דיקור מי שפיר בתאומים- חוות דעת

Maive1

New member
דיקור מי שפיר בתאומים- חוות דעת

שלום חברות,

אז אתמול סוף סוף עברתי את הדיקור מי שפיר (+צ'יפ גנטי CMA). רוצה לשתף בחוויה לטובת כל הגולשות שגם יבואו בהמשך
.

אז כפי שאתן יודעת התלבטנו רבות בשאלה הניצחית- כן או לא מי שפיר בתאומים. עשיתי מחקר מקיף כולל קריאה בחומר רפואי מחו"ל, מחקרים מהארץ והעולם, שיחה עם מספר מומחים בתחום ונשים שעברו זאת. כידוע בהתחלה לא הייתה לנו כביכול "הצדקה" רפואית כי אני עוד לא בת 35 ובשקיפות היה תקין.
בסקירה הראשונה נמצא כפי שסיפרתי ממצא שחסרה כיליה לאחד העוברים, ועדיין חלק מהרופאים אמרו לי- "מצדיק מי שפיר" וחלק אמרו לי- " לא מצדיק מי שפיר".
למדתי שוב, שבכל מיני נושאים רפואיים תמיד יש דעות שונות ואג'נדות שונות בקרב רופאים שונים.

מכל מקום החלטנו לעשות בשביל השקט הנפשי. לאחר בירור מעמיק (לגבי רופאים, מחירים, בתי חולים, טפסים וכולי), החלטנו לעשות באסותא ראשל"צ, אצל רופא מצוין- ד"ר איתן מרדכי. ממליצה עליו בחום- רופא מקצועי מאוד, מנוסה מאוד, רגוע ומרגיע, נחמד שעונה בסבלנות על כל שאלה, באמת רופא נהדר.

דרך כללית מושלם העלות( לכל עובר) רק על הדיקור- 570 ש"ח. אם רוצים להוסיף צ'פ גנטי- זה עוד 2880 לאסותא (כפול שתיים במקרה של תאומים). כך שיצא ששילמנו כמעט 7K, אבל מבחינתנו זה היה שווה את זה.
עשינו את הדיקור בשבוע 17+2, באסותא מאפשרים משבוע 17. רציתי לעשות כמה שיותר מוקדם, כי לתשובות לוקח כ3-4 שבועות, ורציתי תשובות מהר ככל הניתן.

הגענו כחצי שעה קודם כדי להסדיר תשלום ואת כל הטופסיאדה (אגב לידיעה- הם מבקשים אישור/ בדיקה עם סוג הדם שלכן, אז צריך להגיע עם זה). לאחר מכן עולים למעלה, נכנסו די מהר. בהתחלה יושבים עם הרופא הנחמד איזה רבע שעה, הוא מסביר הכל ואם יש שאלות אפשר לשאול. מלא טופסולוגיה ומדבקות במקרה של תאומים.
לאחר מכן, עושים א.ס לראות את העוברים, המיקום שלהם, המנח שלהם, שיש כמות יפה של מי שפיר, דופק וכולי (נחמד היה להציץ עליהם שוב).

לאחר מכן חיטוי רציני מאוד (הרגשתי כאילו התקלחתי בחומר חיטוי, כל המכנס שלי נרטב, אבל העיקר שזה מחטא :)). לאחר מכן שוב אולטרא סאונד לאורך כל הזמן, והרופא מסביר ברוגע מה קורה וראיתי הכל על מסך גדול מולי. ציפיתי למחט יותר גדולה, אז ככה שהופתעתי לטובה
.
התחלנו עם הדיקור של העובר מצד ימין, הדקירה עצמה לא כואבת, כמו בדיקת דם. אבל מה שכואב ולא נעים- זה התחושת לחץ החזקה שבאה מיד לאחר מכן (הרחם הוא שריר חלק, וברגע שדוקרים אותו מתכווץ באורח לא רצוני). זה נמשך בערך דקה, בזמן ששאבו 40 סמ"ק. זהו, ואז מוציאים את המחט והוא שם פד כזה ולחץ עם היד שלו על המקום, זה עזר. (התחושה הלא נעימה נמשכת כמה דקות, הרופא הסביר לי הכל תוך כדי ודיבר אליי מאוד ברוגע). לאחר מכן זה קצת נרגע.

ואז הראה לי בא.ס שהעובר תקין, זז והשמיע לי את הדופק שלו. יופי , one more to go....
לאחר כמה דקות שקצת נרגעתי, כל התהליך שוב- לעובר השני. אולטרא סאונד, חיטוי, שוב אולטרא סאונד ואז הדיקור עצמו ושאיבת מי השפיר מ השק השני. האמת שאחרי הדיקור הראשון, השני היה אפילו יותר נסבל. שניהם היו באמת לא סוף העולם, כאב לגמרי נסבל ורגעי.

לאחר מכן, הראה לי את העובר השני זז ודופק ושהכל יופי, אמר שעבר מצוין, שיש כמות מאוד יפה של מי שפיר ושעבר חלק. האחות נותנת לעבור על הת.ז על כל המבחנות לראות שאין טעויות. לאחר מכן קמים בזהירות, רק על הצד (לא מתרוממים קדימה עם הבטן). התחושה קצת של אי נוחות , אבל לא משהו היסטרי.
עוד כמה דקות שיחה עם הרופא, אם יש שאלות, מסביר מה הסימנים שיש לשים לב אליהם (דימום, העלאת חום וכולי)וזהו. עבר בשלום...
. חשוב לדעת שתוך 3 שעות בערך מי השפיר מתמלאים מחדש.

הוא המליץ להיות 3 ימים בבית במנוחה (מקבלים גם אישור מחלה), לא להרים כלום ולקום רק על הצד, ועדיף לא לנהוג ולא להתכופף. בגלל שזה היריון ראשון בשבילי, אני מרשה לעצמי את הפריווילגיה של מנוחה מלאה...
תחושת הלחץ וקצת אי נוחות בבטן נמשכה עד הערב (זה נורמלי), אבל מעבר לזה שום דבר. היום, יום וחצי כמעט אחרי אני מרגישה טוב מאוד, (חוץ מהבחילות שיש לי בכל מקרה), ועדיין נמצאת במנוחה מלאה.

לסיכום- השד אינו נורא כמו שחשבתי, גם בתאומים שזה שני דיקורים, אני שמחה שזה מאחוריי, וממליצה בחום על הרופא הנהדר ד"ר מרדכי.
עכשיו נותר רק לחכות לתוצאות ולקוות לבשורות טובות
.
 

fialka3

New member
אני שמחה לשמוע שעבר בשלום

בשורות טובות. דרך אגב, אפשר לשלם עוד איזה סכום של כסף ולקבל תשובה מהירה בקשר למספר תסמנות כרומוזומליות נפוצות תוך 72 שעות.
 

maya303

New member
דיקור תאומים

שמחה שעבר בשלום!
רק רציתי להוסיף שיש אופציה נוספת לדיקור תאומים, דיקור חיצוני יחיד ומעבר בין המחיצות בתוך הרחם. זה מונע עוד דקירה ולכן נחשב בטוח יותר, פחות סיכוי לזיהום, צירים וכו.
אני מניחה שההחלטה לבצע בדיקור אחד או שניים תלוי במנח העוברים, מיקום השליות והמחיצה וכו'.
לא בטוחה שכל המדקרים מיומנים לבצע בדיקור אחד, אולי זה משהו שחשוב לדעת לפני ההחלטה אם ואיפה לעשות את הבדיקה.
 
ברוך ה׳ שהכל עבר בשלום


המוני הצלחה!!!
אגב,ניתן לחיות עם כלייה אחת-אני עם אחת מלידה ובזמני לא היה ניתן לאתר דברים כאלה כי לא היה א.ס.
כך שטוב שהיום יש הרבה בדיקות לאיתור דברים שכאלה מראש

רק בשורות טובות!!
 

fialka3

New member
כיף לראות אותך פה!

מה נשמע? מה שלום הקטנים? השתחררו מפגיה?
 
חג שמייח


לא עדיין לא
אנחנו עכשיו בדרך לבית החולים מקווים שישחררו להו אותם
הגדול יכול ללכת הביתה כבר מאתמול-ורציתי לקחת אותו אחרי שאמרו לי שייקח זמן לקטן כנראה יום ראשון או שני כי הוא עדיין לא 2 ק״ג..חסרים לו ממש כמה גרמים מועטים..
אבל בעלי התנגד בתוקף לקחת אחד כי יהיה קשה להיות עם אחד ולהשאיר את השני ואיך נתחלק ואיך ניסע לשם וכו׳
ובקיצור היה ויכוח גדול.
היום התעורר עם תובנה שכנראה בסדר לקחת את התינוק שלא צריך להיות בפגיה כבר מזמן..ולהשאיר את הקטן אם הוא לא ישוחרר..
בגדול אמרו לנו הרופאים שמשחררים פחות מ2 קג השאלה אם ההורים מוכנים לקבל תינוק כזה הביתה-והשאלה היא מה ההבדל בין 2 ל1.900?זה עדיין קטן.
בקיצור מקווים לבשורות טובות גם במחוזותינו..
 

Maive1

New member
שחרור מהיר שיהיה לכם!

שלום שולי,
תודה, עברו כבר שלושה ימים ואני מרגישה טוב מאוד. ממתינים לתוצאות... כן אני יודעת שאפשר לחיות עם כיליה אחת, אנחנו עוד בתקווה שהכיליה מתחבאת באגן, יש לנו שבוע הבא סקירה מוכוונת לכליות, אני אעדכן איך היה.

שמחה לשמוע שהם העלו במשקל, זה בסדר שלא מסכימים על הכל, העיקר שבסוף מקבלים החלטה ביחד. מקווה שגם הקטנצ'יק יעלה מהר במשקל וישתחרר בקרוב. איך את מרגישה אחרי הניתוח?

בכל מקרה, חג שמח לכולן!
 

fialka3

New member
תראי, הקטנה שלי נולדה 2090 ובאזשהו שלב בבית חולים הייתה 1990

לקחתי אותה הביתה כשמשקל שלה היה 2005 - שיחררו אותה בזמן ביחד עם אחותה שנולדה 2875. כשהיא הייתה מתחת לשני קילו שאלתי את רופא התינוקות האם ישחררו אותה עם לא תגיע לשני קילו ליום שיחרור. אמרו לי שמה שחשוב זה לא משקל עצמו אלא האם התינוק בשל - אם אין לו בעיות נשימה, האם סוכר שלו בסדר, האם הוא מסוגל להחזיק חום גוף. וצריך לראות שיש עליה מתמדדת במשקל. בתניים כאלה אפשר לשחרר את התינוק גם אם הוא פחות משני קילו (אבל יותר מ1800 גרם, מתחת למשקל כזה אין שיחרורים). בטיפול בתינוקות כאלה קטנים חשוב מאד להלביש אותם כמו שצריך - לא חם מדי אבל גם שלא יהיה להם קר. טמפרטורה בחדר צרכה להיות 22 מעלות בערך. וצריך להעיר אותם לאוכל כל שלוש שעות גם ביום וגם בלילה. עד שיגיעו למשקל 2.5 קילו לפחות. וצריך לשקול אותם פעמיים בשבוע בערך בהתחלה כדי לראות שאוכלים מספיק. את מניקה?
לגבי הגדול - אני חושבת שאם יש לכם אפשרות, כדאי לקחת אותו מבית חולים כי להישאר שם מעבר לזמן ש הוא צריך זה סכנה לזיהום. זיהומים של בתי חולים הם מאד מסוכנים.
 
אנחנו בבית

מיום ראשון
להגיד שהייתה נחיתה רכה זה יהיה קשה משום שהם כנראה עדיין בקשיי הסתגלות-לאחד יש גזים והשני לא מפסיק לפלוט את האוכל-וזה הקטן שצריך לאכול ולעלות במשקל..אבל לא מפסיק לפלוט והיום כבר ממש הקיא את האוכל.כואב לי עליו.
אני נותנת אוכל שנתנו בפגייה וגם חלב-כל החלב שלי הולך אליו כמעט בלבד-גם יניקה וגם שאיבה.חוסר אונים טוטאלי.
מקווה שיהיה בסדר..ושזו באמת רק תקופת הסתגלות שתעבור.

הכי חשוב שאנחנו בבית
 

fialka3

New member
תינוק כזה קטן שמקיא צריך לקחת לבדיקה רפואית

באופן דחוף. כי הוא יכול להתייבש במהירות ואין לו יכולת להתמודד עם זה. אני לא נותנת המלצות כאלה פה ובכלל באינטרנט בדרך כלל, אבל עכשיו תתיחסי זה כלהמלצה רפואית.
 
התקשרנו לפגייה

האחות שם אמרה שזה בגדול בסדר ופשוט האוכל לתת לו לאט אט ועם גרעםסים תכופים יותר.עובדה שבפגייה הוא לא היה ככה כנראה שזה משהו בהסתגלות לטענתם.היום הוא הקיא פעם ראשונה אתמול ושלשום פשוט פלט קצת..משהו שאנחנו לא רגילים אליו.חשבנו שאולי המטרנה לא טובה לו..זה הרי לא הגיוני שביטם שהם הגיעו הביתה הכל התחרפן-לא היו משחררים אם לא היה במצב טוב הרי.
סתום לו האף אולי זה גם השפיע על הפליטות..אם יפלוט הרבה שוב אנחנו כבר נתייחס לזה אחרת אבל בינתיים אני אנסה לתת לו כמה שיותר חלב אם ובלי מטרנות
 

fialka3

New member
בכל זאת אני חושבת שזה מקרה חריג

כי הוא ממש קטן. את צודקת בשיקולים שלך אם היה מדובר בתינוק רגיל. לאומת זאת הבן שלך הוא מאד שברירי כי הוא פג. האחות הזאת לא תקח אחריות אם משהו יקרה לו. אני אישית במקומך הייתי מתקשרת למוקד אחיות של קופה מבקשת הפניה למיון - אף אחד לא יסרב לתת הפניה כזאת לפג שמקיא - ולקחת אותו למיון. יותר טוב שתקחי אותו סתם למיון מאשר משהו יקרה לו.
 
ההתחלה קשה
זה גם קשיי הסתגלות שלהם, גם קשיי הסתגלות שלכם - הצורך להבין מה אומר כל צליל שהם מפיקים ואיך להיענות לצרכים שלהם בצורה המיטבית והרבה פעמים התסכול שנובע מחוסר היכולת לעשות את זה -זו לא תקופה פשוטה.
אבל כן, היא עוברת. בואי נאמר שבגיל 3 חודשים אני מאמינה שהקשיים יהיו קצת שונים ממה שהם עכשיו.
&nbsp
לעניין האוכל - איזה תמ"ל אתם נותנים לו? האם גם בפגייה קיבל אותו? יכול להיות שהתמ"ל הזה פחות מתאים לו וכדאי להחליף למשהו אחר. ממליצה לך להתייעץ על זה עם רופא ילדים (את ממילא צריכה לגשת לרופא ילדים לבדיקה ראשונית של אחרי השחרור הביתה אז תשאלי אותו גם על זה). ואם הוא מקיא - נא לגשת למיון בדחיפות. הוא יותר מדי קטנצ'יק....
&nbsp
אנחנו פה לשאלות והתלבטויות...
 
תודה על התגובות

החלטתי להניק אותם יותר כי לשאוב ולהניק זה ממש קשה..אז אני מניקה ומשלימה במקרה הצורך-כרגע אין לי כמויות מספיקות לשניהם..לאט לאט
בכל מקרה בעלי רצה לעלות למיון-הלכנו למרפאה הרופא אמר שזה לא הקאה אלה פליטות.שנובעות כנראה מהאכלת יתר ומתנוחה לא מתאימה בשכיבה-בפגייה השכיבו אותם בזווית-משהו שבבית אין להם-וגם זה משפיע(הוא אכן פלט טיפה גם כשהיינו אצל הרופא והוא אמר לנו אתם רואים זה כנראה גם סיבה)
שאלנו לגבי השלמת התמל-הם אכלו מטרנה פגים וזה מה שיש לנו בבית-והמליץ כרגע לא להחליף אלא לחכות יומיים עד לתור שקבעתי לרופא ילדים ושם הוא יחליט מה לעשות.
בכל אופן הילד בסדר גמור ברוך ה׳-לאט לאט יתרגל לבית-בינתיים נמשיך למדוד לו מנות עם מזרקים-מחוויות הכנת האוכל בפגייה-ונקווה שזה באמת יעזור.
 
גם בבית את יכולה לייצר זווית
את יכולה להגביה מעט את רגלי המיטה בחלק שקרוב לראש (לשים מגבת או ספר לא גבוה מתחת לרגליים).
וגם.. תמשיכי לעקוב אחרי העניין הזה כי זה יכול להיות תוצאה של רפלוקס. שווה לשאול את הרופא בעניין הזה. לפעמים החזקה בתנוחה גבוהה אחרי האוכל יכולה להקל.
&nbsp
 
עשינו זאת

כבר שבוע שעבר זה לא ככ עזר הזווית הזו,אםילו בייגלה סידרתי לו בתחתית שגם לא יחליק מהזווית וגם שיהיה לו מקום שירגיש לפחות כמו משהו שהוא רגיל אליו.
הרופא ילדים נתן מרשם לנוטרילון איי אר אבל היו והיה בסופש האחרון אמרהלא להתחיל ובראשון ללכת ולשקול את הקטני בדחיפות.שקלנו בטיפת חלב בראשון-בשבוע הוא עלה 45 גרם בלבד.בגלל הבכי והפליטות ובגלל שגם הנקתי אותו הוא הוציא יוצר אנרגיות מאשר לאכור אותן ולגדול-האחות בטיפת חלב אמרה לא להניק בינתיים,לא להתחיל בינתיים עם הנוטרילון כי לדעתה זה לא ריפלוקס-להמשיך לתת חלב אם ומטרנה(את שניהם הוא פולט) להפחית כמויות ולהגדיל תדירות-כל שעתיים היה לנו קשה מאוד כי לא תפקדנו בכלל-ניסינו יום אחד ראינו שאכן זה עוזר אבל כל שעתיים אני כבר התנדנדתי בבית וויתרנו על זה חזרנו לכל 3 שעות-להעיר לאוכל בכל שעות היממה-לתת לו כמה שרוצה,היא אמרה להודיב על סלקל לכמה זמן לאחר ההאכלה כי זו זווית שטובה לו.
מיום ראשון הוא פלט בערך 5 פעמים בלבד-פליטות גדולות יחסית וגם הן לא גדולות כמו שבוע שעבר-הוא מבקש יותר אוכל-רעב יותר אז אני נותנת כמה שמבקש-אבל גם בסהכ עוד 10-15 סי סי שזה מה שהיו נותנים גם בפגייה כשהוא ביקש עוד.
היום הולכים לשקול את שניהם(השני שלי ברוך ה׳ צריך חלי ממן עוד מעט
נקווה שמספרים טובים על המשקל

לגבי ההחזקה גבוה בזמן האוכל-אמא שלי ואני כבר עלינו על כך זאולי זה יכול לעזור ובאמת מחזיקות אותו ככה בזמן ההאכלה!!
תודה רבה על העצות!מקווה שיהיה בסדר ויהיו בשורות טובות לכולנו!!!
 
מצויין!!

בשקילה הראשונה(שבוע אחרי שחרור) הוא הילה רק 65 גרם-כשדיברתי עם הרופא של הםגייה שטיפל בהם,הוא אמר לי בגלל שמשקלים שונים יכולים להיות סטייההשל עד 200 גרם אפילו אז לקחת בעירבון מוגבל את המשקל הזה.ומעכשיו לעשות יחס למשקל של טיפת חלב ולא של הפגייה.
לגבי הפליטות אמר שאין דבר זה עניין של הרגל שלו לבית ולסביבה-אבל לפני מספר ימים הוא התעורר בבכי כשהאוכל יוצא לו גם מהאף וגם מהפה והעיניים אדומות כאילו נחנק-החלטתי,בצער רב,לעבור לנוטרילון איי אר-מאז החיים שלנו השתנו מהקצה אל הקצה-הוא פולט-מעט מאוד ורוב הארוחות לא פולט בכלל,לא נחנק,לא מתעורר באמצע הלילה עם פליטות בבכי מטורף,עולה במשקל(שקילה אחרונה לפני 3 ימים-שזה 6 ימים אחרי שקילה קודמת שהייתה 2065-הוא שוקל כבר 2345 שזה מצויין!!!!
בקיצור,ברוך ה׳ הכל בסדר עכשיו,מחפשים רב ואולם שזו גם משימה לא פשוטה עכשיו-הכל תפוס!!ונקווה להמשך גדילה טובה ועם בשורות טובות

הגדול אגב כבר כמעט 3 ק״ג השמנמן שלנו!!
אני חייב לציין-שתאומים זו עבודה קשה!!!!!!אבל מספקת בטירוף!!
 
יופי!!
אני שמחה שהמעבר שיפר לו את איכות החיים (וגם לכם).
&nbsp
בעניין הברית - את יודעת שרוב המוהלים מתעקשים על מינימום של 2.500, אז יש לכם עוד קצת זמן לחפש... מאמינה שתמצאו.
&nbsp
ואני מסכימה לגמרי עם המשפט האחרון שלך. אני חושבת שלהיות אמא לתאומים זו זכות גדולה, כי אין שום דבר אחר שדומה לזה, וככל שיגדלו את גם תראי בעצמך עד כמה הדבר הזה מיוחד ומדהים, עוד הרבה מעבר למה שאת חושבת עכשיו...
 
למעלה