שולינקה123
New member
מעדכנת.זה ארוך.
ובכן
ביום שני בערב עשו לי מוניטור והיו צירים אבל הרופא המטפל שלי לא התרגש.בסדר..הלכתי לישון והתחילו לי בחילות נוראיות פשוט-לא הבנתי אם זה צרבות או בחילות אז לקחתי גם רני וגם מן נוזל לבן שיש לבית החולים..לצרבות.זה המשיך והמשיך עד שלקראת 4 בבוקר התחלתי להרגיש כאבים-משהו חדש-התכווצויות עם כאבי גב אבל בתדירות מאוד גבוהה.והייתי בטוחה שזה כי יש לי קקי(סורי על הגועל).
בקיצור בשעה 5 כרגיל באו לתת לי כדורים ולעשות לי מוניטור-היא ראתה שהייתי על הפנים-שאלה ממתי וכל כמה זמן אמרתי לה שעה וקצת בערך ובתדירות גבוהה-עשו לי מוניטור נצפו צירים עם צעקות ובכי רב-קראה לרופא שאמר מחיקה 90% אותה פתיחה נוריד לחדר לידה.
התחלתי לבכות והתקשרתי לבעלי אומרת לו בוא!!!
בסדר..הגעתי לחדר לידה וחיברו אותי לכל מיני תרופות,נכנסו כל הרופאים האפשריים וכל אחד אומר אנחנו נעשה את המקסימום כדי לעצור.זה מוקדם אבל לא מוקדם מדיי.אז אל תדאגי.
עד השעה 12 הייתי בצום עם צירים שהלכו ופחתו-ועשיתי קקי-הייתי בטוחה שבזה זה נגמר.
העלו אותי למחלקה עם המשך טיפול בתרופות למניעת צירים.התקלחתי,נחתי-התעוררתי עם ציר.
השעה הייתה 17:00.שוב צירים.כואבים ובתדירות הולכת ומתגברת.אמא שלי הייתה פה.ואז בעלי הגיע..טוב מוניטור.
צירים.בכי.צעקות.אבא שלי מגיע.
קוראים לרופא(אותו אחד מ5 בבוקר)-מחיקה מלאה אותה פתיחה-האחות אומרת לו שזה יכול להתקדם מאוד במהירות ואולי כדאי שתרד למטה.
שעה 20:00 בערך יורדים לחדר לידה.
״אבל אני רק צריכה קקי!!בבקשה!!זה יעבור!!״
שום קקי.עכשיו ח.לידה.
ירדנו.נשכבתי צורחת מכאבים.נאנקת מכל ציר שרק הולך ומתגבר.
באה רופאה מנתחת לבדוק אותי,אמרה אין שינוי-בינתיים הורידו לי תכשיטים והחתימו על טפסים לתינוקות,נרופאה בדקה שאכן הם עכוז עכוז.
״ד״ר אני חייבת לקום עוד שנייה יש לי יציאה על המיטה״היא חא הסכימה ואמר. שלפעמים צירים מרגישים כך והיא צריכה עוד מוניטור.
בסדר.התאפקתי כמה דקות עד שצרחתי תנו לי לעשות שירותים!!!!!!!צורחת!!באו ניתקו אותי
הצלחתי בען ציר לציר-למזלי ההרגשה הייתה נכונה ובאמת באמת הייתי חייבת.
יצאתי-בא הרופא(אותו אחד מ5 בבוקר) בדק!
פתיחה 4 ירדנו לחדר ניתוח.
השעה 21:00 בערך.
מחליפים בגדים,מתחילים לבכות,הצירים התגברים,בעלי מנסה להרגיע-לחא הצלחה.
הוא לא יכל להיכנס.בחדר הניתוח אני םוגשת את אותו הרופא שמלווה אותי מ5 בבוקר.
בוכה,צירים,צורחת,צירים..הרדמה-תתכווצי-שדודה שלך תתכווץ!!אני רוצה את בעלי שיכווץ אותי.כואב ליייייי תנו לציר לעבור.שום דבר.כיווצו את האמאמא שלי ואז..הפסקתי להרגיש.מהר מאוד הכל התנהל-אמרתי לד״ר-תעשה ששניהם יצאו בוכים.זה הכי חשוב.
גז צחוק עזר.לא הרגשתי כלום.
הוצאתם את הילדה שלי גם?..כן נשלחה השלייה לגנטעקה.
יופי.הביאו לי אותם-בוכים לשנייה-קטנים ומכוערים כמו קופיפים!!!
אז..ילדתי אתמול ב13.3 ביום שלישי פעמיים כי טוב בשבוע 33+3 בשעה 21:29 שני נסיכים קטנים במשקלים 1.795 ו-1.360.
נמצאים בפגייה-אחד מהם עדיין בטיפול נמרץ ואחד עבר לאזור של הגדולים.
מתאוששת מהניתוח-קשה מאוד.כואב.אבל התחלתי ללכת קצת וקמה מדיי פעם.היום הייתי אצלם החזקתי את הגדול.מתוקים קטנים.
מאושרת עד הגג-אפילן הצלחתי לסחוט להם חלב היום.גאה בהם שהם חזקים ואיתנים וגדלים!!!
ובכן
ביום שני בערב עשו לי מוניטור והיו צירים אבל הרופא המטפל שלי לא התרגש.בסדר..הלכתי לישון והתחילו לי בחילות נוראיות פשוט-לא הבנתי אם זה צרבות או בחילות אז לקחתי גם רני וגם מן נוזל לבן שיש לבית החולים..לצרבות.זה המשיך והמשיך עד שלקראת 4 בבוקר התחלתי להרגיש כאבים-משהו חדש-התכווצויות עם כאבי גב אבל בתדירות מאוד גבוהה.והייתי בטוחה שזה כי יש לי קקי(סורי על הגועל).
בקיצור בשעה 5 כרגיל באו לתת לי כדורים ולעשות לי מוניטור-היא ראתה שהייתי על הפנים-שאלה ממתי וכל כמה זמן אמרתי לה שעה וקצת בערך ובתדירות גבוהה-עשו לי מוניטור נצפו צירים עם צעקות ובכי רב-קראה לרופא שאמר מחיקה 90% אותה פתיחה נוריד לחדר לידה.
התחלתי לבכות והתקשרתי לבעלי אומרת לו בוא!!!
בסדר..הגעתי לחדר לידה וחיברו אותי לכל מיני תרופות,נכנסו כל הרופאים האפשריים וכל אחד אומר אנחנו נעשה את המקסימום כדי לעצור.זה מוקדם אבל לא מוקדם מדיי.אז אל תדאגי.
עד השעה 12 הייתי בצום עם צירים שהלכו ופחתו-ועשיתי קקי-הייתי בטוחה שבזה זה נגמר.
העלו אותי למחלקה עם המשך טיפול בתרופות למניעת צירים.התקלחתי,נחתי-התעוררתי עם ציר.
השעה הייתה 17:00.שוב צירים.כואבים ובתדירות הולכת ומתגברת.אמא שלי הייתה פה.ואז בעלי הגיע..טוב מוניטור.
צירים.בכי.צעקות.אבא שלי מגיע.
קוראים לרופא(אותו אחד מ5 בבוקר)-מחיקה מלאה אותה פתיחה-האחות אומרת לו שזה יכול להתקדם מאוד במהירות ואולי כדאי שתרד למטה.
שעה 20:00 בערך יורדים לחדר לידה.
״אבל אני רק צריכה קקי!!בבקשה!!זה יעבור!!״
שום קקי.עכשיו ח.לידה.
ירדנו.נשכבתי צורחת מכאבים.נאנקת מכל ציר שרק הולך ומתגבר.
באה רופאה מנתחת לבדוק אותי,אמרה אין שינוי-בינתיים הורידו לי תכשיטים והחתימו על טפסים לתינוקות,נרופאה בדקה שאכן הם עכוז עכוז.
״ד״ר אני חייבת לקום עוד שנייה יש לי יציאה על המיטה״היא חא הסכימה ואמר. שלפעמים צירים מרגישים כך והיא צריכה עוד מוניטור.
בסדר.התאפקתי כמה דקות עד שצרחתי תנו לי לעשות שירותים!!!!!!!צורחת!!באו ניתקו אותי
הצלחתי בען ציר לציר-למזלי ההרגשה הייתה נכונה ובאמת באמת הייתי חייבת.
יצאתי-בא הרופא(אותו אחד מ5 בבוקר) בדק!
פתיחה 4 ירדנו לחדר ניתוח.
השעה 21:00 בערך.
מחליפים בגדים,מתחילים לבכות,הצירים התגברים,בעלי מנסה להרגיע-לחא הצלחה.
הוא לא יכל להיכנס.בחדר הניתוח אני םוגשת את אותו הרופא שמלווה אותי מ5 בבוקר.
בוכה,צירים,צורחת,צירים..הרדמה-תתכווצי-שדודה שלך תתכווץ!!אני רוצה את בעלי שיכווץ אותי.כואב ליייייי תנו לציר לעבור.שום דבר.כיווצו את האמאמא שלי ואז..הפסקתי להרגיש.מהר מאוד הכל התנהל-אמרתי לד״ר-תעשה ששניהם יצאו בוכים.זה הכי חשוב.
גז צחוק עזר.לא הרגשתי כלום.
הוצאתם את הילדה שלי גם?..כן נשלחה השלייה לגנטעקה.
יופי.הביאו לי אותם-בוכים לשנייה-קטנים ומכוערים כמו קופיפים!!!
אז..ילדתי אתמול ב13.3 ביום שלישי פעמיים כי טוב בשבוע 33+3 בשעה 21:29 שני נסיכים קטנים במשקלים 1.795 ו-1.360.
נמצאים בפגייה-אחד מהם עדיין בטיפול נמרץ ואחד עבר לאזור של הגדולים.
מתאוששת מהניתוח-קשה מאוד.כואב.אבל התחלתי ללכת קצת וקמה מדיי פעם.היום הייתי אצלם החזקתי את הגדול.מתוקים קטנים.
מאושרת עד הגג-אפילן הצלחתי לסחוט להם חלב היום.גאה בהם שהם חזקים ואיתנים וגדלים!!!