על רקע ריבוי מקרי האונס, ההטרדות ויחסי המרות

על רקע ריבוי מקרי האונס, ההטרדות ויחסי המרות

ראיתי ציפור ליבנת נוצה,
שאל הדרור לעוף רוצה.
אך ידך, יד חסונה,
אל הסורגים, אותה דחקה.

וראיתי אותי, כאותה הציפור,
וידך חרותי השיבה אחור.
אל כלאי המוזהב, המוקף סורגים,
ואיש מתועב, המיתני בפנים.
 

שמים1

New member
ברוך הבא משורר מגירות


כל כך אקטואלי שירך
עצוב שכך בשנת 2017 אין מסר ברור וחד משמעי בענישה שגוף אישה איננו הפקר.
מאוד נגע בי שירך , כך חשות המוטרדות והנאנסות אחרי כל עסקות הטיעון המשפילות והלא ראויות .
 

כנרת לי

New member
גמני ראיתי

ציפור רבת יופי, מכשכשת בזנבה, טופחת בכנפיה,
ואם לא שמו לב אליה, והיא חושבת שלא ראו אותה, היא גם מצקצקת בקולה הסקסי,
ואח"כ מבכה כמופתעת כיצד מצאה עצמה בכלום[ב] הזהב....

גם לי נמאס מהניצול המיני, אבל בטוחה שלטנגו הזה יש שני צדדים ברורים...
 
זה די בנאלי

לכתוב על אונס כעל רצון לצאת מכלוב ועל יד שדוחקת בך לא לצאת, זה מאוד שגור ,אני מצפה משירה להיות מקורית הן מבחינה רעיונית והן צורנית ופה זה לא קרה, מבחינה טכנית, השיר טוב וחד וממוקד ,רואים שאתה יודע לכתוב ולא להתפזר ,אבל הרעיון עצמו בנאלי למדי וחבל ,זה דעתי .
 
למעלה