איך נולדים ילדים

[דובוני123]

איך נולדים ילדים

אני עובדת בתוך מערכת החינוך בעיקר במתן ייעוץ לצוות החינוכי. שלשום ישבתי אצל מנהת בית-הספר והיא הראתה לי ספר שילדים בכיתה ג' מצאו אצלם בכיתה (כנראה של איזו אמא או איזה אבא שתרמו אותו) והספר נקרא "זה לא סוד" של דפנה שריר (שכתבה גם עוד ספרים בנושאים רגישים כמו לדוגמה הוסת בספרה "איילת מקבלת"). בכל מקרה הילדים הגיעו למנהלת נבוכים (מדובר הרי בילדים בכיתה ג' שכבר יודעים לקרוא) מהתיאורים שבספר וכשהמנהלת קראה אותו, הזדעזעה. הפחד שלה הוא שהילדים ילכו הביתה, יספרו זאת להורים ואלו ירצו לתלות אותה. היא נתנה לי לקרוא ואני חוץ מלחשוב שהספר מאד גלוי לב, פתוח ומתקדם יחסים לשנה בה הוצא לאור - 1987, לא מצאתי בו פגם. הסופרת מתארת את המציאות בלי קשקושים מיורים. סביר להניח שילדים באופן כללי סקרנים וירצו לדעת את כל פרטי הבאתם לעולם. צילמתי כמה עמודים מתןך הספר. מה אתן חושבות?

 

[אד י]

היום החברה הרבה יותר שמרנית וחרדתית

ממה שהייתה בשנות ה 80.
&nbsp
אני מסכימה עם המנהלת, אם הסבר כזה יגיע היום להורים לילדי כיתה ג׳, יהיה באלגן.
הרגישות לנושא גבוהה, והתקשורת בין ההורים מיידית ובתפוצת כל העולם (ווטסאפ כיתתי, שיכבתי, בית ספרי וכו׳).
ממש לא איכפת להורים שהתוכן מתאים לגיל.
מספיקה אמא אחת חרדה כדי להצית את כל השכבה.
&nbsp
לדעתי על מנת לשמור על אמון ההורים. יש לידע את ההורים ולקיים שיעור תואם גיל לכיתה שיעסוק בנושא. יש אנשים שמתמחים בחינוך מיני לגיל הרך, אולי כדאי להתייעץ .
&nbsp
&nbsp

 

[דובוני123]

מה שמצחיק זה שהסופרת עצמה

"דפנה שריר, מורה ומחנכת. מנחה בכירה בחינוך מיני בעלת נסיון של 20 שנה בהוראת החינוך המיני בכיתות בתי ספר, בהדרכת מורות ומורים, הנחיית השתלמויות למורים, והרצאות להורים."

זה מה שקראי לגביה

 

[אמאאדמה1]

משפחות שונות

כל משפחה פוגשת את נושא המיניות ממקום אחר.
יש הורים שהכל אצלם גלוי ופתוח והילדים נחשפים לנושא בגיל מאוד צעיר, הורים אחרים יותר מאופקים או סגורים והנושא מתקבל או לא מתקבל אצל הילדים בצורה שונה ובתווך יש עוד מיליון עמדות.
בעיני לילדים שלפני זה לא ניפגשו כלל עם הנושא או במידה מועטה הספר מספק מידע בחשיפה גבוהה שאמור להגיע במפגש אישי ובתיווך של הורה.
אני חושבת שמה שאדי הציעה- ידוע של ההורים ויצירת מפגש הורים ואח"כ מפגש לילדים מתאים ונכון.

 

[אמאנחל]

אני מכירה את הספר

והוא ענייני ומכבד מאוד.
&nbsp
כאשר רציתי להציג את הרעיון של יחסי מין לילדים שלי התייעצתי עם אדם, שמעביר שעורי חינוך מיני אצלנו בתיכון, מה יכול להתאים לגילאים שלהם. (שמעתי את האדם הזה מדבר והגישה שלו מאוד מצאה חן בעיניי, אדם מיוחד מאוד והתלמידים שלנו מרווחים ממנו בענק). והוא המליץ על הספר הזה. לקחתי אותו בספריה וקראתי אותו לפני שהראיתי לילדים. הצעירה שלי, שהייתה קצת אחרי גיל שמונה - הסתקרנה, הבן, שהיה בן עשר, דווקא נרתע ונמנע. אז אחרי שוידאתי שהעובדות עברו ליעדן, עזבתי את הנושא.
&nbsp
לגבי תגובת בית הספר. יש לדווח להורי הילדים, כמובן, ולתת להם להחליט מה לעשות. שעור בפורום כתתי יהיה לדעתי מביך מדי בשלב הזה. אלא כל הורה בנפרד יחליט אם להתייחס או לא להתייחס ואיך להתייחס. באמת שלא קרה שום דבר נורא. הספר מתאר רק איך אמא נכנסת להריון, לא איזה עידוד לקיום יחסי מין....

 

[פנגושית]

יש הבדל בין כשהספר נקרא יחד עם הילד בבית מתוך

בחירה של ההורים ועם הסברים ומוכנות של שני הצדדים, לבין כאשר הילדים קראו את הספר לבד . מאחר וזה כבר נעשה צריך בצורה עדינה לידע את ההורים כולל ציון שם הספר והמחברת ותפקידה. כמו כן, וכאן המקום של דובוני להכנס צריך לבוא הסבר קצר שאפשר לתת לילדים אם וכאשר יגיעו עם הדברים הבייתה. צריך לזכור שלא כל אחד פתוח לדיבור חופשי על הנושא.
לא הייתי מכנסת הורים לשם כך ובתור מחנכת לא הייתי רוצה לפתוח את זה בכיתה בגיל הזה. אם יתעוררו עוד דברים אפשר תמיד להכניס את היועצת למספר מפגשים.
לא להתעלם אבל גם לא לעשות מזה מהומה.

 

[tomasth]

בעניין איך באים ילדים לעולם פיקסר עשו סרטון תעודי קצר ב 2009

בשם partly cloudy

 

[סודקטן1]

דעתי..

נראה לי הגיוני שיש הורים שהספר הה מתאים להם ואחרים שלא,
אני אישית לא אוהבת ולא הייתי רוצה להסביר כך.
נראה לי גם שלא הייתי רוצה שילד יחשף לעובדות האלו דרך ספר כזה ובמסגרת ביה"ס,
אלא באווירה משפחתית ושקטה.
ולכן לא הייתי בוחרת בזה מלכתחילה.
מאחר וזה כבר קרה, נראה לי הגיוני לידע את ההורים (ולקוות שאכן לא יבואו לתלות את המנהלת
..ודרך אגב, כשהורים תורמים ספרים לכיתה, פשוט מניחים אותם על המדף ?
אף אחד לא מסתכל מה יש שם ?

 

[ג ם משתתפת]

חייבים ליידע את ההורים

יש דברים שרק כשאני מתווכת, עם ההדגשים שלי והיכולת לקיים דיאלוג מתמשך, אני נרגעת.
הקושי האמתי בעיניי בספר הוא ה"עטיפה": מבחינת הילדים זה כמעט כמו חוויה פורנוגרפית: להזדיין, פין, התקשות.
כשהילד אחד על אחד עם עצמו, והוא נחשף לספר כזה, הוא לא יודע מה לעשות עם זה. הוא עשוי להיות מובך מאוד, להרגיש שעשה משהו לא טוב, מלוכלך, כמעט כמו להיחשף לחוברות מין ולהסתיר אותן. זה לא דומה לשיעור שבו המבוגרים נותנים לגיטימציה לנושא.
אבל אם תתחיל היסטריה סביב זה, חווית ה"לכלוך" רק תתעצם.
לכן בצורה מאוד מושכלת ורגועה צריך להעביר להורים הדגשים איך לתקן את מה שדרוש תיקון אצל מי שנחשף, ובעיקר ליצור מצע שמאפשר דיאלוג על הנושא הזה, מעכשיו וקדימה. מובן שצריך להרגיע אותם שבעתיד הספרים ייבחנו כדי למנוע הישנות תקלות כאלה, וגם לבקש מהם שלא להעביר לכיתות ספרים שמשפחות אחרות היו מעדיפות לקרוא אותם בתיווך.