איך היה השבוע שהיה?

הזמן עובר מהר, ממש טס

קשה לי עם הילדונת שלי,
אני לא תמיד מצליחה להבין מה היא רוצה,
לא תמיד אפשר לתת לה את מה שהיא רוצה,
עוד מעט בת שנתיים, מוציאה לי את המיץ.
&nbsp
אני לגמרי מפחדת מהיום שהגן מסתיים, ויהיו לנו 3 שבועות ביחד.
&nbsp
אני כל כך משתדלת להיות אמא רגועה, אבל אני מוצאת את עצמי הרבה יותר
מידי פעמים כועסת. ועייפה. ואוכלת מעצבים. אז גם
.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

אמאנחל

Member
מנהל


לא חייבים בכל רגע לתת להם מה שהם רוצים. זה דרכו של העולם, וככל שתהיי נינוחה לגבי זה בתוך עצמך, כך ייטב.
&nbsp
אני לא לגמרי זוכרת מה עושים איתם בגיל הזה, לצאת לגינה זה טוב, כמובן אחר הצהריים כשכבר פחות חם, אפשר אפילו לאכול ארוחת ערב בגינה.
בבית תנסי לארגן אפשרויות הפעלה פיזיות: מנהרת זחילה, קרטונים לבניית בית, מזרונים לגילגולים, כדורים, חרוזים גדולים להשחלה. תנסי לשאול מה הם עושים בגן ותעשי את זה גם בבית. הם לא משתעממים מלעשות את אותו דבר יום אחרי יום אז לא לדאוג לשעמם אותה. לראות דיסקים מתאימים, זה לא מילה גסה, במינון כמובן.
אחד הדברים הקשים זה התארגנות מנטלית: הזמן שלך הוא שלה. זה לא כמו החופשות לפני שהיו הילדים. בכל זאת אני זוכרת שבסך הכל ממש נהניתי להיות איתם ותמיד היה לי חבל שהחופשות נגמרו. חוץ מהבכי מעצבים יש גם המון חיוכים וצחוקים וחיבוקים ונשיקות.
&nbsp
תקראי שוב, כהכנה, את ספרי חינוך הילדים שאת אוהבת, כדי להכין לך את תפריט התגובות שאת רוצה לנקוט בסיטואציות מסוימות.
&nbsp
בהצלחה!!
 
תודה


היא כבר כמעט מפעילה לבד את המחשב הנייד

&nbsp
מאוד מאוד חם, אנחנו עם מזגן מסביב לשעון מרוב שחם,
רק ב 1830-1900 מתחיל להיות נעים בחוץ, נעשה טיול קצר.
&nbsp
תודה
&nbsp
&nbsp
 

אד י

New member
קשה קשה

זה גיל שאני בכלל לא מתגעגעת אליו.
מה שאני עשיתי בתקופה ההיא זה לתכנן מראש פעילות לכל בוקר.
זה יכול להיות גן שעשועים וזה יכול להיות סבתא או חברים או ים או בריכה במרפסת.
העיקר שיש תוכנית לכל בוקר.
במטרה לשמר את השגרה של התעוררות ואז יציאה מהבית, וגם כדי שיהיה שנ"צ איכותי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
צודקת... חשבתי על זה הבוקר...

הבעיה שיש חלון זמן מאוד קצר בבוקר שעוד אפשר להיות בו בחוץ,
משמונה בבוקר כבר גיהינום של חום.
(אין ים בסביבה, או סבא וסבתא... גרים רחוק).
&nbsp
&nbsp
 
טיילנו בחוץ והיא צורחת, למה??

עולה למגלשה, צורחת, מתגלשת, צורחת,
קיבלה מכה - בוכה עם סיבה

בסוף לקחתי אותה הביתה, לא נעים הבכי הזה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

אד י

New member
כאמור לא מתגעגעת בכלל

גיל קשה.
&nbsp
תנסי להביא מגוון של עיסוקים: בועות סבון, כדור, גיריי מדרכה, אוכל כייפי. משהו בטוח יצליח להפסיק את הקיטורים.
הבת שלי אהבה נדנדה, זה תמיד שימח אותה.
&nbsp
 
נדנדות זה באמת כיף, אולי נתחיל ללכת לגנים רחוקים יותר

ונמצא בהם קצת יותר עניין. מעניין הפארק החדש שפתחו בבאר שבע..
&nbsp
גירים זה מגניב!
רעיון
 

אד י

New member
בוודאי לגנים רחוקים

במיוחד בחופשה.
בגיל הזה פארק בשכונה אחרת הוא אטרקציה מעולה.
&nbsp
 
כן.. שווה ניסיון בהחלט

הבעיה העיקרית היא שחם גל כך בחוץ, מטורף.
ואין לי רכב, מתניידת באוטובוסים.
&nbsp
&nbsp
 

אד י

New member
כן, מטורף מה שקורה בחוץ

אולי באוגוסט יהיה יותר קל.
תנסי לאתר פארק שקרוב לקניון או לחנות גלידה.
כך שתוכלו להימלט מהחום אם יהיה קשה מדיי.
&nbsp
 
אין פה שום דבר נגיש


ועם רפורמת האוטובוסים המהוללת של באר שבע, הנסיעה הכפילה את עצמה
מבחינת זמן ממקום למקום, ועדיין מחכים 20 דקות לאוטובוס...
הופך את הנסיעות לסיוט....
&nbsp
&nbsp
 

אמאנחל

Member
מנהל
מנסה לחשוב

אולי המתקן חם או רטוב מטל? כשהיא צורחת תנסי במקום להתעצבן לעמוד מהצד בשקט ולצפות בתשומת לב, לפעמים עולים רעיונות שלא חשבנו עליהם קודם. (ולפעמים לא
). תנסי להבחין מה טיב הצרחות: כאב, תסכול, פחד, אולי הנאה, אולי היא רוצה שתחזיקי אותה, אולי היא רוצה שתצטרפי אליה, אולי היא רוצה לעשות בעצמה משהו בלי עזרתך? ברגע שהגעתן לגן המשחקים תני לה להוביל, תראי למה היא נמשכת, לכי אחריה. בשבילי זו הייתה הנאה וסקרנות גדולה לראות את העולם מחדש דרך העיניים שלהם. (בלי סלולרי כמובן).
 

אמאנחל

Member
מנהל
בדיוק עכשיו ראיתי את אחת השכנות יורדת למטה עם גיגית

ורובה מים.
 
הגן כל כך אומלל יש בו רק מגלשה אחת

אני נותנת לה להתנהל בכיף שלה, ובאמת שלא תמיד אני מבינה מה מכעיס אותה.
&nbsp
אני עומדת ליד ומסתכלת, עוזרת כשהיא רוצה, מרימה כשהיא רוצה,
נותנת לה לעלות לבד, מצלמת
להצטרף זה קצת בעייתי עם המגלשה הקטנה,
לא מתאים ל

&nbsp
אגב, העצה שלך מעולה באופן כללי, להסתכל ולשים לב, כבר קרה לי שעמדתי לכעוס על משהו ושתקתי לרגע (=נשמתי וספרתי עד מאה) , בדקתי מה היא עושה, ואז הבנתי שהיא מנסה לתקן - נגיד נשפך משהו אז היא רצה להביא מגבת / מגבון ולנקות....
&nbsp
היא באמת ילדונת נהדרת, מתוקה, חכמה וחייכנית...
 

jiminit2

New member
עייפות?

שעות הערב שעות קשות ומתישות ואחרי יום שלם במעון קשה לילדים להכיל עוד גירויים. אצלי לפחות בגיל הזה היינו עושים טיולון קצר בשכונה מסביב לבניין, עולים הביתה ועושים פעילות שקטה כלשהי (משחק על מזרן פעילות, קריאה של סיפור , טלויזיה אם היו בהיפר ורציתי להרגיע). העיקר זמן אישי שלי איתם, מגע של הגוף (לשבת ביחד על הספה מול הטלויזיה או לשכב על מזרן פעילות בסלון כשהם עלי). ורק אחרי שעה כזו כשהיו נרגעים הייתי קמה להכין ארוחת ערב, מקלחות ומיטה.
לגבי הבקרים בחופש - זוכרת את התקופה הזו בחרדה גדולה.. הייתי מתכוננת לקרב שבועות מראש. מבשלת ומקפיאה אוכל, מכינה אטרקציה לכל יום בבוקר (פארק, בריכה, ים, מפגש עם חברות, קניון בלית ברירה) , חוזרת הביתה לשנ"צ ומשם כבר מגלגלת את שאר היום . לי חשוב לשמור על הלו"ז של המעון ועל סדר יום ברור שאדע מה קורה בסופו.. אני עם תאומים ולא יכולתי לשרוד אחרת.
 
בחורף אנחנו מטיילות מהמעון הביתה, זה מעביר יופי עוד שעה

מגיעות ואז התנהלות של ערב,
היתה תקופה שהיה ממש קשה, עד שהבנתי שהיא רעבה, והתחלתי לקחת לה
משהו טעים לאכול - פרי / נשנוש כלשהו / שלוקים קפואים.
&nbsp
עכשיו בקיץ מהמעון באוטובוס ישר הביתה, חם כל כך,
יכול להיות שהיא היתה עייפה אתמול, אבל היא ישנה צהריים עד 1700,
זה קורה רק בשבת... ובשש וחצי יצאנו לטייל. מצד אחד מאוד חם, מצד שני
אני כן רוצה לצאת איתה קצת החוצה ולא להיות כל היום בבית.
&nbsp
תאומים זה בכלל
הישרדות
 

פנגושית

New member
הצעות נוספות

בתוך הבית לקנות מנהרה ואוהל כדורים. הם מאוד אוהבים לזחול בפנים ולצאת והכדורים והאוהל יופי של כיף. אפשר גם לקחת מתלה כביסה ולפרוס עליו סדין, הופך ליופי של "אוהל". אם יש שניים אז בכלל נפלא.
 
למעלה