מישהי מכן גידלה פעם ארנב? זה צפוי להיות קשה עם שני ילדים?

אמבי

New member
מישהי מכן גידלה פעם ארנב? זה צפוי להיות קשה עם שני ילדים?

מסרתי היום למשפחה מאמצת גור חתולים שהצלתי, אך לא רציתי לגדל. הבן שלי היה עצוב והבטחתי שנגדל ארנב או שרקנים, שהוא אמר שהוא אוהב יותר.
מישהי גידלה ארנבים (כנראה ששזה מה שבחרנו) ויכולה להגיד איך זה צפוי להשפיע על חיי?
 

אד י

New member
אני לא מתחברת לקונספט

ולצערי מגדלת אוגר..
כי אמרו לי שזה שטויות והם חמודים....
אז לא, אם את לא ממש אוהבת חיות, זה לא חמוד, זה מעצבן.
זה לא כלב שאוהב אותך בחזרה .
זו חיה שצריך לנקות לה, להאכיל אותה, לפעמים לקחת לווטרינר.
ובתמורה אפשר ללטף אותה.
הבת שלי גדולה משלך ועדיין לא מסוגלת להיות אחראית על האוגר שלה.
אז לא ממליצה.
אולי בגילאי 12+ כשהם באמת יכולים להיות אחראים בעצמם הייתי שוקלת.
 

אמבי

New member
מכרסמים אני דווקא אוהבת אבל המשפט שלך "זה לא חמוד זה מעצבן"

מהדהד אצלי חזק לגבי הגורה שהייתה פה, שכן הייתה חמודה, אבל הייתי מאוד חסרת סבלנות כלפי הדביקות שלה. מספיק שהילדים נדבקים... - כי אני לא בקטע של חתולים.
איך הסתבכתי רק בגלל שרציתי להרגיע גורה מייבבת....
 

a morph

New member
לגבי הדביקות

בהנחה שמדובר בחיה שאפשר ליצור איתה אינטרקציה מנטלית, הדביקות הזאת עשויה להפסיק להפריע מאוד מהר.
אני זוכרת שלפני שנים כשהגיעה אליי הכלבה הראשונה שלי, היה מטריף אותי שהיא הייתה הולכת אחריי לכל מקום.
ממש עוקבת אחריי מחדר לחדר ומסתכלת עליי כל הזמן, זה היה לי כל כך מוזר ולא טבעי ששקלתי למסור אותה.
עכשיו, כמעט 20 שנה אחרי, אני לא מדמיינת את עצמי בלי כלבים וכמה שיותר דביק יותר טוב.
 
אם הוא לא מסתובב חופשי בבית

(וזה אפשרי ...) אז לדעתי זה סתם צער לארנב/אוגר להיות כל היום בכלוב קטן.

עדיף חתול או כלב, או ללכת לראות חיות בטבע (ולא בפינות ליטוף או פינות חי, שגם שם החיות בכלובים ודי מסכנות).
 

אמבי

New member
אוגר יכול להסתובב בבית חופשי?

גם יש לנו גינה ואני יכולה להקצות מקום גדול, אבל לא יודעת אם זה מתאים.
 

a morph

New member
הרבה תחזוקה עם מעט מאוד תמורה

לדעתי עדיף כבר חתול.
אני אישית לגמרי בן אדם של כלבים, אבל כלב דורש השקעה של זמן איכות, אמנם הוא גם מעניק המון בחזרה אבל זה לא מתאים לכולם.
חתולים דורשים תחזוקה מאוד בסיסית - ארגז חול שצריך לנקות, אוכל מים וטיפול וטרינרי לפי הצורך, אבל לא צריך להוציא אותם לטיולים ולהשקיע בחינוך\אילוף\משחקים.
מצד שני חתול כן יעניק תמורה רגשית (לטעמי פחות מכלב אבל זה עניין של העדפה אישית).
ארנבים, אוגרים, צבים, זוחלים, ציפורים ודגים למיניהם בעיניי הם לא זה ולא זה - גם דורשים המון טיפול שוטף וגם אין איתם שום אינטרקציה מנטלית\רגשית.
וגם יש לי איזושהי רתיעה מכליאה של חיות שאינן באמת מבויתות בכלובים ואקווריומים.
 

יהלולים

New member
אוגרת, מתוקה להפליא

יש לנו אוגרת, בבית בלי גינה, וזה נהדר. אני כמובן אחראית על נקיון הכלוב ואוכל. בהתחלה זה הסריח, אבל אחרי שהכרתי את המצע סופג הריחות ( cats best) בשילוב עם נסורת - הצלחתי להגיע למצב של החלפה פעם בשבוע. מעבר לזה - זה כלום עבודה, ועונג צרוף לילדים. (וגם לי).
 

יהלולים

New member
ובנוגע לשאלה המוסרית של כליאה בכלוב -

יש עם זה בעייה. אבל לדעתי, על מנת לחנך ילדים לכיבוד של חיות, הם צריכים לבוא במגע איתן. וזה אומר לטפל, לדאוג ולכבד את רצונן. אצלינו, למשל, לא מוציאים את האוגרת אם היא בתוך הבית שלה. אפשר לקרוא לה, לפתות אותה עם אוכל, ורק אם היא יוצאת ביוזמתה - אפשר להרים אותה ולשחק איתה. אזור להרים אותה כשהכיסים שלה מלאים באוכל, למשל. מכייון שאוגרים הם פעילי לילה, יש רק כשעה חפיפה בין שעות הפעילות של הילדים, לאלו של האוגרת. בשעה החופפת - האוגרת יוצאת לטייל בבית הבובות, ונראה שאוהבת את זה. (תמיד יש לה את האופציה שלא לצאת מהבית כשקוראים לה - אבל היא כן יוצאת לרוב).
כן, לא נעים לכלוא חיות בכלוב. זו התלבטות שאני לא שלמה איתה, אבל נראה לי שהערך החינוכי והתמורה הרגשית כן גדולים.
 

אמבי

New member
מה הכיף, אם יש רק שעה חפיפה בשעות הערות של הילדים והאוגרת?

 

אד י

New member
גם ככה זו לא חיה שיכולה להחזיק

קשב של ילד ליותר מ 30 דקות גג.
&nbsp
האוגר שלנו היה מעניין כשהוא היה חדש, משהו כמו חודש . מאז הוא חיי עוד שנתיים וחצי בלי שהילדה אפילו יודעת אם הוא חי או לא.....
&nbsp
מיותר לגמרי !!!
כמו שכתבו לפניי זו לא חיה שמתחברים אליה רגשית.
&nbsp
לחתול וכלב כן מתחברים. יש לנו גם חתולה שהילדה הרבה יותר קשורה אליה.
דרך אגב, גם חתולה זה הרבה עבודה לטעמי.....
אבל אני מודעת לכך שזה עניין אישי. ויש אנשים שאוהבים חיות שעבורם לנקות פעם-פעמיים בשבוע ולתת אוכל ומים כל יום,זה ממש אפס התעסקות.
עבורי זה מעיק.
&nbsp
 

יהלולים

New member
שעה ביום זה אידאלי

מכייון שזו השעה המצויינת שאחרי האמבטיה וארוחת הערב, ואוגרים הם חיות עדינות שלא כדאי שיתעסקו איתם מעבר לשעה ביום. בגלל שהפאן מוגבל לשעה, (וגם זה לא בכל יום - לפעמים לא יוצא להם לשחק עם האוגרת) - העניין בה נשמר כבר שמונה חודשים. זה בא במנות קטנות, ולכן שומר על טריות בכל פעם. הילדים שלי בני ארבע ושש, הם קטנים, ולמרות שיש לנו כלב, עם האוגרת זה שונה - הכלב שייך יותר לי, הוא אמנם מתמסר להם, אבל לא עד הסוף. בתחושה שלהם, האוגרת שייכת לגמרי להם. אגב, מים באים מבקבוק ומוחלפים רק פעם בשבוע, ואוכל - פעמיים בשבוע. (מלבד ירקות שהם במעמד של חטיפים אופציונאליים שהילדים נותנים לה).
אני חושבת שקנה המידה הוא לא כמה משחקים עם חיית המחמד, אלא איך הילדים תופסים אותה - ואצלנו היא נתפסת כאישיות עם שם, הם מאוד אוהבים אותה, היא מצחיקה אותם, והם בונים עבורה מבנים בתוך בית הבובות שלהם. האוגרת נראית מרוצה. לגבי הסתובבות חופשית בבית - יש כדור שקוף מיוחד שאפשר להכניס לתוכו את האוגר, והוא יכול לרוץ בתוכו בבית. אבל הדעות חלוקות אם האוגר נהנה מזה. עדיין לא קניתי כזה.
 
ארנבים


אנחנו אימצנו פעם זוג ארנבים, ולא הייתי רוצה לחזור על זה.
בהתחלה הם היו גורי פרווה רכים ומקסימים, אך מהר מאד הם גדלו,
ואז די עצוב לראות אותם בכלוב
(ואת זה אני אומרת ממרומי כלוב גדול ומרווח שהיה לנו בחצר).
לתת להם להסתובב בבית אפשר, אבל אחרי ההתרגשות הראשונית לא רציתי,
עושים צרכים ומלכלכים בכל מקום וככל שהם גדלים ממש קשה לתפוס אותם.
קראתי איפשהו ברשת שארנבים לא באמת נהנים מזה שבני אדם נוגעים בהם,
הם רק מתרגלים לזה. אצלינו עברה תקופה מסויימת בלי מגע והם נעשו תוקפנים.
ובכלל, אני לא הרגשתי שום קרבה אליהם, כמו שאפשר עם כלב. סתם ריחמתי עליהם.
בסופו של דבר הם נדבקו במחלה ונפטרו.
מבאס.
 

מרגנית2

New member
קניתי לילד מזון לציפורים. שקית 40 שח.

אנחנו נאכיל את הציפורים על העץ. פחות אכזרי. יש פה עורבים דרורים וגם תוכי אחד! הכל על העץ שמולי.
כלב בעלת הדירה לא מרשה ...
חתולים יש למטה..
 
רעיון מעולה !

גם אני חשבתי לעשות עם הבן פינת האכלה לציפורים בחצר
ושכחתי מזה.
עכשיו שאת מזכירה לי כנראה שהגיע הזמן לבצע !
 
גם שלי הציל גור חתולים קטן קטן

והוא היה מספיק חכם כדי לרוץ לשכנה שאוהבת חתולים והיא באמת הצילה את חייו. מאז הילד שלי היה מאוהב בחתול הזה.
באמת היה קשר יוצא דופן בין שניהם.
הילד ביקש לאמץ אותו. סירבתי. היה עצוב. אבל עבר לו.

גם כשאמר - אימא! אין לי אבא. אין לי סבתא, וגם אין סבא
אפשר כלב? :))
ואני כמעט ואכלתי אותו חי:)
ובכל זאת, אמרתי לו שאני לא אוהבת בעלי חיים.
ובטח לא אצלי בבית.

אבל כן, חינכתי אותו לאהבת בעלי חיים.
הוא מצא אותי נותנת פירורים לציפורים
ולנמלים גם קצת. מאז שהיה תינוק.
והוא שמע אותי מבקשת מבעלי כלבים ללטף את הכלבים שלהם.
ותמיד נענינו בחיוב.
בדרך כלל, בעלי כלבים נחמדים והילד היה מלטף כל כלב שעבר.
ועברתי את הגבול של עצמי כשהסכמתי לשמור על כלב שבוע.
באמת כלב חביב אבל לא היה חביב ממנו כשלקחו אותו מאיתנו.

כמו כן, הוא הלך לחוג כשהיה בן ארבע - הוטרינר הצעיר.
ושם הוא ליטף אוגר שנה שלמה.
לדעתי המדריך הצעיר לא מצא אוגר והביא עכברוש:)
בקיצור, ליטף משהו זז.

הוא אימץ חתול רחוב והתחייב לקנות לו אוכל. ממש!
חמש שנים דאגתי לגי'נגי' לאוכל.
שנאתי כל דקה.
ומעולם לא קרה שהחתול נשאר בלי אוכל.
התחייבות מהגיהנום.
כשהוא מת ובזקנה ממש ממש טובה - לא היתה מאושרת ממני.

אה, היה גם דג.
כשהילד היה בן שלוש חברה החליטה שאנחנו
צריכים חיות. היא כבר לא חברה שלי.
לכו ותנקו את הקופסה שלו - איכס.
ואסור לתת יותר מדי אוכל. ופחות מדי הוא ימות.
לא תמיד זכרתי אם הוא אכל.
ומהפחד שאולי הוא רעב ... בקיצור, הוא היה שבע מאוד.
טוב, גם הוא הלך לעולמו . למרות שהשתדלתי נורא להנעים לו את החיים.
באמת. הייתי נוקשת לו ועושה לו קוקו.
וכשהוא מת - זרקתי אותו לשירותים.
כך חשבתי שנוהגים.
אז לא!
הילד בכה נורא. ממש מירר בבכי שעה ארוכה ומיאן להתנחם.
והייתי צריכה לעמוד ליד השירותים ולצעוק לדג :
"להתראות נמו
היה נעים לארח אותך.
תשחה עם חבריך אל תוך הים הכחול.."
הייתי המומה מהסיפורים של עצמי.
נו, לא אוהבת סיפורים מטופשים לילדים.
עד הפעם הזו.

מה שכן - לבטח יהיה לילד כשיהיה ברשות עצמו כלב.
משאת לבו ונפשו.
ורק שלא יביא אותו אלי כשיסע.
ואני לא יודעת למה - אבל לפעמים אני רואה את עצמי
בזקנתי מטיילת עם הכלב שלו:)
 

מרגנית2

New member
אהבתי את הפואמה הקינה שלך :)

אצלנו עוד לא נפתחה השקית של האוכל לציפורים כי יש חבר והוא יותר חשוב.
האכלתי את החבר - ארוחת מלכים עם חמש מנות. רחצתי כלים... מה לעשות...
ועכשיו עושה כביסה דחופה...

חשבתי בערב לנסוע לחיפה... אבל לא נראה לי שאצליח לזוז. מכבסת תולה מבשלת. מנקה וגם רוצה לעלות על רכבת לחיפה... יותר מדי...

יש כנס בחיפה מאד מענין על אדריכלות נוף עם ראשי העיר... טוב נו.. מכבסת תולה :)
 
אצלי יש חוק. הכל נדחה אם יש משהו מעניין אחר

כנס יותר חשוב מכל דבר אחר.
ולפגוש אנשים מעניינים ולצאת מהשגרה.
ולצאת ולחזור. והעיקר ללכת .
אני לא דוחה שעות של "אושר"
לעולם לא אדחה בילוי של קפה עם חברה, למשל
בגלל כביסה וכלים.
את מאמצת את הרעיון? :)
 

אמבי

New member
את משעשעת
הזדהיתי... לא אוהבת במיוחד חיות אך מתמסרת

לגמרי לטיפול. לכן אני מוכנה מכרסמים. כי הם חמודים בעיניי ונראה לי שלא אהיה ממורמרת ועצבנית על הצורך לטפל בהם כפי שקרה עם הגורה.
 
למעלה