פינת הקיטורים לשרותכן

[אמאנחל]

פינת הקיטורים לשרותכן

 

[מרגנית2]

חצי קיטור

הבכורה שלי בזמן האחרון מחפשת את עצמה.. כל ביקור שלה עולים הטונים לגבי רעיונות שיש לה לגבי מה לעשות בחיים. לפני שבוע לחצה עלי שאתחיל לפעול בענין דרכון זר... כי היא רוצה ללמוד בחו"ל... נבהלתי התכווצתי.. ואמרתי בסדר. בלב החלטתי לא לעשות דבר.
&nbsp
היום הנושא היה: כשיהיו לי ילדים לא אתן להם בשר..(ציטוט) והתחיל ויכוח.. אז מצד אחד אני שמחה על חצי המשפט הראשון. שהיא חושבת בכלל על ילדים. על בן זוג לא מדברים אצלנו. מצד שני אני כבר מודאגת מתזונתם של נכדיי העתידיים .. בסוף הביקור היא לקחה ספר על חינוך ילדים.
&nbsp
אה כן כמעט שכחתי היא חזרה בשלום מחו"ל עם המון רעיונות חדשים..

 

[אמאנחל]

"לא משעמם" לך

כל כך לא קל להיות בת עשרים, כשמצד אחד הכל פתוח, ומצד שני הכל כל כך לא ברור עדיין.

 

[אד י]

ילדה משעממת....

לילדה שלי יש הרבה חלקים מדהימים באישיות שלה.
אבל חלק בעייתי במיוחד קשור לחוסר היכולת שלה למצוא עניין בעולם אם אין בן אדם שמייצר עבורה עניין.
ככה היא הייתה מתמיד ושום טכניקה כזאת או אחרת לא שינתה את המצב.
המצב הזה מפריע ביום יום, ויוצר הרבה זמנים של "משעמם לי".
אך יותר מכך הוא ממש קטלני בחופשים. עד לפני שנה, אומנם היה "משעמם לה", אבל הייתי יכולה להפעיל אותה, לקחת אותה לטיולים, לתת לה משימות יצירה, וכו'.
בשנה האחרונה עם הפצעתו של גיל ההתבגרות המוקדם, גם אני בעצמי נכנסתי להגדרה של "משעממת", ורוב הזמן היא לא מעוניינת בכלל להצטרף אליי לפעילויות מכל סוג.
&nbsp
היא יכולה לבלות ימים ארוכים בבית בבהייה במסכים ואם אני לא מרשה מסכים אז היא תבהה במשהו אחר. בכל מקרה היא לא תעשה כלום כולל גם לא תיצור קשר עם חברות. למרות שהיא בהחלט רוצה חברות. ונהנית לפגוש אותן.
אבל אם זה תלוי בה זה לא ייקרה.
&nbsp
אני מוצאת את עצמי מבלה ימים יפים ומקסימים של חופשה בבית עם ילדה משעממת.... במקום לצאת לטייל

&nbsp
אני תוהה אם זה בסדר לצאת לטייל לבד ולהשאיר אותה מול המסכים עם השעמום העצמי שלה....
&nbsp
מצב מדכא

&nbsp

 

[אמאנחל]

נראה לי לגמרי סבבה לצאת בלעדיה לכמה שעות. לפני כמה שבועות אני רציתי לראות חצבים והילדודס לא רצו. אז יצאתי בעצמי. נעדרתי בסך הכל שעתיים, אבל ראיתי חצבים.
&nbsp
לפני כמה וכמה חודשים, בקיץ, אני די "כפיתי" טיול לשמורת הבונים. הם קיטרו כל הדרך, אבל לשמחתי, ברגע שראינו את הכחול המדהים של הים, הם הפסיקו בבת אחת לקטר ונהנו מאוד מהחוויה. לשמחתי הם מאוד אוהבים טבע וטיולים, והם עוד לא עושים "הצגות של קיטורים" כשהם בעצם נהנים. אז אולי "לכפות" יציאה אחת, ובשאר הזמן לתת לה חופש?
&nbsp
כשאת אומרת שכשאין מסכים היא בוהה במשהו אחר, מה זה אומר בדיוק? וכמה זמן זה יכול להמשך? אני בהחלט בעד לתת להם להשתעמם. זה הזמן לחשוב מחשבות, לחלום חלומות, לתכנן תוכניות. בתקווה שסוף יעלה משהו מתוכה שהיא תרצה לעשות.
&nbsp
אצלי, אם השעמום נמשך מספיק זמן, הם יתחילו לבנות בלגו, או לצייר, או אפילו לסדר את הארון. אבל יכול להיות שלבת שלך יש עולם פנימי מספיק עשיר והיא יכולה לבלות בלי פעילות חיצונית, זה לא אומר שלא קורה כלום שם בתוך המוח שלה. ניסית להזמין אותה לספר לך על מה היא חשבה?
&nbsp
בכל אופן, לגמרי הייתי עושה לעצמי פעילויות כיפיות בלעדיה.

 

[אד י]

הלוואי עליי

שתסדר משהו. היא בחיים לא סידרה משהו מורכב כמו ארון.
היא גג אוספת צעצועים שהיא פיזרה. היא לא יודעת לסדר ולא מעוניינת בסדר.
היא גם לא משחקת כשהיא לבד, כמו שכתבתי אין יכולת לעשייה כל שהיא כשהיא לבד.
אם היא לא בוהה במסך, היא קוראת או בוהה בקיר.
גם כשהיא לבד, היא לא תשתמש בטאבלט למשחק או לתקשורת עם חברות. היא רק בוהה בקטעי ווידאו שחברות הראו לה בעבר.
&nbsp
פעם גם אני לקחתי אותה בכוח למקומות אבל ההצלחה של זה היא בערך 50%. יש סכוי שווה שהיא תמשיך לקטר ולהתלונן גם כשנגיע, ואפילו יש סיכוי סביר שהיא לא תסכים בכלל לצאת מהרכב.
היא ילדה עם עקרונות ובכל מה שקשור למערכת היחסים איתי היא נלחמת על הגדרה עצמית איפה שרק אפשר.... מה שאומר שאין שיתוף פעולה בשום דבר שהוא יוזמה שלי ומטרתו הנאה.
&nbsp
מה שכן, אולי אני צריכה להתחיל להגדיר מראש לאן אטייל ולתת לה את האפשרות להשאר בבית או להצטרף.
זה בטח יהיה יותר נעים מהניסיון למצוא משהו שהיא מסכימה אליו כשבעצם היא רק עסוקה בלהמציא משהו שאני לא יכולה לספק כדי ליצור מאבק כוחות.

 

[פנגושית]

השאלה אדי, היא מה מצב הרוח שלה

גם אצלי הבן מעדיף בית. הרבה בית ולבד. מסכים רוב היום אבל גם מעסיק עצמו בדברים אחרים. דוקא היה רוצה שאשחק איתו אבל אין לי סבלנות למשחקים שהוא רוצה. למדתי ללראות שמצב הרוח שלו טוב. הוא רגוע ולא ניכר שחסר לו משהו. כמובן שהיה רוצה לפעמים שנצא לטיולים אבל כשהוא נזכר זה קצת מאוחר. בכל מקרה גם אני אמא משעממת אז זה מסתדר לנו. לפעמים הייתי רוצה להיות קצת פחות משעממת אבל לרוב טוב לי כך..

 

[אמאנחל]

הלוואי עליי שהיו קוראים

אצלנו קוראים ממש מעט מאוד. ורק אם אני מזכירה שיש אופציה כזאת, ולא יותר מעשר דקות ברצף.
&nbsp
לקרוא נשמע לי סבבה. זה גם מה שאני מעדיפה כשיש לי זמן פנוי. וזה לא משעמם לי. ואני יודעת שיכולת הקריאה שלי הייתה מטריפה את ההורים שלי, שדאגו שאין לי מספיק חיי חברה, עד שעזבתי את הבית (בגיל 21). אז "תתכונני".

&nbsp
נשמע שבאמת פשוט תמצאי לך מה שמהנה אותך, ותזמיני אותה. אולי אולי אחרי שהיא תראה שאת באמת יוצאת לבלות ונהנית בלעדיה, לפעמים היא תתרצה ותבוא איתך.

 

[dbee70]

בדיוק מה שחשבתי

אם אראה את בני עם ספר מיד אביט החוצה לחפש את חמורו הלבן של המשיח.
אני עצמי הייתי בת יחידה, כמובן בלי מסכים בתקופתי, והעסקתי עצמי שעות רבות בקריאת ספרים (תולעת ספרים אמיתית), כמו גם בציור וצביעה.
כיום ילדיי משחקים יחד אבל דורשים די הרבה את נוכחותי כקהל צופה וכשנמאס אפילו מהמסכים אז מתקשים להעסיק עצמם לבד.

 

[שמש שלנו]

מנסיוני איפה שיש לחץ - יש התנגדות

נשמע שהיא ילדה גדולה.
במקומך הייתי לגמרי לגמרי משחררת. לא מתוך מטרה שזה ייצור אצלה משהו חיובי, אלא כי זו לגמרי לא נשמעת אחריות שלך לספק לה עניין.

הכי אבסורד שזו בדיוק הבעיה.
במקומך הייתי מבלה, עושה מה שבא לי בנפרד. שואלת שעה שעתיים לפני אם היא גם רוצה להצטרף וזהו.
לא מנס ה להלהיב, לא מנס ה להתאים שום דבר לגילה, ואפילו מתכננת פעילויות שלגמרי לא מתאימות לה ולא בהכרח מנסה לגייס אותה. מהסיבה שהיא פשוט לא רוצה כרגע. אם הי אתגל היוזמה אחרת - אפשר יהיה לשנות אחרת אבל עד אז למה?

את מכירה את זה שגבר במערכת יחסים לא מפסיק לקרקר עד שנמאס לך או שאת לא מתרגשת/נענית לו ודווקא כשהוא מתרחק, פתאום נהיה עניין?
כשיש לחץ - הנטייה היא להתרחק. כך שסביר שזה יעורר אותה גם כשזו לא המטרה.

שנית, זכותה המלאה לבהות, ולא לעשות שום דבר אקטיבי בזמן הפנוי שלה. מי אמר שחייבים לייצר עשייה גם בזמן הפנוי? באמת

 

[חיוכי אהבה]

הילדונת שלך מספיק גדולה כדי להישאר בבית כמה שעות?

אני מבינה שכן...
אז תתכנני לעצמך טיול נחמד / יציאה נחמדה ותזמיני אותה,
אולי כשהיא תבין שאת באמת יוצאת מהבית ולא יושבת בבית בגללה
היא תסכים ותרצה לצאת איתך.
&nbsp
אולי תעשו לכן רשימה של דברים שאפשר לעשות ביחד ותבחרו ממנה בימים של חופש?
&nbsp
אני הייתי קוראת המון בתור ילדה, ברמה של ספר ויותר! ביום, הספרניות היו בוחנות אותי
על הספרים שקראתי כי לא האמינו לי שבאמת קראתי את כל מה שקראתי ביום / שבוע.
&nbsp
אני באמת חושבת שמגיע לך להינות בעצמך, צאי אפילו לקפה בכיף...

&nbsp
&nbsp