שאלה בקשר לגנים ומחלות

[fialka3]

שאלה בקשר לגנים ומחלות

עוד לא הכנסתי את הבנות לגן, אבל אני כבר מתארת לעצמי שהן יהיו חולות הרבה בהתחלה ולא תמיד ביחד. אני לא אוכל להישאר איתן כל הזמן במשך מחלות, לכן אני חושבת להישאר איתן רק בימים קשים, מקווה ברגע שהן ירגישו קצת יותר טוב, אבל לא יהיו בריאות מספיק לגן, אמא שלי תוכל להישאר איתן. שאלה היא במקרה של ילד אחד חולה ושני בריא, השארתם את הבריא בבית או שהוא הלך לגן? אם הלך לגן, איך עשתם את זה טכני - לקחתם את שניהם לגן והשארתם שם רק אחד? איך השני מגיב? אני יחידנית, אז אין לי אופציה של בן זוג שלוקח לגן או אוסף מהגן.

 

[פיצי ופיצית]

מחלות בשנה הראשונה בגן
זה נושא כבד....
מתחילה בחדשות הרעות: זה קורה המון. הרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך. ברמה כזו שיש חודשים שבהן הן יותר בבית מאשר בגן...
ולמה אני מתחילה בחדשות האלה דווקא? כי חשוב להיערך לזה. במיוחד לאור העובדה שאת יחידנית - חשוב לתכנן מראש את מעגלי התמיכה במצבים האלה ואם אמא שלך לא זמינה לעזור לך הרבה אז אולי למצוא בייביסיטרית שאת סומכת עליה ושאת יודעת שתוכלי להזעיק אותה במצבים האלה.
&nbsp
לשאלתך לגבי ילד אחד חולה והשני בריא - העמדה שלי היא שבנושא הזה תאומים אינם שונים מכל זוג אחים אחר. כלומר - אם היה ביניהם פער של שנה לא היתה לך התלבטות והיית שולחת את הבריא לגן ואת החולה משאירה בבית, נכון? כך גם במקרה של תאומים.
בהתחלה זה מוזר - גם לך וגם להם. אבל עם הזמן את תראי שיש בזה גם צדדים חיוביים (ואני יודעת כמה נורא זה נשמע להגיד שיש צד חיובי לילד חולה...). אחד היתרונות הוא שזה מאפשר לכל אחד מהם להיות בנפרד מהשני. לקבל תשומת לב אישית בלי "החצי השני" - גם לילד שהולך לגן ופתאום מצליחים לראות אותו בלי ההשוואה המתבקשת לאחיו שנמצא ממש לידו... וגם לילד החולה שנמצא בבית עם אמא וזוכה לתשומת לב אישית ובלעדית של אמא שממוקדת גם בו. היתרון הזה הוא יתרון גם עבורך שזוכה בזמן אישי עם אחד מהילדים - דבר שבשנים הראשונות בעיקר הוא מאד קשה להשגה, ובמיוחד ליחידניות.
&nbsp
טכנית - אני העדפתי תמיד לבקש ממישהו שישאר עם החולה בזמן שאני מביאה את הבריא לגן (או להפך - שמישהו אחר יביא את הבריא לגן בזמן שאני נשארת עם החולה בבית) - לא בגלל הקושי שלהם בסיטואציה אלא בעיקר בגלל חוסר רצון להתנייד עם ילד חולה שלפעמים בדיוק ישן אחרי לילה קשה או סתם מרגיש רע והטרטור הזה לגן שלא לצורך עשוי להעיק עליו ולהציק לו. אם אין ברירה ולא ניתן לבקש ממישהו שישאר עם החולה בבית למשך 10 דקות - רבע שעה (אני מניחה שזה פרק זמן סביר להביא ילד לגן ולחזור הביתה) אז אני מניחה שהייתי לוקחת אותו איתי...

 

[fialka3]

תודה רבה על תשובה כל כך מפורטת

אמא שלי זמינה, רק שהיא מבוגרת ויהיה לה קשה להסתדר עם שתיהן לבד כל היום כשאני אהיה בעבודה. לכן ברור לי שכשהיא תהיה איתן אז ילדה בריאה בטח תלך לגן. כשאני אהיה איתן אני עוד לא החלטתי מה הכי טוב, כי גן די רחוק - 10 דקות נסיעה באוטו מהבית שלי. לא מצאתי בשכונה שלי משהו פטוח מ7 עד 17 לפחות, כי ככה אני צריכה בגלל העבודה שלי. והגן ההוא כן ואפילו יותר וגם קיבלתי המלצות חמות.

 

[פיצי ופיצית]

אני חושבת שכדאי לך לחשוב על עזרה נוספת
אם אמא שלך מבוגרת זה בהחלט לא פשוט , גם תינוק יחיד זה לא פשוט ושתיים זה מאד קשה !
אולי סטודנטית שגרה באזור ותוכל לעזור ?

 

[אבטליה]

אכן נושא קשה ושנה ראשונה קשה בגן..

גם אני התמודדתי כך. נעדרתי כל כך הרבה מהעבודה בשנה הראשונה, כאילו לא חזרתי מחופשת הלידה. בעלי לא בדיוק יכול להתמודד עם ילדים חולים. הצד החיובי הוא שהזמן עובר והם גדלים, מתחשלים ומתחסנים. תנסי למצוא לך באמת עוד מישהי חוץ מאמא שלך שתוכל להיות ב"סטנד ביי" (יש כאלה שיכולות להיות) מהבקרים.