זמן נפרד בגיל חצי שנה
ממה שאת מתארת , את כבר עכשיו מייצרת לכל אחת מהן זמן בנפרד. כשאת מחזיקה אחת מהן ושרה לה , כשאת מקלחת אחת מהן ואז את השנייה, כשאת מחליפה לאחת מהן חיתול - כל סיטואציה כזו היא סיטואציה של זמן בנפרד, זמן שבו היא מקבלת את עיקר תשומת הלב שלך ואולי ברגעים מסויימים את תשומת הלב הבלעדית שלך מבלי שתהיי עסוקה בפועל (או במחשבה) באחותה.
זה שאחת צופה בנעשה ורואה את אחותה ואותך לא ״מפחית״ מערכו של הזמן הזה. להפך, היא יודעת שעוד מעט גם תורה יגיע וגם היא תזכה לתשומת לב בלעדית ממך.
נכון, הן מודעות לקיום האחת של השנייה, ולנוכחות המתמדת של ישות נוספת מלבדן. אבל זו המציאות שלהן. כך הן נוצרו, כך הן נולדו ואלו הם חייהן , לטוב ולרע.
מה דעתך?