איך לספר לילד

[15081970רא]

איך לספר לילד

שלום לכולן, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת כאן.
בת 44, אמא יחידנית לילד בן 4 ו4 חודשים, פיקח ויפה- תואר, שמתקבל לגן כל בוקר בנשיקות וחיבוקים מהילדות בגן.
עד לפני חודש בכלל לא עלה המושג "אבא" באוויר, הוא לא שאל מעולם על העניין. כעת, לאחר יום המשפחה, כנראה, הוא נחשף למושג, והוא בא אלי באמירה של "אני רוצה את אבא שלי", מה ששתל אותי במקום ופשוט לא הגבתי והוא המשיך בענייניו..
אציין, שיש לי חבר קבוע, שבא אלינו הביתה פעמיים בשבוע, החבר נקשר אל הילד והילד נקשר אליו, מה שגרר אמירה נוספת מפי הילד: "מאמי הוא אבא שלי". (אני מכנה את החבר "מאמי").
מה עושים?? להגיב? לספר? מה להגיד וכיצד?
תודה על עזרתכן...

 

[dafnapo]

ברוכה הבאה

ברור שלהגיב ולספר. לא להשאיר אותו באפילה וליצור לו תחושה של חוסר ודאות.
יש כאן המון שרשורים שמסבירים איך מסבירים לילדים שלנו כיצד נולדו. ממליצה לך לעשות חיפוש.
יש גם סיפורים וספרים שנכתבו על ילדים מבנק הזרע, דאי להקריא לו ולדבר איתו עליהם.
תני לו להבין איך נולד ושאין לו אבא ואז תסבירי על החבר שלך ואיזו "משבצת" הוא ממלא עבורכם.
בהצלחה!

 

[אמאנחל]

לספר בצורה הכי פשוטה

ואז לענות על שאלות שאם יש.
למשל:
אמא מאוד רצתה ילד אבל לא הייתה נשואה/בחרה לא להנשא/לא מצאה גבר שהיא רוצה שיהיה האבא של הילד שלה, ולכן הלכה לרופאה נחמדה ששמה לה בבטן זרע מיוחד של ילדים. וכך גדלת בתוך הבטן שלי, עד שהיית גדול מספיק ונולדת.
&nbsp
והנה קישור לסיפורים וחומרים שכתבו נשות הפורום וילדי הפורום לדורותיהן.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/articles/default.aspx?forumid=34&cId=6618

 

[זואי74]

התשובה הסטנדרטית קצת בעייתית פה

כי יש ״מאמי״ בתמונה. וילד פיקח ישר יבחין בצרימה ויחפש תשובות : לא מצאת מישהו שרצית להתחתן איתו? אז מי זה מאמי ומה הוא עושה פה? אולי אחרי שנולדתי כן מצאת מישהו שמספיק טוב להיות האבא שלי? הוא לא מספיק להיות טוב אבא שלי? אז למה הוא פה? ועוד ועוד. קצת סבוך הנושא הזה. ובמיוחד סבוך עקב העובדה שבגיל ארבע ומשהו זו הפעם הראשונה שמדברים על זה אז יתכן שיש שם איזשהו קושי של האמא להסביר. אם הייתי האמא הזו, הייתי הולכת לכמה פגישות ייעוץ כדי לגבש דרך נכונה להסביר, ולהיות מוכנה עם תשובות טובות לשאלות שיעלו ( ויעלו שאלות, סיפורי הפורום לא נראים לי מספקים במקרה הזה).

 

[mamapajama]

אפשר לספר באופן כרונולוגי - קודם אתה באת ואז בא מאמי

אמא לא מצאה עם מי להתחתן ומאוד רצתה ילד וכו'
X זמן אחרי שנולדת אמא פגשה את מאמי ומאז הוא חבר טוב של שנינו, אבל הוא לא אבא שלך

 

[גם משתתפת]

במסגרת הסדר בסיפור, הייתי נפטרת גם מ"מאמי"

ועוברת לשם מוחשי.
זה חלק מהסדר בעולם והפגת תחושת העמימות.
מה שאולי חינני ומשעשע בגיל שנתיים, מאבד חלק מהקסם בגיל ארבע וחצי, והופך להיות משונה מאוד בגיל מבוגר יותר.
הילד צריך סדר בעולם: הוא צריך להבין שאין לו אבא, הוא צריך להבין איך בא לעולם, וגם מה מבנה המשפחה שלו ומה בן הזוג שלך עושה בה. האם הוא חלק מהמשפחה? איזה חלק בדיוק? במקום אבא?
אני חושבת שזה הקטע המסובך באמת, ואולי גם הוא הקשה עלייך את השיחה אתו. יכול להיות שבתשתית עומדת איזו פנטזיה שלך, וגם פנטזיה שלו, שיהיה אבא. יכול להיות שיש איזה חשש שלספר את המציאות עכשיו, כשהדברים עוד עמומים יסגור את הדלת בפני התפתחויות עתידיות חיוביות שיש בהן הידוק הקשר ו"אבהות" מאוחרת.
אז נראה לי שלפני שאת מדברת אתו, את צריכה לעשות סדר אצלך במחשבות, להבין את העכבות שלך בשיתוף שלו עד עכשיו, ואז למצוא את הקול שיתאים לך ושתרגישי אתו נוח. אבל לדעתי זה משהו שלא כדאי למשוך.

 

[אמאנחל]

גם לזה התשובה היא מאוד פשוטה

אני ומאמי חברים, מאמי איננו אבא שלך. אני ומאמי החלטנו/בחרנו לא להתחתן, ולגור בבתים נפרדים.
בעיניי לא חייבים לספק לילד בן ארבע הסברים מורכבים על הסיבות שהביאו לבחירה הזאת. אלא לעזור לו להכיר את המצב הנוכחי לאשורו. אם רוצים להסביר אפשר, אבל לא חייבים. אני בהחלט הייתי נמנעת מאוד מהסברים בנוסח "מאמי לא רוצה להיות אבא שלך". ככל שהתאור יותר עובדתי ויותר פשוט כך יותר טוב (בעיניי).
&nbsp

 

[זואי74]

אבל אמא...

אם מאמי הוא חבר, אז הוא טוב? ואם הוא טוב הוא יכול להיות אבא שלי? כי אמרת שאין לי אבא כי לא מצאת מישהו טוב שתרצי לגדל איתו ילד - זה מה שאמרת לי. אז הנה מצאת! ועכשיו מאמי יכול להיות אבא שלי! הוא לא טוב בשביל לגדל איתו ילד? אז למה הוא חבר שלנו אם הוא לא טוב?
ככה זה מוח של ילד בן 4 . לפעמים רואה דברים בחדות ובבהירות, ולא הכל עוד אפשר להסביר לו, למה אמא כן צריכה את הקשר הזה. כי בגיל הזה בן ה-4 עוד מתקשה להבין שהעולם לא סובב רק סביבו ויש קשרים שאמא מנהלת עבור עצמה.

 

[נטאשKה]

אני בטוח מפספסת פה משהו

פשוט כי אנחנו עוד לא שם (בגיל אני מתכוונת) אבל האם אי אפשר לומר כשהשאלות האלו נשאלות שאבא הוא רק מי שעושים איתו את הילד, אפשר לעשות גם בלי אבא אם לא מוצאים כמו שעשיתי אותך. מאמי הוא חבר שלנו ואפשר לעשןת איתו דברים כיפים אבל הוא לא אבא כי אבא הוא רק מי שעושים איתו ילדים... וחוזר חלילה


שואלת ברצינות

 

[אמאנחל]

אבא הוא מי שמגדלים איתו ילדים

ולאו דווקא מי שעושים איתו ילדים. התורם אינו אבא.
&nbsp

 

[נטאשKה]

זאת בדיוק הייתה הכוונה

אני חולקת את ההשקפה שלך שהתורם אינו אבא

 

[גם משתתפת]

לא בהכרח

בחור שהכניס בחורה להיריון, והוא מחויב באחריות הורית ולשלוח צ'ק, הוא אבא, גם אם הוא לא מגדל, או שיש לו קשר רופף עם הילד.
באבהות יש סוג של מחויבות לכל החיים, חלק ממנה קשור להיבט הגנטי,
חלק ממנה למציאות הגידול
וחלק אחר לבחירה ולהתחייבות.
אישה יכולה להחליף בני זוג, ובכל פעם יהיה לה שותף אחר לגידול, אבל כל עוד הוא לא מתחייב לאבהות ומקבל אותה עליו לתמיד, השותף שתורם בגידול הוא לא אבא.

 

[זואי74]

זה יהיה הרבה חוזר חלילה

כי ילד נבון בן ארבע כבר מאד רגיש לכל אי התאמה בין מה שמספרים לו לבין המציאות, וגם יודע לחפור המון כדי ליישב את אי ההתאמה הזו. ופה, נראה לי שיש איזו אי התאמה בין "לא מצאתי מישהו שיהיה אבא שלך ולכן אין לך אבא" או "החלטתי לא להתחתן אבל רציתי להיות אמא" לבין העובדה שהוא רואה שהיא כן מצאה מישהו ונמצאת בזוגיות. לכן ההסבר למה אין לו אבא צריך אולי להיות קצת שונה מההסבר הסטנדרטי.

 

[נטאשKה]

איך היית מסבירה את זה?

זה רק מוכיח שוב כמה חשוב להכניס את האמת כחלק מהשיח הסטנדרטי בבית פרום דיי וואן

 

[אד י]

מה הבעיה, האמת האמיתית ביותר

לא מצאתי גבר שמצא חן בעיניי שיהיה לך אבא
נורא רציתי ילד ולא רציתי לחכות יותר
אז עשיתי אותך
ויצאת הילד הכי מוצלח שיכול להיות
וכשהיית בן X פגשתי את Y
גיליתי ש Y הוא גבר מקסים ונפלא
וגם הוא חושב שאני אישה נפלאה
ושאתה ילד מדהים
ומאז אנחנו חברים טובים
&nbsp
"אמא Y יכול להיות אבא שלי !"
&nbsp
ופה המקום לאמת של פותחת השרשור,
אם הקשר בדרכו להיות קשר זוגי מלא אז התשובה תהייה "נכון אם אני אתחתן עם Y אז הוא יוכל להיות כמו אבא שלך, אבל כרגע אני ו Y עוד לא בטוחים שאנחנו רוצים להיות בעל ואישה, ויכול להיות שאף פעם לא נהייה, אז Y נשאר חבר טוב שלנו"
אם הקשר לא יהיה לעולם קשר זוגי מהסוג הנ"ל אז התשובה תהייה "לא, הוא לא יכול, כי הוא לא גר איתנו והוא לא חלק מהמשפחה שלנו, הוא רק חבר מאוד טוב שלנו, שאפשר לעשות איתו הרבה דברים כייפים, אבל הוא לא יהיה הבעל שלי ולא יהיה האבא שלך".
&nbsp

 

[אמאנחל]

אהבתי

 

[גם משתתפת]

גם פה וגם בתשובה של אימא נחל

מפריע לי מאוד האופק הפתוח.
אני חושבת שזה יכול להטריף ילד שהאבהות, שאותה הוא מאוד רוצה, היא דינמית, ושזה יכול להשתנות במשך שנים.
מה צריך לקרות כדי שיהיה לו אבא כמו לכולם: הוא צריך להיות ילד טוב בנוכחות בן הזוג? הוא צריך לצמצם את עצמו כדי שלאיש (בין כבן זוג ובין כאב) יהיה מרחב להיכנס?
האם הוא יכול לבקש, לייחל, להתחנן - ולשנות את הרצון וההחלטה של האם?
קשה לי מאוד עם הקצוות הפתוחים שאליהם שותף הילד, גם אם זאת המציאות.
אישית הייתי סוגרת כאן את הדלת ונשענת על הגנטיקה: הוא לא אבא כי הוא לא הוליד אותך. נולדת מזרע של תורם.
אם הוא מתעקש הייתי מנסה להבין אילו פונקציות חסרות לו באבא, ובהחלט החבר יכול להשלים חלק גדול מהן, אם זה הכיוון מבחינתו.
אבל אסור להשלות את הילד, אסור להתחייב לכל החיים, וצריך להביא בחשבון גם שקשר לוחץ מדיי יכול להביא דווקא לפרדה ולשברון לב לילד.
נראה לי שהכיוון המצומצם שמתבסס על גנטיקה מזיק פחות, כי לטוב תמיד אפשר להתרגל: אם יוחלט בעתיד על אימוץ מלא, הילד ישמח לקבל את בן הזוג כאבא, גם אם סיפרו לו שהוא לא אבא גנטי. המצב ההפוך שבו יש ציפיות וחוסר ודאות שנמשך שנים נראה לי מזיק יותר.

 

[אד י]

המציאות מורכבת

ומה שאני גיליתי הוא שעם האמת הכי קל להתמודד. אז אם האמת היא שיכול להיות שהחבר בעתיד יהיה אבא, אז נכון לשקף את זה לילד, אני לא חושבת שאפשר באמת למדר את הילד מהזוגיות ומהציפיות שלו ממנה, ואי אפשר למנוע את האכזבה שלו במידה והקשר יסתיים.

ואם לא יכול להיות שהחבר יהיה אבא אז לשקף את זה בשלילה מוחלטת.

ובלי קשר לגנטיקה, כי גנטיקה לא קובעת אבהות. ובטח שלא קובעת אבהות אצל הילדים שלנו.

 

[גם משתתפת]

לדעתי הדבר שהכי קשה לילדים

הוא חוסר ודאות, קל וחומר במציאות מתמשכת מאוד ומתוך תחושה (מציאותית או מדומה) שלך כילד יש דרך כלשהי להשפיע על העתיד.
דווקא במקרה הזה גנטיקה עשויה כן לקבוע אבהות: אילו הקשר בין בן הזוג לילד היה גנטי, במערכת יחסים כזאת הוא בלי ספק היה אב
זה לא מוחלט, כי יש הפיכות מסוימת של גנטיקה בתהליכי אימוץ, אבל ממש לא הייתי נכנסת לזה עם הילד כל עוד הטוב לא ודאי.
את הטוב אפשר לחבק בקלות בהמשך, אבל מציאות לא ודאית שאישה מבוגרת יכולה לחיות איתה, לא בהכרח תעשה טוב לילד בן ארבע.

 

[אמאנחל]

אפשר לבחור בהצהרה חד משמעית בלי לערב גנטיקה

לא הייתי מכניסה את העניין הגנטי, כי אז לכי תתחילי להסביר למה תורם הוא לא אבא.
אני לילדים שלי משדרת חד משמעית שלא יהיה להם אבא כי אני לא מתכוונת להתחתן אי פעם. אז אפשר לבחור בחד משמעיות גם בלי להכניס לכאן את העניין הגנטי.
גם כשלאמא יש חבר אפשר לבחור, אם רוצים, לתת אמירה חד משמעית: החבר הזה הוא חבר של אמא והוא לא אבא שלך, ולא יהיה.
אבל לא מוכרחים לבחור דווקא באמירה חד משמעית, כל אחת תבחר את האמירה שמתאימה לה ולילד שלה.
אני לא הייתי מכניסה גנטיקה לעניין.
&nbsp
אני מבינה שאת חושבת אחרת ממני.