שני הסבים שלי ניצולי שואה
גם הסבתא, רק היא נפטרה מזמן
שניהם חיים. אחד בן 90 עוד חודש ולפני חודש קבר את בנו, אבא שלי.
כמה שהיה לנו קשה עם המוות הפתאומי הזה, לראות אותו ככה צורח שלא בשביל זה הוא שרד את השואה, קרע וממשיך לקרוע לנו את הלב. כ"כ נורא לקבור בן בגיל 90.
 
הסבא השני בן 97. ביום שקמנו משבעה נפל ושבר את עצם האגן. אמא שלי מתרוצצת בין עבודה ובתי חולים ואין לה זמן לשקוע באבל הפרטי שלה.
 
שניהם היו מאלה שמדברים על השואה שמספרים את סיפורם לכל מי שרק רוצה לשמוע. את שניהם צילמו ותיעדו ביד ושם.
צריך לזכור ולדבר על זה ולא לשכוח כי עוד מעט לא ישאר מי שיוכל לספר על זה ממקור ראשון.