שאלות לאירוח פרופ' רות קרק

[ענתר]

מבינה את ההערה

אך לא יודעת מה לכתוב, כל איזכור של שמה, ישמח אותי, אני יכולה לכתוב: רשום מותה, עלייתה, או ששילמה מיסים ובסוף יתברר שמוזכרת דווקא כצדקת ששילמה תרומה

אני שואלת על כל מקום שאפשר לחפש מידע על אנשים בתקופה ההיא, אז אשמח לכל המלצה לתיקון

 

[Ruth Kark]

גרייבסקי ועוד

כדאי לחפש בספרו של גרייבסקי על נשים יהודיות ביישוב שיצא לאור מחדש ביד-בן צבי לפני מספר שנים. לקריאה כללית על ירושלים תוכלי למצוא רקע טוב בספר שלי עם מיכל אורן-נורדהיים – ירושלים וסביבותיה: רבעים, שכונות וכפרים, 1800 – 1948 ועל יפו בספרי – יפו: צמיחתה של עיר 1800 – 1917.

 

[avitalit]

מנצל"ש-אפרופו הר הזיתים.

הסבתא של אימי (מרת זוהרה שלוחה) עלתה לארץ ממרוקו בשנות השלושים (כנראה 1931). היא עלתה בגפה, קנתה בית קטן בשכונת המוגרבים ועדר כבשים. לאחר תקופה מאוד קצרה היא נפטרה ונקברה בהר הזיתים. הידיעה הגיעה בחזרה למרוקו ע"י שליחים של הועד המוגרבי. הקבר שלה לא מופיע באף רישום של אף אחת מה"חברא קדישא" שפועלות בהר. בועד המוגרבים הקיים היום אין מידע ארכיוני לגביה. ולשאלותי: היכן ניתן למצוא מידע על היהודים שחיו בשכונת המוגרבים באותה תקופה? האם קיים רישום מפקד אוכלוסין של השכונה? או אולי מאגר של שטרי קניין על הבתים בשכונה? או כל קצה חוט שיוביל לגילוי התעלומה. ( אנחנו בטוחים שהיא קבורה בהר הזיתים כי לפני 48 שנים ביקר הדוד של אימי בחלקת הקבר וזיהה בודאות את השם והפרטים) תודה רבה איציק

 

[Ruth Kark]

הנה כמה אפשרויות לעיון

כדאי לבדוק בעבודת הדוקטור שהנחיתי של ד"ר מיכל בן-יעקב על תרומת העדה הצפון אפריקאית להתיישבות בא"י – אם כי זו עוסקת בעיקר בתקופה העות'מאנית יש לראות אם מוזכרים גם מקורות לתקופת המנדט. כמו-כן ספר סערך שמעון שטרית על יהודי צפ' אפ' בארץ שם יש לי גם מאמר על חלוציותם בבניית שכונות בירושלים מחוץ לחומה ועל רבי דוד בן שמעון - צוף דב"ש.

 

[ארנון הרשקוביץ]

ספרי הנפוס העות'מנים

נושא ספרי הנפוס העות'מנים (רישומי משפחות ואירועים של לידה/פטירה/נישואין/גירושין מן התקופה העות'מנית בארץ ישראל 1905-1878), עולה כאן מדי פעם, ונוצר אצלנו הרושם כי קריאה בהם היא בלתי אפשרית כמעט, כיוון שהם נכתבו בטורקית עתיקה. אשמח אם תוכלי לשפוך מעט אור על הנושא:

באיזו שפה כתובים הספרים?

האם ניתן לעיין בהם (או בעותק מיקורפיש שלהם), במקום נוסף חוץ מאשר בגנזך המדינה?

האם את יכולה להפנות אותנו לאנשים אשר יכולים לקרוא בספרים ולחפש שם מידע עבורנו? תודה,ארנון

 

[Ruth Kark]

אכן מקור חשוב

זהו מקור חשוב ביותר שלא נוצל מספיק. לשאלותיך: שפה – הרוב בתורכית. ישנם מעטים שנכתבו בעברית ואולי גם בערבית עיון – רק בארכיון מדינת ישאל לפי מיטב ידיעתי מתרגמים – בעבר תירגם מר דניאל חלוצי איש יקר מירושלים שכיום הנו בן כ- 85 . ישנם מספר מאסטרנטים ודוקטורנטים צעירים שיכולים לסייע תמורת תשלום.

 

[ארנון הרשקוביץ]

עווד אגוז קשה לפיצוח(?): "עץ חיים"

סב-סבתי, חיים יהושע גולדברג ("חיים בקר", 1917-1839) למד בצעירותו בישיבת "עץ חיים" בירושלים. המדובר על שנות ה - 40 של המאה ה - 19. האם יש בנמצא רישומים כלשהם, ובפרט רשימות המזכירות תלמידים, מן הישיבה הנ"ל מאותה התקופה? אם כן - האם ניתן לגשת אליהן, או שמא הן סגורות ונצורות בארגזי הישיבה? ארנון

 

[Ruth Kark]

לא ידוע לי

ייתכן שבארכיון ועד כל הכוללים בירושלים מצוי חומר.

 

[ornan]

משפחות ברובע היהודי שבעיר העתיקה

פרופ' קרק שלום! בהמשך לשאלתי הקודמת אודות משפחות הרב מרומאן ומשפחת ב"ק, ידוע כי ישראל ב"ק ומשפחתו עברו לירושלים ב 1837 לאחר רעש האדמה שפקד את אזור צפת ומרד הדרוזים. לימים בנה בנו של ישראל, ניסן ב"ק את בית הכנסת המפורסם "תפארת ישראל", שהוחרב ב 1948 ואת שרידיו ניתן לראות היום. שאלתי היא: האם ניתן למצוא היכן התגוררו ברובע? תודה ארנה

 

[Ruth Kark]

משפחת ב"ק מתועדת

יש חומר רב על משפחת ב"ק החל מהדפוס בצפת, דרך נסיון ההתישבות בג'רמק ועד ירושלים בעיתונות התקופה משנות הששים של המאה ה - 19 ואילך. מקור חשוב לכולכם הנה כרטסת העיתונות העברית במאה ה - 19 ותחילת ה - 20 בטכסט מלא שם ניתן לחפש שמות מקומות ואנשים.

 

[Ruth Kark]

מפת הרובע היהודי

נדמה לי שמגורי ב"ק ברובע מוזכרים ומצויינים על מפה בספרו של גד פרומקין – שופט הייתי בירושלים אבל זה דורש בדיקה. המפה תופיע גם בספרי בחדש עם ד"ר יוסף גלס על משפחת ולירו הירושלמית 1800 – 1948 העומד לראות אור בהוצאת "גפן" בחודש הקרוב.

 

[רותם39]

יתומה בבית ספר בנוה צדק

לפרופ' רות קרק שלום רב, אמי ז"ל נולדה בירושלים בשנת 1912, התייתמה מהוריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה וגדלה במעון לבנות ישראל ברחוב החבשים. היא למדה בבית הספר לבנות א' (למל) משנת תרע"ט ועד תרפ"ג. כנראה שבסוף תרפ"ג נסגר המעון בירושלים ואז פוזרו היתומות ואמי נשלחה ללמוד בבית ספר לבנות בנוה צדק, שם למדה משנת תרפ"ד (כתה ה') עד לשנת תרפ"ז (כתה ח'). לא ידוע לי מי וכיצד הוחלט לאן תשלחנה הבנות היתומות מירושלים, איפה התגוררה אמי בתקופת לימודיה בנוה צדק ומי תמך בה (כל משפחתה הייתה בירושלים ולא היו לה קרובים בתל אביב או ביפו). אלה שאלות שמטרידות אותי זמן רב. חיפשתי מסמכים ורשימות בארכיון הציוני, בארכיון עיריית ירושלים, בארכיון עיריית תל אביב ובארכיון החינוך באוניברסיטת ת"א אך עד עתה לא הצלחתי לקבל מענה לשאלותיי. לאחרונה מצאתי בארכיון הציוני רשימה של בנות יתומות שלמדו בנוה צדק בשנת תרפ"ו ונתמכו על ידי ועד היתומים. שמה של אמי אינו מופיע. כמו כן, ידוע לי שלא היה בית יתומות בסביבת נוה צדק או נוה שלום. אודה לך אם תשפכי מעט אור על תהיותיי, ובפרט - אילו גופים היו אחראים על יתומות באותה תקופה? מה עוד ניתן לעשות?

 

[bilen]

קורותיהם של חסידים בצפת וירושלים

שלום לפרופ' קרק, סבתא-רבתא של סבתי, שרי (שרה בת משה) רוזנבאום-גרייף מגליציה (קולומיאה, זבלטוב, נדבורנא), התגוררה שם עד אחרי שהשיאה את כל ילדיה. היתה צאצאית של האדמו"ר מנדבורנא, רוזנבאום (ייתכן שיש לזה איזו רלבנטיות). בערך בין 1888-1891 היא ובעלה עובדי(ה) גרייף, עלו לארץ. התכוונו לחיות בירושלים, אבל ידוע לנו בוודאות, שהתגוררו תחילה בצפת. שם, נפצעה שרה בתאונה בסמטאות צפת כשנמחצה או נפלה ונדרסה ע"י חמור. לאחר כמה ימים, נפטרה ונקברה בצפת. הארוע הזה היה כנראה ב-1891 , מכיוון שבאמצע 1892 קראו בשמה ל-2 נכדות שנולדו בקולומיאה. הסבא המשיך כמתוכנן לירושלים (לא ידוע מתי עזב את צפת), האריך ימים ונפטר בשיבה טובה בשנת 1907. נקבר בהר הזיתים/חלקת החסידים (אושר בבדיקה בח"ק). כפי שרואים בתמונה משמאל, שמו הוזכר במאמר המצורף שמצאנו ב"חבצלת" ב-1906. עד היום לא איתרנו מידע בנושאים הבאים: לא מצאנו את קברה של הסבתא בצפת; לא מצאנו שום הוכחה כתובה על ארוע מותה; לא מצאנו הסבר לשהות הזו בעיר צפת . אנו מניחים שאולי נדרו שלא יעזבו לירושלים לאחר שיגיעו אליה, כפי שנוהגים לפעמים, לכן הם בחרו לבקר תחילה קרובי משפחה או מכרים מגליציה שעלו לצפת שבה חיו אנשים רבים בקהילות של יוצאי עיירות מגליציה. לא מצאנו מידע על מקום מגוריו של הסבא בירושלים או בצפת ועל מעשיו בין השנים 1891-1907. תודה על זמנך.

 

[Ruth Kark]

האם בדקת בספרים שונים על צפת?

כדאי גם לראות את הספר של רמי יזרעאל על בית הקברות היהודי בצפת. כמו כן ארכיונים של הקונסוליה הזרה אליה השתייכה. הרבה פעמים היו דיווחי קונסולים על נתיניהם, כולל לידות ופטירות.

 

[yarpd]

חסידים בצפת - מאה 19 ...

משפחת ברכר - ידוע לי על עליית בני משפחת ברכר מבוקובינה (סרט, רדוביץ) לצפת בסוף המאה ה-19 (סביבות 1870). אבי המשפחה אברהם בן צבי (הכהן) ברכר, בנו צבי, ובני משפחה נוספים. ידוע לנו על מספר נסיונות חקלאיים שערכו בני המשפחה בישראל, ביניהם רכישת אדמות בגולן, נסיון כושל להקמת יקב בביריה וכיו"ב. כיצד נוכל להשיג מידע על המשפחה? משפחת וקסלר - הגיעה לצפת מזוויל (כיום נובוגרדוולינסקי שבאוקראינה) באמצע המאה ה-19. ראשון המשפחה היה אהרן וקסלר (ואשתו לאה), ועמם הגיעו בנם ישעיהו יהודה וקסלר ואשתו חנה גולדא (למעשה, איננו יודעים עם חנה גולדא נולדה בצפת או שהגיעה עמם). כולם נטמנו בבית הקברות העתיק בתפת אך מצבותיהם לא נמצאו. בני המשפחה היו ככה"נ חסידי מקארוב (פלג של טשרנוביל) ועסקו מטעם הציבור בכולל ז'יטומיר. איננו יודעים דבר על מוצא המשפחה, לבד מכך שעל אהרן נכתב במפקדי מונטיפיורי : "תלמוד חכם ויחסין". האם יש רעיונות כיצד למצוא פרטים עליהם או על מוצאם? משפחת זילברמן - רבני צפת. רפאל בן מרכדי היה רבה של צפת, ולפניו כיהן כדומ"ץ מרדכי שנטמן בטבריה. בני המשפחה - מוצאם מ-אומן, אך ככה"נ שם המפשחה זילברמן איננו השם המקורי. האם ישנם מקורות לבירור פרטים בארץ שיובילו למציאת שורשי המשפחה בחו"ל? אוארבך/לנדא - אחד מבני משפחת זילברמן (שוב, בצפת של המאה ה-19), אלעזר, נישא לשרה סויבל בת מנחם מנדל אוארבך. חותנו של מנחם מנדל היה ממפחת לנדא. איננו יודעים כל פרט על ענף זה של המשפחה, והיות ובמפקדים לא רשומים שמות משפחה אין לנו קצה חוט לגבי משפחות אוארבך ולנדא המוזכרות. האם יש מקורות מידע שעשויים להועיל? יש כמובן שאלות נוספות.. אך נראה שדי בכך... בתודה מראש!!

 

[שרי סילבר]

משפחת זילברשטיין - טבריה/צפת? הסבא רבא שלי, אהרן ליפא זילברשטיין, נולד בטבריה למשפחה חסידית (ככל הנראה בסביבות 1865). לימים היה ממייסדי ראש פינה. נסיונות לאתר אזכור למשפחת זילברשטיין בטבריה עלו עד כה בתוהו. אהרן ליפא נישא לברכה פיינגולד, ולמשפחת פיינגולד מצאתי עדות ואף איתרתי צאצאים, אם כי לא מצאתי את הקשר הישיר אל משפחתי עדיין. בעת האחרונה נמצאו רמזים שיתכן שמשפחת זילברשטיין, או לפחות ענפים אחדים שלה, חיה בצפת. יתכן שמוצא המשפחה בגליציה. יש מי שטוען שהמוצא באוסטריה. ידוע לי שהמשפחה דיברה גרמנית (אולי גליציה המזרחית). איני יודעת מתי עלתה המשפחה לארץ. אביו של אהרן ליפא, זאב זילברשטיין, נולד כנראה גם הוא בטבריה/צפת. ולשאלותי: האם בעליות החסידיות הגדולות לטבריה/צפת עלו חסידים מטשרני אוסטרהה שבגליציה המזרחית (בנוסף על ר' זאב וולף מטשרני אוסטרהה)? היכן ניתן למצוא חומרים העוסקים בישוב הישן בטבריה ובצפת, בנוסף על מפקדי מונטפיורי? רוב תודות!

 

[Ruth Kark]

צפת טבריה

חומרים נוספים לטבריה וצפת – ספרי חברה קדישא, חוברות "מטוב טבריה" עם מאמרים היסטוריים, ספרים כלליים יותר על א"י במאה ה-19, אתר העיתונות העברית בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית, ספר של רמי יזרעאל על בית הקברות היהודי בצפת ועוד. גם ארכיונים של הקונסוליות הזרות.

 

[Ruth Kark]

הרבה מקורות שצריך לבדוק

לגבי כל המשפחות – מיפקדי מונטיפיורי, איגרות למונטיפיורי – ראה לעיל, ספרו של רמי יזרעאל על בית הקברות היהודי בצפת, ספרים על צפת במאה הי"ט (אליאב – א"י ויישובה למשל), מאמרים (לחפש במפתח "קתדרה". על קרקעות בגולן וביריה - אולי בארכיון הציוני המרכזי.

 

[Melitz]

עשרת השבטים לפרופ' רות קרק שלום רב, בעשור הראשון של המאה העשרים פעלה בירושלים "חברה לחיפוש עשרת השבטים" שעסקה במחקר ואף שלחה משלחת לתימן לחקור אודותם. אב סבי, הרב יצחק מלצן היה ממייסדי החברה ופעיליה ורשם את פרוטוקולי הישיבות שנערכו. ידוע לי שבאחת הישיבות בירושלים נמצא כל החומר הארכיוני של החברה הנ"ל, אולי ידוע לך באיזו ישיבה מדובר. תודה מראש על כל הפנייה.

 

[Ruth Kark]

נשמע מרתק../images/Emo70.gif

לצערי אינני יודעת אולם אשמח לשמוע על כך אם תמצא.