איך מתמודדים עם אימא

DM fan

New member
איך מתמודדים עם אימא

יש לי ילדה אחת בת שלוש, ואני רוצה בקרוב מאוד להתחיל תהליך לילד שני.
אימא שלי מאוד מתנגדת ומביעה את התנגדותה בכל הזדמנות, זה מאוד מעיק עליי, מצד אחד היא מאוד עוזרת ומעורבת , אבל מצד שני, מספיק שאגיד שאני עייפה כדיי שהיא תגיד "איך את בכלל חושבת על ילד נוסף"
זה גורם להמון חיכוכים ובכלל גורם לי להתרחק...
 

אמאנחל

Member
מנהל
אם את לא תלויה בה כלכלית - תתעלמי.

היא דואגת לך, זו הדרך שלה לרצות בטובתך. אולי היא גם משדרת לך שהעומס עליה גדול, והיא חוששת מהעומס עליה בעתיד. תנסי להרגיע אותה שאת יכולה למצוא עזרה בתשלום, והיא תעזור רק כשתרצה.
 

DM fan

New member
אני לא תלויה כלכלית

אני גרה בדירה משלי, והעזרה העיקרית שלה זה בלהחזיר את הילדה מהמעון 3 פעמים בשבוע, בזמן האחרון הודעתי לה שאין לי עוד צורך ב3 פעמים ואפשר לרדת לפעמיים. ואמרתי לה שאקח עזרה בתשלום אם אצטרך, וגם ההפרש שיהיה לי בין הילדים יהיה לא קטן בין 4-5 שנים. ויש לה רק את הבת שלי בתור נכדה... אז אני באמת לא מבינה מה הקטע שלה...היא טוענת שהיא דואגת לי שיהיה לי נורא קשה ואיך אני אסתדר ושיש יותר בחיים מאשר ילדים וטיטולים.
בכל מקרה זה מאוד לא נעים ...כבר היו לנו כמה שיחות וכולן לא נגמרו טוב, אני מעדיפה לא לדבר איתה על זה יותר, אלא פשוט להנחית את זה עליה כשזה יהיה רלוונטי.
 
היא פולניה ? :)

אם כן (ו"פולניה" זאת הגדרה גנרית) - הייתי מאמצת גישה פולנית.
זה בעיקר בשביל הילדה, לא בשבילך. אין לה אבא <פרצוף אמפתי>, יש לה משפחה קטנה, ומה יהיה בעוד עשרים שנה? היא תישאר כמעט לבד בעולם (טוב, 30 שנה גם טוב), היא לא תחווה יחסי אחאות, לא יהיה עוד מישהו שיישא אתה בנטל של הטיפול באימא מזדקנת. זה לא פיר. את לא צעירה, והיא תזדקק למישהו נוסף, שלא הכול ייפול עליה.
גם בהיבט הפסיכולוגי מצב שבו נשארות רק אימא ובת, בלי אבא, בלי אח נוסף, מערכת יחסים דיאדית - זה מצב מאוד לא רצוי, וכל הפסיכולוגים מדברים על בעייתיות גדולה.
אז לא שאת משתוקקת לעבור את הכול מחדש, וברור לך לגמרי שלא יהיה קל, אבל זאת הדקה התשעים להעניק לילדה (שבטוח אהובה עליה מאוד) את המתנה הגדולה ביותר שהיא יכולה לקבל. בשבילה, לא בשבילך.
תדגישי כמובן שברור לך שהיא לא יכולה להתגייס יותר ממה שהיא עושה עכשיו, שזה מעל ומעבר גם כך, אבל לשם כך נערכת כלכלית למצב.
בפולניה היי פולניה. אם "תסבלי" ו"תקריבי" תהיה התגייסות רבה יותר.
ואם זה לא יעבוד - תעזבי. תעשי מה שטוב לך, וזהו.
 

DM fan

New member
חחחחח הרגת אותי


כן היא באמת קצת פולנייה בהגדרה הגנרית ...חחחח
לילדה שלי דווקא יש אבא, אבל זה רחוק מלהיות מושלם ... ומה שכתבת על עוד עשרים שנה, נכון גם לגביו , מין הסתם, ואפילו יותר (תוחלת חיים של גברים הרבה יותר נמוכה משל נשים, וגם ככה הוא לא דמות מאוד משמעותית בחייה)
בכל מקרה, תודה על התגובה, הצחקת אותי !! וזה חיובי ביותר
 

DM fan

New member
למען הסר ספק

את הילד השני אני מתכוונת לעשות לבד
 

yifatall

New member
גם לי היה מקרה דומה

ואימא שלי התנגדה מאוד גם לראשונה וגם לשני. אבל אחרי שנולדו היא אוהבת אותם מאוד. לדעתי יותר מכל 20 הנכדים שלה. אגב ,גם אני לא צריכה ממש עזרה ,האהבה של סבא וסבתא מספיקה לי
 
אולי

לשבת לשיחה פתוחה וגלויה, בה כל אחת תשתף במחשבות שלה, בפחדים שלה, בחששות שלה וכו', וככה תבינו יותר טוב אחת את השניה.
סביר להניח שזה בא מדאגה (כלפיך או כלפיה, אם יתווסף לה עומס נוסף?) ולכן אני מניחה שאם תדברו תוכלו למצוא פתרון.

בכל מקרה ברור שאלה החיים שלך ואת האמא ומגדלת את הילדים, אז מקווה שתפעלי לפי מה שאומר לך הלב
.

וגם אני מקווה שכבר יהיה ילד/ה נוספ/ת אז גם אמא שלך תפתח את הלב ובסופו של דבר תתאהב ותסייע לך ותשכח בכלל את מה שהיא אמרה לך בתקופה הזו.
 

פנגושית

New member
לפי הדברים שכתבת אני לא רואה שום סיבה

שאת צריכה להתייעץ עם אמא שלך. אין ספק שההתנגדות שלה נובעת מפחד מהלא נודע ואיך תסתדרי לבד. מאחר וזהמטריד אותה ולא אותך, אני חושבת שאת צריכה ללכת לתהליך בעיניים פקוחות וברגל איתנה. אני משוכנעת שכשיגיע הרגע שבו יהייה ילד/ה נוסף/ת גם אמא שלך תראה את הדברים אחרת.

אני יודעת שהייתה איתי בעבודה קולגה שמאוד התנגדה לכך שהבת שלה תלך להורות מבחירה ומתרומה מכל הסיבות שבעולם וברגע שהילד נולד היא הפכה לסבתא משוגעת והיום כבר סבתא משוגעת לשניים.

נכון שזה כיף שהתהליך מלווה בתמיכה של הקרובים לנו, אבל, תניחי לזה, את צריכה היום את כל האנרגיה החיובית שלך להשקיע ביצירה הכי גדולה ביקום.
מאחלת לך הצלחה ומחזקת אותך.
 

מרגנית2

New member
פנגושית אני אוהבת לקרא את דברייך החכמים

אולי אנסה להוציא תעודת הוראה...
מיואשת מהאקדמיה..
 
למעלה