בדמיוני

[שירה כמים]

בדמיוני

בשירותים של הפלוגה
כל הגדוד תקע
כל הגדוד קרא
והמשורר בפנים רחומות
אסף אותי אליו
על תנאי
המשורר בפנים רחומות
שאב אותי וחיי
הפכו יותר מור
מאשר לס ככה זה כשהמשורר המבוגר
בוחר לא להתעלס עם
היפה התורנית וכן נדיב ומלמד
ולא קמצן כמו הזקן
מהפינה ממול שבטוח
שהוא נדיב וחתרן
אבל בעצם הוא סתם
וסתם עלי הכותרת
וסתם המשי הזה
שאני ממוללת בין אצבעותיי
בדמיוני

 

[שירה כמים]

עוצרת למנוחה

עד לאחרונה היה העולם מסדרון ארוך מאוד שמשני צידיו דלתות רבות -
[כמו ביחידה הפסיכיאטרית בתל השומר לפני ארבעים שנה]
כולן נעולות.
עכשיו אני דופקת
ומבפנים עולים קולות
"כנסי שירה כמים".
אני מניחה את כף ידי על הידית
לוחצת אותה קלות כלפי מטה
ועוצרת למנוחה.

 

[שירה כמים]

אוי אימא

אוי אימא, אני רוצה כבר לישון
אוי אימא, אני רוצה כבר לגמור
את היום הארוך ארוך הזה
שנקרא חיים.

 

[שירה כמים]

*

כשתשוקת החיים הופכת לתשוקת המוות
האם אני בוערת אז
האם אני נשרפת אז
ומתוך עפרי האם מגיח אז
עוף חול מדמם,
צולע,
עילג?

 

[שירה כמים]

שומם

שומם לנו כאן
משעמם,
שורקים השרקנים ממעל.
בודד לנו כאן
וקר,
קוראים המתרגמים
ומתכדררים בשוחות.

 

[שירה כמים]

האטום הקטנטן ביותר בעולם

*
לפעמים יותר נעים לאטום
לא לזכור מה מתרחש שם באטום
הקטנטן ביותר בעולם
המתכווץ המתכדרר
הקרוי הנפש שלי.

**
שלי. הנפש.
דורכת על נמלים קטנות
רומסת עיזים מיקרוסקופיות
בלתי נראות אלא לעיני הגמדים הטובים
הבאים לסייע לה
להיטיב את דרכיה
והיא "זכותי לסרב"
היא מצהירה לפני
הצניחה

 

[שירה כמים]

מחכים לרוחות

בערך
בשתיים אחר חצות
מישהו נדמה שרוצה לישון
יש פיהוק גדול
עם הרבה שיניים מצהיבות בערך
בשתיים אחר חצות למישהו
מתחילות להיעצם העיניים
העפעפיים מעצמם בערך
בשתיים אחר חצות זה
מישהו אחר אבל הגוף שלו הוא גופה
ושוב הוא מפהק והיא מתפהקת בעצמה
אבל עוצרת מהר כמו שלמדה
וחלב הנר זולג על לוח האותיות שעל גבי שולחן העץ העתיק

 

[שירה כמים]

שקט

שקט שקט בני נחרישה
אין לי בן להחריש
הבן שלי לא אמרתי עליו
לא אמרתי עליו קדיש
שקט שקט בני נחרישה
אין לי למי לומר
עובר האתמול
חוזר המחר
הפרצוף הוא רע ומר

גשם בא ילדי בכורי לי
גשם רענן
הוא ישטוף את כל פנינו
ואת תולעינו גם
גשם גשם כבר מגיע
בפולין צרחות
אלפי יהודינו מתו
ואין גם
מילים
לומר
כמה
כמה
כמה
הם באים אלי
כל לילה בשנתם הם באים והם חוזרים והם אומרים
למען השם נשמה שלי
תביא מציצה או שתקבל
סטירה
והוא נותן כי מה יעשה
ולמה לא
בעצם
כשחושבים על זה
מי חושב אולי עכברוש הביוב הקוצף
מימי הבריטים

 

[שירה כמים]

השבת

החרדה מפני השבת
לבשה פני עכברוש ביבים מקורצף
הדביקה לו שפם של היטלר
שחור ונוקב
מנקר בעיניים בחזה בבטן עובר ומחורר
לכל אורכה החרדה מפני השבת מעוררת בי קנאה
בשבת של זלדה החרדה הזאת מפני השבת האהובה
על נרותיה וברקיה
וכל אומללותיותיה

 

[שחרזדה האחת]

שירתך אמיתית ומרתקת

 

[שירה כמים]

תודה רבה שחרזדה יקרה

 

[קרנף לבן 1]

שירה נפלאה

 

[שירה כמים]

תודה רבה קרנף