איך מחנכים?
קודם כל חשוב להבין שמכות הן לא דרך לחינוך (לפחות לא מהסוג שאת רוצה להשיג). הדבר היחיד שילד שמכים אותו יכול ללמוד הוא שמכות הן דרך לגיטימית להשיג דברים שהוא רוצה.
מכות, וענישה בכלל בגיל הזה הן לא אפקטיביות כדי לחנך ילד לא להרביץ. ראשית, מכיוון שבאמת אין בהן שום דבר מלמד, אלא רק דרך של ההורה "לנקום" בילד שהתנהג לא כשורה.
כדי להבין את הסיבה השנייה שבגללה מכות , צעקות וענישה בכלל הן לא אפקטיביות כדרך חינוך צריך קודם כל לנסות להבין למה הילד נוהג בדרך שבה הוא נוהג.
למה הוא מרביץ? אצל ילדים, כל התנהגות מכוונת להשגת מטרה כלשהי. ברוב המכריע של המקרים המטרה היא לקבל תשומת לב. עבור הילד זה לא משנה אם תשומת הלב שהוא מקבל כתוצאה מההתנהגות שלו היא "שלילית" (ענישה, מכות) או "חיובית" (שבחים, עידוד). מה שמעניין את הילד בגיל הזה הוא כמה תשומת לב הוא מקבל כתוצאה מההתנהגות שלו. הכמות היא הגורם המכריע.
כל מה שכתבתי עד פה נכון עבור כל ילד בן שנתיים. כשמוסיפים לזה גם את עניין התאומות, ברור לנו שתשומת לב של ההורים היא מצרך הרבה יותר נדיר - מעצם העובדה שהיא תמיד צריכה להתחלק בין שניים. ולכן, כל התנהגות שתאפשר לי לקבל יותר תשומת לב מאשר אחי התאום - היא כשרה.
אז מה עושים?
קודם כל אני ממליצה לך לפנות להדרכת הורים. יש הדרכות הורים פרטניות, ויש סדנאות להורים לתאומים בגיל הזה. אני ממליצה מאד על ורד בן פורת שהיא מדהימה ואני בטוחה שתעזור לך מאד.
דבר שני, ברגע שאת מבינה ויודעת שהמטרה של "המרביץ" היא לקבל תשומת לב - את יכולה לתת לו יותר תשומת לב חיובית בכל פעם שהוא מתנהג כמו שאת רוצה שהוא יתנהג (למשל: כשהוא משתף את אחיו במשחק, כשהוא נותן לו צעצוע, כשהוא עושה משהו שאת מבקשת ממנו), ולא לתת לו תשומת לב כשהוא מתנהג בניגוד למה שאת מצפה ממנו. כשהוא מרביץ - פשוט תרחיקי אותו ותסבירי לו ש"אצלנו בבית לא מרביצים, אלא .... (מבקשים את הצעצוע/מחכים לתור שלנו/.... )".
מה דעתך?
