mishmish04
New member
פינת השוקפה (
+
) וה
נפתחת
אני כבר לא זוכרת באיזה יום זיקי פותחת אותו באופן רישמי, אז החלטתי שהיום אני פותחת.
זה התחיל עוד לפני מספר שבועות, כשהאישלי הודיע לי שהיות ואני מתחילה עכשיו להרצות הרבה - אז אני צריכה להתלבש בצורה ייצוגית ולא כל הזמן בטייטץ וטישרט.
קיבלתי את האתגר, והיות שהכי כיף לעשות קניות איתו - התלבשנו במוצ"ש האחרון על חוצות המפרץ והאאוטלט שלהם.
קודם כל נכנסנו למתאים לי.
עכשיו תתארו לכן את הסיטואציה: מליון שנה לא קניתי לי בגדים, והפעם האחרונה שלי הייתי במידה 40-42 ועכשיו - אני בסביבות החמישים.
הרגשתי כמו בסרט "אישה יפה". היתה לנו מוכרת מקסימה ותקתקנית, שלא התביישה לומר לי כשדברים לא "ישבו טוב" ואת הבעל המפרגן מהצד השני, שהסתפק, כמו ריצ'ארד גיר במנוד ראש,
חיוך קטן או סיבוב ראש פיצי, כדי לרמוז לי מה דעתו על כל זוג מכנסיים שלבשתי.
יצאתי משם עם ארבעה זוגות: שני ג'ינסים + 2 אלגנט ב 300 ש"ח!
המשכנו לגולברי ומשם לקחתי שתי עליוניות חמודות, ומעוד חנות עם חולצת כפתורים, בשביל הרצאות בפני רופאים, כשצריך להיות באמת מעונבת.
אחחחחחחחחחחחחחחחח. פתאום הבנתי שלקנות בגדים יכול להיות גם כיף.
(כל אלו שמעבירות אלי מכנסים - לא ויתרתי עליכן!)
היום, חזרתי מהלימודים, שם ישבתי ו+/- דפקתי את הראש בקיר בגלל הטימטום של הלומדות בו איתי ישר להרצאה על היפרדות בטנית בפני הפיזיותרפיסטים של קופ"ח מכבי בחיפה.
זה המכון הכי גדול בצפון.
וכדי שלא אהייה לבד ואפחד - ליאורה של הפורום היתה איתי. היא היתה דוגמנית למופת ושיתפה פעולה נפלא. היה לי כיף לדעת שהיא שם בשבילי ועשתה את כל הדרך מאי שם במרכז במיוחד לכבודי.
נשמה טובה אמיתי.
תודה גדולה לך, ליאורה.
היה אמור להימשך שעה. נמשך שעה וחצי ולא נתנו לי ללכת.
הרגשתי מה-זה-טוב-עם-עצמי! איתגרו, שאלו שאלות מורכבות ועמוקות והיה לי כיף להוכיח לעצמי ולהם שאני באמת שולטטטטט ויכולה לענות להם בשפה שלהם וברמת הידע שלהם.
ביקשו ישר סדנת המשך.
ניראה לי שהפעם אני כבר אבקש תשלום.
היפ היפ הוריי לי!
עוד דבר חשוב שעשיתי השבוע בשבילי: התעקשתי להשאיר את גלולי בקייטנה בה לא הכירה אף אחת. היה שם בכי כמו ביום הראשון בגן.
אחרי שעה התקשרתי והיא הודיעה לי שאיננה יכולה לדבר ואני מפריעה לה.
בקיצור - היום היא מתלוננת על זה שהיא נשארת רק עד אחת וחצי ולא עד ארבע . . .
מתנצלת על החפירה.
היום אני בהי של ה"מנייה-דיפרסיה" שלי, והיות שאתן מקבלות בדרך כלל את הפרצוף החמוץ ולא הצוהל - החלטתי לשתף גם בטוב.
עכשיו - אתן!
אני כבר לא זוכרת באיזה יום זיקי פותחת אותו באופן רישמי, אז החלטתי שהיום אני פותחת.
זה התחיל עוד לפני מספר שבועות, כשהאישלי הודיע לי שהיות ואני מתחילה עכשיו להרצות הרבה - אז אני צריכה להתלבש בצורה ייצוגית ולא כל הזמן בטייטץ וטישרט.
קיבלתי את האתגר, והיות שהכי כיף לעשות קניות איתו - התלבשנו במוצ"ש האחרון על חוצות המפרץ והאאוטלט שלהם.
קודם כל נכנסנו למתאים לי.
עכשיו תתארו לכן את הסיטואציה: מליון שנה לא קניתי לי בגדים, והפעם האחרונה שלי הייתי במידה 40-42 ועכשיו - אני בסביבות החמישים.
הרגשתי כמו בסרט "אישה יפה". היתה לנו מוכרת מקסימה ותקתקנית, שלא התביישה לומר לי כשדברים לא "ישבו טוב" ואת הבעל המפרגן מהצד השני, שהסתפק, כמו ריצ'ארד גיר במנוד ראש,
חיוך קטן או סיבוב ראש פיצי, כדי לרמוז לי מה דעתו על כל זוג מכנסיים שלבשתי.
יצאתי משם עם ארבעה זוגות: שני ג'ינסים + 2 אלגנט ב 300 ש"ח!
המשכנו לגולברי ומשם לקחתי שתי עליוניות חמודות, ומעוד חנות עם חולצת כפתורים, בשביל הרצאות בפני רופאים, כשצריך להיות באמת מעונבת.
אחחחחחחחחחחחחחחחח. פתאום הבנתי שלקנות בגדים יכול להיות גם כיף.
(כל אלו שמעבירות אלי מכנסים - לא ויתרתי עליכן!)
היום, חזרתי מהלימודים, שם ישבתי ו+/- דפקתי את הראש בקיר בגלל הטימטום של הלומדות בו איתי ישר להרצאה על היפרדות בטנית בפני הפיזיותרפיסטים של קופ"ח מכבי בחיפה.
זה המכון הכי גדול בצפון.
וכדי שלא אהייה לבד ואפחד - ליאורה של הפורום היתה איתי. היא היתה דוגמנית למופת ושיתפה פעולה נפלא. היה לי כיף לדעת שהיא שם בשבילי ועשתה את כל הדרך מאי שם במרכז במיוחד לכבודי.
נשמה טובה אמיתי.
תודה גדולה לך, ליאורה.
היה אמור להימשך שעה. נמשך שעה וחצי ולא נתנו לי ללכת.
הרגשתי מה-זה-טוב-עם-עצמי! איתגרו, שאלו שאלות מורכבות ועמוקות והיה לי כיף להוכיח לעצמי ולהם שאני באמת שולטטטטט ויכולה לענות להם בשפה שלהם וברמת הידע שלהם.
ביקשו ישר סדנת המשך.
ניראה לי שהפעם אני כבר אבקש תשלום.
היפ היפ הוריי לי!
עוד דבר חשוב שעשיתי השבוע בשבילי: התעקשתי להשאיר את גלולי בקייטנה בה לא הכירה אף אחת. היה שם בכי כמו ביום הראשון בגן.
אחרי שעה התקשרתי והיא הודיעה לי שאיננה יכולה לדבר ואני מפריעה לה.
בקיצור - היום היא מתלוננת על זה שהיא נשארת רק עד אחת וחצי ולא עד ארבע . . .
מתנצלת על החפירה.
היום אני בהי של ה"מנייה-דיפרסיה" שלי, והיות שאתן מקבלות בדרך כלל את הפרצוף החמוץ ולא הצוהל - החלטתי לשתף גם בטוב.
עכשיו - אתן!
