לקראת יום השואה

[שמים1]

לקראת יום השואה

לקראת יום השואה אפתח שרשורי זכרון .
שרשור לכל איש יש שם בו נוכל כולנו לציין שמות נספים ולהדליק לזכרם נר וירטואלי .
שרשור כללי לים השואה בו יהיה ניתן להעלות שירי משוררים ליום השואה , תמונות זכרון וכל דבר שנוגע בכם ותרצו לשתף .
כמו כן תעלו יצירות משלכם ....
הלב בוכה ומבכה את הנספים
לעולם לא עוד .

התמונה צולמה ע"י יובל פטמן במסע לפולין 2014 .

 

[שמים1]

הגיגים לקראת יום השואה / מרגלית בר צבי

הגיגים לקראת יום השואה ...
בכל יום שואה , משנה לשנה , אינני יודעת את נפשי מרב שאני עמוסה.
עמוסה מכובד היום , מהאחריות , מהרצון להעלות ולספר , להזכיר ולא לשכוח , מהעצב , מזיכרונותיו של אבא , מהכאב ומהשאלות הבלתי פוסקות העולות מהתמונות המזעזעות , מהסרטים הנוקבים , מהפנים האנושיים לכאורה של מרצחים נתעבים .
בכל יום שואה אני מקווה שהזיכרונות והתמונות , הסיפורים והעדויות יביאו לעולם טוב יותר , לאהבת הזולת , לנתינה וקבלת השונה , והתקווה נשארת לצערי תלויה באוויר ביחד עם האנטישמיות הגואה באירופה , באווירה הקשה המזכירה כל כך ימים אפלים , בבריטניה כבר אמרו שהיטלר היה ציוני ומעניין איזו מדינה תהפוך אותו לחסיד אומות העולם .
בכל יום שואה אינני יודעת את נפשי מצער .
כבר הפסקתי לחנך אנשים כיצד להגיב וכיצד להתנהג,
כבר אינני נושאת את צערו של העולם וצער השורדים על כתפיי.
אני נושאת רק את הצער הפרטי שלי , ההזדהות והכאב העצום המושרשים בתוכי , הגאווה על היותי יהודיה , אהבתי לארץ ואהבתי לעם ישראל .

התמונה צולמה ע"י יובל פטמן במסע לפולין ב- 2014 .

(מרגלית בר- צבי זו שמים1 )

 

[שמים1]

אושויץ הוא כוכב קטן / פיני רבנו

 

[ציקימינגו 22]

הילדים חזרו עם סרט מביקור באושוויץ . אז כתבתי לפני שנים

מאורות עיניים חלולות ניבטות
כמו היו ארובות כיבשנים
גולגולות חרוכות מעלות עשן
שניתקו משלדים מרוסקי עצם

עמק ארור זרוע פגרי אדם
רוחות רפאים מיללות מכל עבר
נשמות נאספות לטכס עצה
הרעד מטפס לאורך השידרה

נעלים נעלים ערמות שער אדם
מסגרות המשקפים לא יראו מבעדם
הכיבשנים עדין מעלים עשן
והשער הארור "העבודה משחררת"
צ'י

 

[שמים1]

הם היו ילדים בנסיעתם

וחזרו בוגרים וכל כך אחרת
המראות הללו משנים אותם
גם בני נסע ילד וחזר גבר והתנדב לקורס טיס
" כדי שלא יכחידו אותנו עוד לעולם אמא" ..... כך אמר לי .

 

[דייהטסו]

חבל מאוד שהם נוסעים

הנסיעות האלה וכל הפסטיבל שמסביב מיותרים. המסר הוא תמיד לאומני ואנטי-הומאניסטי. מגדלים דורות שלמים על פרנויה, ולא פלא שהמדינה נראית כמו שהיא נראית.

 

[שמים1]

אינני מסכימה איתך

אין כמראה עיניים , הסיפורים לא משקפים את האמת הנוראית
כאשר רואים את המחנות , את המשרפות והתנורים , את העליבות וגדרי התיל רק מתחילים לדמיין את הימים האפלים ההם .
זה איננו פסטיבל , למען יראו , יזכרו ולעולם לא ישכחו לספר הלאה .
דור שלם של פרנויה ? על מה אתה מדבר? 70 שנה ודבר לא השתנה אירופה זוקפת שוב את ראשה האנטישמי ללא בושה .

 

[דייהטסו]

ההתעסקות המוגזמת שלנו

באנטישמיות האירופאית היא הדגמה יפה של הפרנויה הלאומית. גם ביבי עם "השואה האירנית" שפמפם לנו שנים עד שהשתתק בבת אחת. הפראנויה גורמת לנו לראות את העולם הערבי בראייה צרה וסטראוטיפית, ובכלל לראייה מעוותת של המציאות.
מה עושים בסיורים האלה? לוקחים אותם למשרפות, מנסים בכל הכח לצרוב להם טראומה תוך כדי שמפמפמים את הערך המקודש ביותר לעם ישראל "ביטחון".
כל בנאדם שלא מעורב בסכסוך ולומד אותו לא מבין, הרי הפתרון גלוי וידוע, ושני הצדדים מסכימים עליו בגדול. למה לא מיישמים? כי שני הצדדים פרנואידים עד כדי כך שאינם מוכנים אפילו לדבר.
אני הייתי מלמד על השואה אחרת לגמרי. הלקח ממנה צריך להיות אוניברסלי, משתף, מלא חמלה, ולא כועס, פלגני, פרנואידי. ללמד את הילדים להגן על החלש.

 

[שמים1]

הלקח אכן צריך להיות אוניברסלי

משתף ומלא חמלה , אך איך אתה יכול לומר לא לכעוס? אבי שאיבד את כל בני משפחתו המורחבת 55 במספר אומנם למד לסלוח , אך אני הדור השני לא סולחת ולא שוכחת , וכן , כועסת , כועסת כי הלקח לא נלמד וכי במקום חמלה הקרקע שוב בשלה לשואה שניה , ואינני מתייחסת כעת כלל לנושא הסכסוך הישראלי ערבי אלא לעובדה שכמעט השמידו אותנו כעם .

 

[דייהטסו]

לא אמרתי שאין מקום לכעס

בוודאי שיש מקום לכעס פרטי, כלפי מי שלקח חלק בזוועות השואה, גם מצד מי ששרד אותן, גם מצד קרוביו. אגב גם משפחתה של סבתי נרצחה בשואה. אבל לחלחל את הכעס לדורות הבאים, בצורה ממוסדת ומאורגנת, זאת טעות בעיני. פוסט-טראומה היא תופעה קשה, ולא צריך לגרום אותה לדורות הבאים. פושעי השואה כמעט כולם כבר אינם, ובעוד 10 שנים לא יהיו כליל. אז כלפי מי מופנה הכעס? כלפי ה"אחר" באשר הוא - וראי את השמחה כשהיה פיגוע בבריסל.

"הלקח לא נלמד" - מי לא למד את הלקח? כאשר אנגלה מרקל מפגינה חמלה כלפי פליטים, מלגלגים עליה בארץ. באמת לא למדנו את הלקח. ישראל לא התנדבה לקלוט אפילו פליט אחד מסוריה. ישראל לא הכירה בשואת העם הארמני.

ודבר נוסף, אני יודע שאנשים לא רוצים לשמוע את זה אבל צריך לומר את זה, מסביבנו מתחוללת שואת בעלי החיים, כרבע טריליון קורבנות בשנה, קורבנות להכאה, כליאה צפופה, אונס, חשמול, המתה בגז, בקצף, שחיטה תעשייתית, הפרדת תינוקות בני יומם מאמם, משלוחים חיים של המוני בעלי חיים תקועים בצפיפות מחרידה באוניות ובמשאיות. הלקח מהשואה צריך להיות בראש וראשונה להפסיק את זה. כמו שאמר ניצול השואה, חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס זינגר: "עבור בעלי החיים, כל יום הוא טרבלינקה"

 

[פרילנסר]

ברגע שהשווית משהו לשואה - אין לך זכות עמידה באמירה על השואה.

 

[שמים1]

כל כך מסכימה איתך

אין דבר שישווה לשואה ובעיניי כל השוואה שכזו בלתי נתפסת .

 

[ציקימינגו 22]

דבר שום דבר אינו דומה או מתקרב לשואה

עם שנתוּן במלחמה .מלחמה קשה . מקצה משאבים כסף רב .
כח אדם .את מייטב הקצינים .רכבים רכבות .למטרה אחת
להשמיד בני אדם בכמויות אדירות .בהתחלה ירו
באנשים .גילו שזה בזבוז תחמושת . וגם היתה בעיה עם הגופות
אז מצאו פיתרון . גז ומשרפות.
ששה מליון יהודים.
עשרים מליון סלווים צוענים .
נכון היתה להיטלר ימח שמו מלחמה .
אבל העם היהודי הטריד אותו יותר .
צ'י
אין לזה שום מקבילה בהסטורי האנושית.

 

[דייהטסו]

אתה הממונה מטעם שרת התרבות על זכות הדיבור?

 

[ציקימינגו 22]

"שרת התרבות " אחת הטובות ששמעתי לאחרונה (בדיחה)

 

[בודלר]

מסכים איתך די, הדוגמה על שואת בעלי חיים נכונה

בעני זה צביעות מעט מדי אנשים כואבים על הזוועה ולמה חיות לא מרגישות?

 

[בודלר]

חזק