום שינוי,
הייתי שוקלת אפשרות שההסתגרות היא לא רק בגללך.
הייתי שואלת את עצמי (אילו הייתי את) האם אני יודעת באמת מה קורה לו בחיים,
האם טוב לו בעבודה ? עם החברים ? בתחום הזוגיות ?
האם הוא מרוצה מחייו ? או מודאג לגבי העתיד ?
האם יש לו מישהו בחייו (לא חייב להיות את) לשתף אותו במצוקות שלו ?
&nbsp
 
יש לי מתבגר בן 6 ואני כל כך מזדהה !!!

בדיוק יושבת כאן וחושבת איך שוברים את המעגל הזה.
יש ימים שנראה לי שהצלחנו,
הוא פתוח ונינוח וכל כך טוב יחד.
ואז יש ימים אחרים, שבהם הוא מתנהג ממש כמו מתבגר עצבני !

בדרך כלל ממה שאת כותבת, הבן שלך נשמע רגוע ורגיש.
מעניין מה קרה לו.
פתאום אני נזכרת שפעם למדתי שחלק מההתבגרות זה הצורך להפרד
ולשבור קצת את המסגרת..
לא יודעת.. אין לי היום עצות טובות, אבל אני יחד איתך
בהצלחה !!!
 

jiminit2

New member
מזדהה גם...

עם "טרום מתבגרים" בני שבע בבית.. מצאתי את עצמי מעירה וגוערת יותר מידי. ממש הרגשתי שלא נעים להיות לצידי בבית מידי פעם

מכיוון שאני מרגישה את זה אז החלטתי על שינוי. בוחרת את המלחמות שמתאימות לי, בוחרת ממה להתעצבן ובעיקר משתדלת לבקש בשקט מה שחובה לבצע לפני שאני מנחיתה פקודה ואז כועסת שלא מתבצע.
הנה את כבר מזהה את זה בעצמך.. ומכאן השינוי קל הרבה יותר.
לגבי השאר, החלטתי להרפות. התנהלות לא נכונה מביאה תוצאות עגומות, את צודקת. אבל זו ההתנהלות של הילדים ובחירה שלהם וכנראה שזה שיעור שיצטרכו ללמוד לבד.
אגב, רשמתי את עצמי לסדנה של אדלר. לא כי אני לא מכירה או יודעת מה צריך לשנות, אלא יותר כדי "להתאמן" על השינוי הזה ולשמוע פרספקטיבה של אחרים מבחוץ. זה גם עוזר לשינוי האוירה בבית.
 
למעלה