הרחבת המידע לילדים - התייעצות

talic2

New member
ירדן , אני לא הייתי מדברת על הכסף בגיל צעיר

מניחה שבתך בת 7-6 , לא הייתי מזכירה את הכסף וכמובן שבגיל יותר מבוגר מספרת הכל . צריך לטפטף את האמת בהתאם לגילם , אבל לא לגרום לכאב חזק מדי . אפשר להגיד שעברת טיפולים בבית חולים בשביל להיכנס להריון ואת הזרע קיבלת מאיש שהוא התורם שלכם אבל בזה נגמר תפקידו . תחשבי על הפער שהיא מרגישה בין אבא של חברה שמגדל אותה לאיש שמכר את האבהות שלו , שהוא במקרה אביה הביולוגי . לנו זה יותר פשוט , להם לא . יש להם קרבה ביולוגית לתורם . צריך בעדינות . אמרה איזה פסיכולוגית שצריך להכיל את הכעס שלהם .
 
אני ועוד איך מדברת על כסף ומגיל אפס.

והשאלה שלו באחד הימים - כמה תרומת הזרע עלתה לי.
כשאמרתי לו שהוא עלה ממש זול ובסך הכל שלוש פעמים
הוא ביקש את ה- הפרש של הכסף שהייתי אמורה להשקיע:)

לא לגרום לכאב חזק מדי?
מי אמר שכואב ולמה ומדוע?
ומה פתאום?
לא מבינה על מה את מדברת.
ויותר חמור מכך - אם תשוחחי עם הילדים בחשש
ובלנסות שלא לגרום להם צער ויגון קודר
התוצאה תהיה אסון.
ואז לפסיכולגים תהיה המון עבודה.

האירה את עיני אם יחידנית אחרת.
הם בסך הכל שואלים שאלות.
רוב הילדים הם עם אימא ואבא.
זה הכל.
הסבר מקיף ונטול פחדים וחרדות.
 

yarden43211

New member
היה לי חשוב שתבין שהתורם קיבל משהוא חומרי.

לגבי הוא לא אבא, הוא לא רצה אותה, הוא רצה אולי את התרומה ואלי את הכסף אנחנו לא יודעים,היה חשוב לי שהיא תבין שהתורם קיבל משהוא חומרי ולא עשה את זה מתוך אהבה לילדה שלו.
הבת שלי עוד מעט בת 9 , אחרי העסוק הרחב בנושא בגליים יותר צעירים, הנושא היום רחוק מימנה, היא עסוקה בחברים שלה, בתניס באוריגמי ועוד הרבה דברים שמעסיקים אותה.
בגיל4 וחצי צפיתי בילדה משחקת עם חברה ואבנתי שהיא מתחילה לאבין לא נכון את המציאות, היא חושבת שכל הילדים נוצרים מזרע שנותנים להם בבית חולים, וכדי שלא יתחיל להבנות לה הבנה מעובטת היתחלתי ביוזמתי לאסביר יותר.
זה לא היה לה פשוט, אבל היא חפרה בנושא אבינה אותו לעומק והיפסיקה להתעסק אתו, זאת אומרת שהיא פנויה נפשית להתעסק בנושאים אחרים של העולם הגדול.
 
אני מרחיבה מגילאי בית ספר ואילך

בהדרגה, לא "כל האמת בפנים", אבל כן נותנת להן לעבד את העובדות בצורה ספירלית.
אני יוזמת משני טעמים: האחד הוא שבעיניי קל יותר להכיר את הסיפור לפני גיל ההתבגרות, שאז הדברים הרבה יותר רגישים, מביכים וההורמונים מציפים. כשהסיפור הוא חלק ממך מהילדות, ואין הפתעות מרעישות, אני חושבת שהוא יושב טוב יותר, כדבר מאוד טבעי.
והסיבה השנייה היא הניסיון שלי שזה שלא שואלים לא אומר שזה לא מעניין אותן, שהן לא נשאלות על ידי אחרים, או מפליגות במחשבות בלילה. ראיתי כבר כמה פעמים שניסו להגן עליי ולא לשאול דברים שחשבו שיפריעו לי.
והמסר שלי הפוך: אל תגנו עליי, אני לא מתפרקת משאלות, כמו שאני לא חושבת שאתן תתפרקו מהמידע. אני מנסה להיות קולית, אבל גם אם יש מקומות פחות נוחים, עצם הדיאלוג והמסר הברור שתמיד תמיד אפשר לדבר על הכול - שווים לי המון.
 
תודה רבה!

מכיוון שהילדים יודעים כמו שאמרתי מגיל 0 את השתלשלות הסיפור וכבר יודעים את עיקרי הנושא של איך באים ילדים לעולם, נראה לי שאגיד להם שאם יש להם שאלות פשוט שישאלו כל מה שהם רוצים ואני אענה. נתחיל מזה:) תודה:)
 
למעלה