לחיות בלי רכב..

[גלינהבלנקה]

רכב זה מטחנת כסף... אם את לא מממש חייבת

להתנהלות יומיומית, והבעייה היא בעיקר בסופשים, עדיף לשכור.
כלכלית זה הרבה יותר משתלם. אולי מעט פחות ספונטני, אבל עם ילדים ממילא קצת פחות ספונטניים, לא?
אפשר לעשות סקר שוק חד פעמי לבדוק כמה עולה רכב לשישי-שבת ולבחור את מה שהכי נוח ומשתלם.
באופן אישי לא ממליצה על קאר טו גו, אבל אולי דווקא יתאים לך.
ואולי אחרי שתכשכירי כמה פעמים ההורים שלך יראו שאפשר לסמוך עליך וישנו את דעתם....

 

[אמאנחל]

משהו לשקול

אולי לא בכל העונות. יש אפשרות לצאת בשישי עם תחבורה ציבורית. לישון, אפילו באוהל בשמורת טבע. אולי אכסניות נוער? לטייל בשבת באזור הלינה. ולחזור בתחבורה ציבורית. לא ניסיתי בעצמי אף פעם. רק מעלה רעיון תאורטי.
יש גם טיולים מאורגנים באוטובוסים של עיריות ומתנסים. אני לא בקיאה בפרטים.

 

[מרגנית2]

קשה אבל לא בלתי אפשרי

אמי היתה גרה בתל אביב. כדי לבקר אותה עם רכב הייתי צריכה לשלם דלק וחניה ואחזקת רכב. וביטוח. וקנסות. וגרירות.
בסופו של דבר הייתי מגיעה עם התינוק באוטובוס. או ברכבת. הולכת ברגל עם העגלה חצי שעה. ומגיעה לאמא שלי.
מאז שאמי נפטרה כמעט לא הייתי בתל אביב. בטח שלא נהגתי בתל אביב. מונית שרות מירושלים לתחנה מרכזית. משם קו 4. ואני בים.
זה בשבתות. ביום רגיל זה פשוט יותר. יש רכבת. הכל עובד. בירושלים רכבת קלה. אחר כך אוטובוס. הילד ישן עלי. בתל אביב הוא מתאמן בהליכה... (קשיים מוטוריים) ובא לציון גואל..

 

[jiminit2]

נראה לי שבמקרה שלכם

לא הייתי רצה לקנות רכב. במיוחד כי את גרב בתל אביב ורוב הזמן הרכב יעמוד (לפי התיאור שלך). הייתי מנסה תחיל הלשכור רכב לסופ"שים על בסיס תכנון מוקדם. כשאת יודעת שאת מתכוונת לצאת מהעיר תשכרי רכב ב קאר טו גו או בכל חברת שכירויות. יש להן דילים לא רעים בכלל. תראי אם זה עונה על הצורך שלך ואם עדיין לא אז ממליתה לקנות רכב דרך חברות הליסינג . או יד שלניה שיהיה בבעלותך המלאה או לקנות בליסינג פרטי - את נותנת סכום ראשוני לפי יכולתך ומשלמת את היתרה בתשלומים חודשיים.

 

[a morph]

מצטרפת לקודמותיי בעניין ההשכרה

אם הבעיה בעיקר בסופ"ש וביום יום את מסתדרת בלי, ואולי אפילו עדיף בלי בת"א בגלל הפקקים והחניה, אז עדיף לשכור כשחייבים.
רכב זה המון הוצאות אחזקה, אפילו כשהוא חדש, ואם ההכנסה לא גבוהה ואפשר להסתדר בלי - עדיף בלי.
אני לא יכולה בלי כי מקום מגוריי מרוחק מהעבודה וגם הוריי הלא צעירים בעליל תלויים בי, אבל לו הייתי יכולה הייתי מוותרת על אחזקת רכב בשמחה, גם אם זה נותן המון חופש.

 

[שמש שלנו]

את מרגישה חרא בלי קשר לרכב - זה סתם מקום שהכל מתנקז אליו

אולי היחס של הורים שלך אלייך
אולי המחשבה שאם היה רכב הכל היה מושלם.

אני עם תאומים קטנים בלי רכב. גם בעיר גדולה במרכז.
וחשבתי על רכב אחרי הרבה זמן שהתבאסתי מזה שאין לי וכמה קשה לנו וכמה אנחנו מוגבלים וכו'.
אחרי שישבתי וחישבתי עלויות של רכב, ואיך ז ה יהיה ליסוע לכל מינימקומות ולשלם דלק וחנייה ולהסתדר עם שני תינוקות קשורים מאחור, ולשלם ביטוחים וכמובן על הרכב- פתאום המצב שלי הנוכחי נראה לא רע בכלל.
התחלתי ליסוע יותר באוטובוסים (ואני עם עגלת תאומים שזה הרבה פחות קל מעגלת יחיד או פעוט מתהלך).

בקיצור, תראי את החוסר ברכב כיתרון שאין לך מזללת כסף, וכשבא לך את שוכרת להנאתכם.
ולא חייבים לצאת כל סופש למקומות מרוחקים, תנצלי את הגיל המקסים הזה שכל חיפושית בגינה עושה להם טוב. תגווני בגינות, תגווני בקניונים, תחפשי להתחבר קצת יותר לאמהות מהגן, תתקרבי למשפחה שלה כן יש אוטו. תארגני סיבות למסיבה, למשל פיקניק ביער... לכבוד סיום הגן, או לכבוד האביב, תתכנני עם ההורים פיקניק כזה שכולם נוסעים לחגוג.
ועיצה חמה- שחררי ציפיות מהורים שלך בנוג ע לרכב. הם לא חייבים לך כלום. הם מספיק עוזרים לך. לפעמים מאבדים את הגבול בעניינים כאלה. להם יש את הקטע שלהם עם האוטו, זה לא קשור אלייך וזו זכותם, פשוט אל תיתפסי לזה כי זה מה שעושה לך את התחושות הקשות ופחות האין רכב, לפחות ממה שזה נשמע.

 

[מקסימה1]

לשמש שלנו

קראתי את מה שכתבת.. ותודה על הרעיונות.
אני פשוט במקום שנמאס לי להיות תלויה באחרים. מבאס אותי שהילד שלי רואה את כולם נוהגים ורק את אימא שלו על אופניים.. אני מניחה שכרגע אדחה קניה של רכב כי קיץ ואפשר לנסוע להרבה מקומות באופניים חשמליות.. וקצת לדחות את עיניין הטיולים מבחינת הגיל שלו אבל אני אהיה חייבת בסופו של דבר לקנות לי רכב. ומה שהציעו פה אגב (הקיה פקאנטו) , קצת יקר .
ו... נכון אני בהחלט מרגישה חרא בלי קשר..

 

[מרגנית2]

מקסימה יקרה

אמא על אופניים זה החלום של הילד שלי. כשילדתי אותו הייתי אמורה לעבור ניתוח ברכיים ומאז לא רכבתי.
ראיתי בתל אביב תלת אופן עם מקום לילד בסלסלה. בקצה אבן גבירול יש חנות אופניים של ילדותי. שם אפשר למצוא הכל. זה בפינת מרמורק.
לילד זו החויה הגדולה בעולם. העולם שלו קטן. הוא רואה אותך ומאושר מזה.
לגור בתל אביב זה חלום של כל מי שאני מכירה.
רובם לא יכולים להרשות לעצמם.

תעשי משהו טוב בשביל עצמך. משהו שנעים לך. שולחת לך את הטלפון שלי במסר.
חיבוק מכאן

 

[אמבי]

אולי תחלקי רכב עם משפחה שומרת שבת?

 

[shilatplus4]

משפחה שומרת שבת לא תחלוק רכב בשבת,

כי לעשות שימוש עצמי או לתת לחבר את הרכב בשבת - זה היינו הך מבחינה דתית.

 

[אמבי]

חשבתי שאולי כך אחרי שכבר כתבתי.. אבל אולי לחלוק רכב עם מישהו

באיזשהו אופן אחר זו יכולה להיות אופציה.

 

[3מרגו]

לפחות יש לך רשיון

אני,כשהחלטתי על ילד "משלי" (כלומר,שני) הלכתי לעשות.בכוח.נגד הרצון.ולפני שקניתי ב-5 או 50 או 150 אלף-הוצאתי 25 אלף על רשיון.אז תמיד יכול להיות יותר גרוע.
אחרי שנס קרה וקיבלתי קניתי רכב ראשון בהריון.גם לא הבנתי כלום ובזמנו הגעתי לתובנה שצריך קטן,אוטומט(כי לא הצלחתי ברגיל) והגה כוח.לא היו אפשרויות זולות.פינקתי את עצמי ביד 2 17 אלף מה שעמד בתנאים.
אחרי שזה שהיה בסדר יחסית הלך בתאונה כבר לא קניתי בסכום כה מוגזם(אז ברור שאני לא מתקרבת לשום פיקנטו) ואחרי שהחלפתי עבודה שלא היה רכב צמוד הוצאתי רק 7500.
מכיוון שזה משהו נוראי פעם הבאה יהיה בשלוש...
מעדיפה להשקיע בנסיעות חו"ל ולא רכב...
אבל אין חיים בלי.אחרי שנולד ילד "שלי"-אין.