לבד בחלון

[שחרזדה האחת]

לבד בחלון

הלבד

אישה יושבת לבדה על אדן החלון
לבד יושבת צופה וחולמת
עטויה בד רך בלבן
עטופה בו כבשמיכה רכה
נראית כדוב הישן את שנת החורף

שעות יושבת על אדן החלון
בוהה לאופק
ורוקמת שמיכה על בד לבד
מחכה היא למי?
לבן שישוב מהנכר ,
לחבר שיחזור מטיול במרחק ובמרחב
או שמא לאהוב שיחזור מהקרב
אולי היא פשוט תוהה על העולם
או על הבעל שנעלם והשאיר אותה עגונה,
תעלומה עם נעלם.
כבר סיימה לרקום את השמיכה
והיא עדיין יושבת לבדה ומחכה
למי? למה? איש לא יידע

 

[קרנף לבן 1]

שיר מצויין

מאוד אהבתי.וביחוד את התוכן